בשלובים: 2870 חברי רשת, 203.קבוצות

shoshana vegh

נרגעתי והצלחתי לעדכן את פרטיי...

(00:28 @ 12-12-2010)

סוג פרופיל: חבר/ת רשת
תיאור קצר: מורה לספרות, משוררת, סופרת, בעלת הוצאת הספרים

אודותיי

בעלת תואר שני בספרות עברית מטעם אוניברסיטת בר-אילן. פירסמתי מאמרים על יוצרים חדשים באינטרנט ורשימות בכתבי עת 'מאזניים' ו'אפיריון'. מאמר בנושא "חזון העברית הרזה" שנכתב בשיתוף עם בלפור חקק פורסם בספרי הדרכה לבחינת בגרות והפך לטקסט נפוץ בהכנה לבחינת הבגרות בלשון.  מבקשים אותו מהוצאת רכס אבל לא רוצים לשלם זכויות יוצרים. גם המאמר העצלנים של ילדותינו נלקח לספר הכנה לבגרות. 

חברה  באגודת הסופרים העבריים. 

יש לי הוצאת ספרים קטנה שייסדתי בשנת 2009 ועד כה יצאו לאור 8 ספרים, הספר התשיעי בדרך וגם העשירי.

מתמחה בהפקת ספרי שירה ופרוזה. כתיבת סיפורי חיים.

 

אלה הספרים שלי

דרך העיניים שלי - רומן, 2000 חגיי ועונותיי - רומן, 2002 תבואת השיגעון - שירים, 2006 איפה את חיה - שירים, 2008 לאחות את הקרעים - רומן, ויג וגולדנברג, 2010 הקונטרס שלי- שירים 2011. השמות שמורים במערכת, עם בלפור חקק- רומאן מכתבים 2011

  • shoshana vegh פרסם/ה מאמרון בבלוג שיר לחנוכה 20:09 @ 17-12-2011
    תגובות
  • "תצלצל שפתנו כפעמון הכסף וכשירת הזמיר. בין חגווי הסלעים הגבוהים לה יען קול נפלא וטמיר"       (לייב יפה, "בארץ הצבי" 1897) כשהתכנס הקונגרס הציוני הראשון שקם לבנות מחדש את זהותו הלאומית של העם היהודי כתב משורר צעיר בשם לייב יפה...
  • תגובות
    • shoshana vegh 20:04 @ 17-12-2011

      "תצלצל שפתנו כפעמון הכסף
      וכשירת הזמיר.
      בין חגווי הסלעים הגבוהים לה יען
      קול נפלא וטמיר"

            (לייב יפה, "בארץ הצבי" 1897)

      כשהתכנס הקונגרס הציוני הראשון שקם לבנות מחדש את זהותו הלאומית של העם היהודי כתב משורר צעיר בשם לייב יפה את השורות הללו. התנועה הציונית מראשיתה נאבקה להשיב לעם היהודי סממנים ברורים של זהות לאומית: ארץ ושפה. מי שראה עצמו חלוץ במאבק על החייאת השפה היה אליעזר בן יהודה.

      אילו יכול היה אליעזר בן יהודה להתבונן בנו ממשכנו שבמרומים, היה ודאי מליט את ראשו בין ידיו. "לא לילד הזה התפללתי" היה ממלמל, או צובט את לחייו כדי להיות בטוח שאכן הגיע למקום הנכון, לשפה הנכונה.

      בימים הנוראים של שנת תרמ"ב (1881) הגיע בן יהודה לחופה של יפו. הוא אכן ראה סביבו חגווי סלעים גבוהים במקום שבו מיתמרים היום לגובה מלונות גבוהים וגורדי שחקים. אילו היה מגיע היום לאותו חוף היה מגלה קודם כל שהשלטים סביבו הם בעברית לועזת. מישהו עוד זוכר שלמלון על החוף קראו "שרתון", שם עברי שיונק משורש עברי? היום המלונות על החוף מתהדרים בשמות לועזיים. בן יהודה לא היה שומע עברית בקול נפלא וטמיר, ואולי היה יוצא שוב למאבק על הגנת השפה.

