בשלובים: 3023 חברי רשת, 204.קבוצות

עד כמה אתם מוכנים לשתף ידע מקצועי עם עמיתים?

588 צפיות
  • ציבורי
מאת יורם אורעד 15:46 @ 04-02-2011 תגובות (6)

נא להיכנס למערכת כדי להצביע בסקר זה.









מס. הצבעות: 4

תגובות

  • אודי מלכה 19:49 @ 05-02-2011

    מניסיוני שיתוף ידע בין מורים הוא תחום בעייתי. לא כולם שמחים לתרום ולתת מעצמם או מחומרי הלימוד שיצרו/צברו במהלך השנים. ישנם מצבים שבהם אתה מוכן לתת מעצמך בכיף ואפילו מוכן להשקיע בהסבר וישנם מצבים שבהם אתה חש אפילו מנוצל ולכן נמנע מלעזור או לתרום ידע. יש כאלו המשתפים ידע עם מורה המתחרה על אותן שעות לימוד באותו בית ספר ויש כאלו שלא יתרמו במאום גם למי שאינו מאיים כביכול על פרנסתם.

    כמו בכל תחום ובכל מסגרת שיש בה אנשים - יש את הנותנים, יש את הלוקחים, יש מנצלים ויש מנוצלים ויש את אלו שמאזנים.


    במהלך השנים ראיתי שאין תמיד נכונות גבוהה מצד מורים לשיתוף בידע. אפילו מורים שקבלו עזרה, לא ידעו לאחר מכן להודות ולעזור לאחר. דווקא אצל מורים הייתי מצפה להתנהגות אחרת. מקצוע ההוראה הוא לא מקצוע יצרני במובן המקובל. אנחנו מספקים לתלמידים ידע וכישורים להצליח בתחומי חיים שונים. אז למה כשמדובר באותה מטרה אבל כשקהל היעד הוא מורים ואפילו קולגות - זה לא בא באופן טבעי ? אין לי תשובות...

     

  • יורם אורעד 20:20 @ 05-02-2011

    אודי ערב טוב

    אני מסכים אתך לגבי הבעייתיות. במהלך עבודתי כמורה ומאוחר יותר כמרצה נתקלתי לא פעם בחוסר רצון לשתף פעולה או יותר גרוע - בנכונות לקבל אך באי נכונות להעניק בחזרה. אני חושב ששיתוף ידע בקבוצה יש בו תרומה גם לנותן עצמו. הוא מקבל משובים, הערות, נקודות מבט שונות ועוד ועקב כך לומד. אם השיתוף הוא של נתינה בלבד יש בעיה, כמו לדוגמה במבחנים או מערכי שיעור שמורים נותנים למורים אחרים ואלה אינם מגיבים עליהם וגם אינם נותנים משלהם.

  • עפר פיין 07:03 @ 27-02-2011

    שלום אודי

    יש שיחה אחת שאני זוכר כבר שלושים שנה: שוחחתי עם חבר שהיה שייט אולימפי מקצועי בזמן ההכנות לאולימפיאדה בקוריאה בתחילת שנות השמונים. עמדנו ליד הסירה שלו כאן בארץ ושאלתי אותו על אביזרים שונים בסירה, על כיוון המפרשים ועל תהליכים במצבים שונים בזמן התחרות עצמה. באותו זמן הוא התאמן בארץ בחברת מספר שייטים מחו"ל שעתידים היו להתחרות נגדו באולימפיאדה. שאלתי אותו אם גם להם הוא מספר את כל הסודות שלו בצורה כל כך מפורטת, כמו שהוא שוחח איתי? תשובתו היתה: "בודאי, ככל שהם יידעו יותר, הם יפליגו יותר טוב, ואז יהיה לי יותר אתגר ואני אפליג יותר טוב.."Cool

    הוא הגיע למקום הרביעי בעולם, מקום אחד פחות ממדליה, הרבה לפני המדליה האולימפית הראשונה של ישראל..

  • אודי מלכה 10:03 @ 27-02-2011

    היי עופר !

    אהבתי את הסיפור.

    כאשר שיתוף הידע הוא הדדי זהו המצב האופטימאלי גם כאשר מדובר במתחרים כיוון שאז הרמה של כל המעורבים עולה ומי שמרוויחים מכך (במקרה שלנו) הם בעיקר התלמידים.

    כמו בהרבה תחומים בחיים, הבעיה מתחילה כששיתוף הידע אינו הדדי ויוצר תחושות של ניצול ותסכול.

  • יהודית 18:08 @ 10-03-2011

    בס"ד

    שלום אודי

    חשבתי שאולי חלק מהמורים שמתקשים לשתף את חבריהם ובכלל בידע שלהם  זה בגלל שהם מפחדים שאולי המורה השנייה תצליח להפיק יותר ממני מרעיון שהוא שלי, או שאולי הם חושבים שידע שנשאר רק אצלם הופך אותם לבעלי כוח וחזקים יותר מאלה שלא יודעים, או שאולי הם לא ממש מאמינים שמה שהם יודעים הוא טוב.

    אז אייך מי שאוצר ושומר אצלו את הידע המקצועי משתף את התלמיד שלו בידע, הרי קמצני הידע הופכים למומחים בשימור הידע אצל עצמם שמא...........ואם יגלו לתלמידים הרי שזה יכול להיות מאוד בעייתי כי התלמיד עלול לספר מה קרה בשיעור וכד'.

    לתפיסתי על מנת להיות מורה אתה חייב להיות אדם שיכול לשתף כי עבודה עם תלמידים היא כולה יכולת לשתף, להכיל ולשאת, אחרת זה אולי הופך לכלא?

  • אודי מלכה 21:53 @ 23-03-2011

    יהודית שלום !

    מדבריך משתמע (אולי) שאני אחד (או יותר ?!) מ-3 טיפוסי המורים ששומרים אצלם ידע (או שלושתם ביחד ? השם ישמור...).
    גם לתפיסתי אדם שהלך לכיוון ההוראה הוא אדם שבבסיסו הוא אוהב להעניק ולתת מהידע שלו. אני יודע שאני כזה  ולא מרגיש שאני צריך להוכיח למישהו את רמת הנתינה שלי. רק תלמידיי יכולים להעיד על כך או אולי גם מספר הפוסטים שאני מפרסם כאן ברשת שלובים על מנת להעשיר את הידע של מורים אחרים.

    אז איך זה מסתדר ? אני לא רואה ממש סתירה בין להעניק ידע מתוך תחושת שליחות לתלמידים ולא להעניק אותו מיוזמתי למי שבעיניי נצלן. 

    ובכלא חיי מי שאינו שלם עם עצמו וזה לא המצב אצלי Laughing

יורם אורעד

המנהל הפדגוגי של שלובים, הרשת החברתית לאנשי חינוך של מכון מופ"ת