      אם נזכור מה היה חזונו של אליעזר בן יהודה אשר קרם עור וגידים לפני כמאה ועשרים שנה בלבד נמצא שאין אנו שומרים את צוואתו, ולפעמים אף רומסים אותה ברגל גסה.

      אכן החיינו את השפה העברית, ולא פעם חוזרים ומזכירים לנו שהעברית ניצחה במאבק השפות ואין איום עוד מצד השפות שהבאנו עימנו מן הגלויות השונות. רוב העם בציון דובר עברית, העיתונים המרכזיים בארץ הם בעברית, יש לנו ספרות עברית תוססת וחיה וגם תיאטרון וקולנוע בעברית. לכאורה, הכל כה טוב. ואם הכל טוב, למה כל כך רע?

      התדלדלות

      מתברר שהעברית, לשוננו הלאומית, שהחייאתה הייתה משאת נפשנו במשך שנות הגלות, הולכת ומידלדלת וכבר יש סופרים ועיתונאים אשר הפכו את חזון העברית הרזה ליעד נכסף ואולי אפילו למשאת נפש. דווקא אותם יוצרים ועיתונאים הכותבים בעברית שורשית ששפת הדורות מתנגנת בה מוצגים כאנאכרוניסטים ונלעגים הכפותים בעבותות העבר ואינם יודעים לזרום עם השינויים. איך אומרים החבר'ה: אנחנו מדברים בעברית סחבקית, מתפננים על המלים ולא אכפת לנו אם אברהם אבינו יבין אותנו.

      הלעז הולך וכובש נתח אחר נתח בחיינו. אם נתבונן בחיים הרוחשים כאן בערים נמצא שאנו גרים ב"סיטי" ולא בעיר, הולכים למספרת "אדם אנד איב" ולא "אדם וחוה", וערוצי זהב האמונים על טלוויזיה מקורית ישראלית נקראים היום "הוט", שמשמעו חם בשפת לעז. כל בעל עסק שרוצה להתהדר בעסקו בוחר לו שם לועזי, כאילו הייתה העברית שפחה חרופה ללא כבוד. נמצא שמילים לועזיות דורסות ברגל גאווה מילים עבריות, ואין פוצה פה ומצפצף. מדי פעם נשמעים קולות נרגשים התובעים את עלבון השפה העברית ועלבון דורות של יוצרים אשר מסרו נפשם עליה. לא פעם נשמעות הכרזות מפי יודעי ח"ן שהם נאמנים לחזון עם הספר, שיש להשיב לשפה את כבודה. סופרים ואמנים ושוחרי השפה קוראים מתוך אחריות ואכפתיות להשיב את הרכבת הדוהרת לאבדון למסלולה הטבעי, להשיב לשפה העברית את כבודה האבוד.

      אם נקשיב לשיחות ברדיו ובטלוויזיה, אם נטה אוזן לשיח הציבורי בכל מקום נבחין שאוצר המילים הולך ומצטמצם. זה מזכיר את הבדיחה הידועה שמספרים פוליטיקאים שאבא אבן איש העברית הרהוטה והעשירה התלונן על גולדה מאיר ואמר: "מילא שיש לה אוצר מלים של 500 מלים, אבל למה היא משתמשת רק ב-300?"

      מחדל תרבותי

      אוצר המלים של הדוברים בכל מקום הוא דל, ולא פעם אתה נדהם שדווקא הללו שנולדו כאן והתחנכו על העברית כלשון אם, מנותקים מחלב האם שלהם ומן העברית הדשנה בת דורות. במקרה כזה ניתן לומר שהכמות אכן מעידה על האיכות. בשעה שהתרנו את הרסן והרשינו לסלנג לחלחל לשורות השפה, פלשו צירופי הסלנג כמו מרגלים שבאו לתור את הארץ והם משחיתים כל חלקה טובה. אכן, מקובל על כולנו שבכל שפה ובכל ארץ יש סלנג. אך כל הדוברים מודעים לכך שהסלנג הוא עגת דיבור בלבד ובצידו חייבת לתפוס מקום של כבוד הלשון התקנית, והיא זו המחייבת בכתיבה הספרותית והעיתונאית, בשידורי הרדיו, במכתבים הרשמיים, בנאומים בציבור וכיוצא בזה.

      בהיסח הדעת, אחד אחד ובאין רואה חדרו צירופי הסלנג כעשבים שוטים לתוך ערוגות העברית התקנית. ואנו, בחוסר מודעות ואולי גם בחוסר אחריות, השרשנו שימושים בלתי מקובלים בשפה העברית ואיבדנו חלקים מהותיים בהגייתנו, וכך הלכה השפה ואיבדה את עצמה לדעת. במו ידינו טרפנו את השפה וערבלנו אותה עד כדיי הפיכתה לביצה מקושקשת חסרת צבע וחסרת הדר. השפה הפכה עלובה, ענייה והיא עתה שפחה חרופה שרחוקה ממראה הגבירה האצילה שנשאה עליה מחלצות של דורות.

      נשאלת השאלה מי נתן יד למחדל התרבותי הזה? האם המחדל התרבותי הזה צמח בן לילה, בלא שידענו, כמו סרטן שמכלה את תאי הגוף הבריאים? מהו תא סרטני, אם לא תא שאיבד את הצופן הגנטי שלו. ואכן השפה העברית הולכת ומתרחקת מהצופן הגנטי שלה. אנו נוטשים את מחצבי השפה ונותרים עלובי שפה או נאנסי שפה. כיצד הגענו למעמד עצוב זה של השפלת הלשון העברית. והאם אכן זהו תהליך בלתי הפיך?

      משרד החינוך והשפה העברית

      אחת התופעות התמוהות בעינינו היא הפקרת השפה בידיי המכונים ללימוד פסיכומטרי. מתברר שלמכונים הללו מערכות משומנות ללימוד אוצר השפה העברית. הם מפיצים כרטיסיות ושפע תרגילים, שמקומם האמיתי הוא במערכת החינוך. אין הצדקה לכך שהתלמיד ייחשף לעושרה של השפה ולאוצר המלים לרבדיה של השפה רק כאשר הוא מגיע לאוניברסיטה ולומד לקראת המבחן הפסיכומטרי. נוצר מצב מגוחך שכדי להתקבל ללימודים גבוהים צריך האזרח להגיע לידיעת השפה על משלביה השונים, והוא לומד את עושר שפתו רק באמצעות המכונים הפסיכומטריים. הולכת ומתחזקת בלב רבים התחושה הקשה שבמערכת החינוך הפקירו את השפה!

      לאן נעלם לימוד השפה במערכת החינוך אם הורים וילדיהם מגלים שרק במכונים הפרטיים לומדים צירופי מילים ופתגמים? לאן נעלם לימוד השפה כשפה? וגם כשבוחנים יחס התלמידים לשפתם, אנו תמהים לא פעם מדוע אין לתלמיד גאווה בשפתם? מדוע אין התלמיד מקדיש עיתותיו ללימוד השפה? מתברר שעם הספר רחוק היום מתרבות הספר ואין תרבות קריאה. לעם הספר אין יחס לתרבות הכתובה, ובמקרה הטוב הוא הפך לעם העיתון.

      הגיעה השעה להשיב לשפה את כבודה, להגן עליה ולהכיר אותה על רבדיה ועל נדבכיה. אם נכיר את נכסינו הרוחניים, נדע גם להוקיר אותם ולהנחיל אותם לדור הבא.

      ונסיים בשירו של ישראל דושמן:

      "פה בארץ חמדת אבות
      תתגשמנה כל התקוות
      פה נחיה ופה ניצור
      חיי חופש חיי דרור
      פה תהא השכינה שורה
      פה תפרח גם שפת התורה".

      האמנם?

       

  • shoshana vegh עדכן\ה את הפרופיל 09:55 @ 26-08-2011
  • בעיר טורון בפולין נמצא בית הספר הגבוה ללימודי עברית מזה שנתיים  שייסד הכומר הפרנציסקאני,  דר' מקסימין טנדק, בהמון אהבה לשפה העברית ולמורשת היהודית. אין בנמצא כיום בעולם כולו מרכז ללימודי עברית מחוץ לגבולות ישראל. בית הספר הגבוה עדיין בשלבי...
  • shoshana vegh יצר/ה דף נרות השבת של אמי 00:15 @ 12-02-2011
    נרות השבת של אמי שושנה ויג לְאִמִּי הָיָה קֶשֶׁר מְצֻיָּן עִם אֱלֹהִים  הִיא לֹא הִדְלִיקָה נֵרוֹת שַׁבָּת  בְּכָל יוֹם שִּׁישִׁי הִיא טָרְחָה לִכְבוֹד הַשַּׁבָּת  וְתָמִיד קִבְּלָה אֶת הַמַּלְכָּה עַל פִּי...
    תגובות
  • גלות   בלפור חקק     סָבִי הָיוּ לוֹ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה שְׁקוּפִים וְרָקְמָה לוֹ אִמּו בְּדַשׁ הַכֻּתֹּנֶת הַתְּכֻלָה פַּסֵּי זָהָב יָפִים וְחָקְקָה לוֹ אֶת שְׁמו בְּעֹנֶג בְּאוֹתִיוֹת שֶל כֶּסֶף, אוֹר מְזֻקָּק. סַבָּא...
  • shoshana vegh כתב/ה הודעה בקיר של בלפור חקק 23:01 @ 01-01-2011
  • shoshana vegh הוסיף/ה תגובה למאמרון ליצן בסמטאות הלב 20:46 @ 01-01-2011
    העליתי עבודה על השיר
  • אנסין שיר שלא נלמד מתאים לחטיבת הביניים ולכיתות התיכון נגן המנגינות / מנחם פאלק   בְּנִי הָאָהוּב  תַּשְׁאִיר אֶת הַנַּגָּן הַמְּמֻחְשָׁב מַשְׁמִיעַ אֶת סַיְמוֹן וּגַרְפוּנְקֵל בְּשִׁיר מֶלוֹדִי שֶׁיִּשְׂרֹד אֶת הָאֵרוּעִים וְלֹא...
  • shoshana vegh הוסיף/ה תגובה למאמרון ליצן בסמטאות הלב 17:57 @ 01-01-2011
    יורם , השיר של מנחם יכול להיות שיר טוב ללמד בכיתה על אהבתו של אב לבנו. השיר נלמד אתמול בכיתה י' אצלי בתיכון והתלמידים מאוד אהבו אותו.  תודה על העלאת הקישור ספרשת. יש בו קטעי קול גם קריאת שירה ברדיו וריאיון עמי. תודה רבה לך שושנה
  • shoshana vegh פרסם/ה מאמרון בבלוג ליצן בסמטאות הלב 20:40 @ 31-12-2010
    תגובות
    • יורם אורעד 18:03 @ 01-01-2011

      היי שושנה

      לא פלא שהתלמידים אהבו אותו, במיוחד כשמדובר על תלמידי כתה י, שהם בגיל ההתבגרות. שירים מן הסוג הזה קל לקשר לעולמם של התלמידים. הם מדברים אליהם. אני שמח שהפעלת אותו בכיתתך. אשמח אם תוכלי גם לכתוב באחד המאמרונים הבאים שלך משהו על ההתנסות בהפעלת השיר בכיתתך.

      בברכה

      יורם

    • shoshana vegh 20:46 @ 01-01-2011

      העליתי עבודה על השיר

    • יורם אורעד 21:09 @ 01-01-2011

      שושנה ערב טוב

      טוב מאד. כך זה יוכל לשמש את כל חברי שלובים.

      בברכה

      יורם

  • shoshana vegh עדכן/ה את תמונת הפרופיל
    shoshana vegh
  • shoshana vegh הוסיף/ה תגובה למאמרון סמנטיקה של מלחמה 14:47 @ 12-12-2010
    תודה רבה על תגובה ראשונה ...
  • מאת shoshana vegh 00:28 @ 12-12-2010
    נרגעתי והצלחתי לעדכן את פרטיי...
  • shoshana vegh עדכן\ה את הפרופיל 00:27 @ 12-12-2010
  • shoshana vegh פרסם/ה מאמרון בבלוג סמנטיקה של מלחמה 22:33 @ 11-12-2010
    תגובות
  • shoshana vegh כתב/ה הודעה בקיר של shoshana vegh 22:28 @ 11-12-2010
  • מאת shoshana vegh 22:27 @ 11-12-2010
    אני חדשה כאן ולא יודעת כיצד למלא פרטים, בינתיים אולי אצליח להעלות משהו מהתכנים שאני מפיצה ברשת. אני כותבת תוכן ידועה..בהתנדבות כמובן:)
  • shoshana vegh עדכן/ה את תמונת הפרופיל
    shoshana vegh
  • shoshana vegh עדכן/ה את תמונת הפרופיל
    shoshana vegh
  • shoshana vegh עדכן/ה את תמונת הפרופיל
    shoshana vegh
  • shoshana vegh עדכן/ה את תמונת הפרופיל
    shoshana vegh
טרם פורסמו קישורים
  • שיר לחנוכה

    מאת shoshana vegh 20:09 @ 17-12-2011 תגובות (1)

    קטגוריות: מדעי החברה והרוח

    שיר לחנוכה שושנה ויג מוקדש לסוכרתיים   הַסֻּפְגָּנִיָּה שֶׁלֹּא אֹכַל הִיא מֻשְׁחֶתֶת וְהוֹרֶסֶת טְבוּלָה בְּשֶׁמֶן זְרוּעָה בְּמֶתֶק לִי אֵינָהּ קוֹרֶצֶת רַק הוֹרֶסֶת.   הַסֻּפְגָּנִיָּה שֶׁלֹּא אֹכַל עָלֶיהָ הֶעֱמַסְתִּי אֶת...
  • חזון העברית הרזה/ בלפור חקק ושושנה ויג

    מאת shoshana vegh 20:06 @ 17-12-2011
    "תצלצל שפתנו כפעמון הכסף וכשירת הזמיר. בין חגווי הסלעים הגבוהים לה יען קול נפלא וטמיר"       (לייב יפה, "בארץ הצבי" 1897) כשהתכנס הקונגרס הציוני הראשון שקם לבנות מחדש את זהותו הלאומית של העם היהודי כתב משורר צעיר בשם לייב יפה...
  • ליצן בסמטאות הלב

    מאת shoshana vegh 20:40 @ 31-12-2010 תגובות (5)

    קטגוריות: חינוך מבוגרים

    ליצן בסמטאות הלב רצנזיה על ספרו של מנחם מ. פאלק כתבה שושנה ויג ספרי שירה העמוסים בשירים מייגעים במידת מה. לא ניתן לקרוא את כל הספר מתחילתו עד סופו מבלי שתצטרך לקחת הפסקות. מנוחה הדרושה כדי לעכל את עוצמת המפגש עם המילים.  יחד עם זאת יש...
  • סמנטיקה של מלחמה

    מאת shoshana vegh 22:33 @ 11-12-2010 תגובות (3)
    סמנטיקה של מלחמה שושנה ויג 6.12.10 אסון השריפה הגדולה בהר הכרמל נמצא בכותרות החדשות ואין ספק שהוא מסמל יותר מכל את אופיינו כאומה. ככל שחולפות השעות ניכר שאנו נמצאים במלחמה ואסון הטבע שנחת עלינו בלא סיבה מגלה במלוא העוצמה את מהותנו הלאומית....

הקבוצות שלי

  • תמיכה טכנית

    תמיכה טכנית

    תמיכה טכנית, שלובים
קבוצות נוספות
  • יורם אורעד 22:36 @ 11-12-2010

    שושי זה פשוט מאד
    כשאת נמצאת בפרופיל שלך תוכלי לראות למעלה כותרת "עריכת פרופיל". לחצי עליה וזה יוביל אותך לכל הפרטים שצריך. שימי לב, חשוב למלא את פרטייך בטור של "מידע".
    בהצלחה
    יורם

  • shoshana vegh 22:28 @ 11-12-2010

    איך ממלאים פרופיל, יורם. אני בחיפושים:)

  • יורם אורעד 22:22 @ 11-12-2010

    היי שושי. איזו אורחת. אני מאד שמח לראותך בשלובים. אני בטוח שתוכלי להתרם וכמובן לתרום המון בתחום שלך, הן בחלק הדידקטי והן בחלק התוכני. את יכולה למלא למלא את פרטי הפרופיל שלך. זה יסייע לחברי שלובים להכיר אותך ולאתר אותך על רקע של תחומי עניין משותפים.
    בברכה ושבוע טוב
    יורם

כל הודעות הקיר