בשלובים: 2881 חברי רשת, 203.קבוצות

מדוע המתרגם האוטומטי איננו תחליף ללמידת שפות?

1204 צפיות
  • ציבורי
מאת יורם אורעד 10:04 @ 24-06-2016 תגובות (4)

קטגוריות: טכנולוגיה, למידה, שפות

File:Globe of language.png

 

שנים רבות עוסקים אנשי טכנולוגיה בפיתוחו של מתרגם שיתרגם באופן מיידי דיבור משפה לשפה. עשרות שניים שאני שומע וקורא על כך והנה, בשנים האחרונות המאמצים הניבו פרי והובילו להופעתן של גרסאות ראשונות, חלקן כבר יעילות למדי, של פיתוחים כאלה. פיתוחים אלה הולכים ומשתכללים. האם יש לצפות, אם כן, שבעתיד הקרוב אפשר וכדאי יהיה להמנע מלימוד שפות בבתי הספר? 

ג'יי הורוויץ, במאמרון בלוג שלו מתייחס לאפשרות שהתקנים טכנולוגיים המתרגמים משפה לשפה יחליפו את הצורך בהוראת שפות זרות בבית הספר ואומר שעל אף העובדה שהתקנים כאלה פותחים אפשרות של תקשורת, הרי הבעייה היא שבמקום לדעת מה אנחנו רוצים לומר ולמצוא את הדרך לבטא את עצמנו, נסתמך על כלים טכנולוגיים, דבר שיגרום לעולמנו להיות שטחי ונטול רבדים של רגש ממשי. כלים כאלה אינם מעצימים אותנו אלא רק מייעלים את חיינו. הם אולי מעבירים מסר במהירות, אבל אנחנו מוותרים בגללם על האתגר ללמוד לבטא את עצמנו באופן מדויק ומעמיק.

למרות שאני מגדיר את עצמי כאדם המתלהב מטכנולוגיה חדשנית וצמא לה, אני מוצא את עצמי מסכים עם ג'יי.

כפי שאמר ג'יי, התקנים כאלה, מועילים ככל שיהיו, למעשה מונעים מאתנו לבטא את עצמנו באופן עצמאי ומונעים מאתנו ללמוד כיצד לעשות זאת. אך מעבר לכך, למידת שפה זרה היא חדירה אל תוך עולם אחר, מרתק, קסום, שונה מההקשר של שפת האם של התלמידים שלומדים אותה. הלמידה הזו, מעבר להיותה אתגר מרתק, מהווה גם לימוד של אופני התקשרות שונים, מחוות מילוליות שונות, ובקיצור, כניסה אל עולם שלם חדש וזר ולמידת העולם הזה. למידה כזו עשויה להגביר את הסקרנות, חדוות הלמידה והפליאה של תלמידים, דברים שאנחנו כל כך רוצים בהם.

אי אפשר גם להתעלם מההיבט התרבותי. שפות מתקיימות בצד ההקשר התרבותי והחברתי שלהן. מעבר לשפה עצמה מסתתרת תרבות שלמה. כשאנחנ לומדים שפה, אפילו בצורה השמרנית המוכרת לנו, מלמדים אותנו בדרך כלל גם משהו על התרבות שהיא מייצגת, על החברה או החברות שבה היא פועלת ועל עוד הקשרים תרבותיים. הקשרים אלה יכולים להיות מוסיקה, תפיסות חברתיות, תפיסות פוליטיות, נימוסים, מנהגים, אירועים, טקסים והיסטוריה, ואלה מהווים רק חלק קטן מכלל ההקשרים התרבותיים. המנעות מהוראת שפה משמעותה מניעה מן התלמידים להיחשף לתרבויות נוספות.

למידת שפות גם מאפשרת לנו להבין ניואנסים של כוונות ושל דיבור כאשר אנו משוחחים עם אחרים, קוראים את דבריהם או שומעים אותם. אי אפשר להשיג זאת באמצעות תרגום אוטומטי אלא רק באמצעות למידת השפה, למידה המהווה משימה שתובעת זמן, מאמצים מוחיים ורגישות תרבותית. 

התקשורת היא עניין מורכב והשפה מהווה כמובן מרכיב קריטי בה. למידת שפה יש בה כדי לתרום להבנת המורכבות של התקשורת וגם להבנת המורכבות של המציאות בכלל. 

בנוסף, הוראת ולימוד של שפה זרה מהווה כלי לנטיעת בטחון עצמי בתלמידים והגברתו וזאת, בעצם לימוד השפה הזרה והשימוש בה. הסיבה היא שלימוד שפה זרה משמעותה שימוש בכללים חדשים, תחביר חדש, מלים חדשות ולימוד מעניין של אופן השימוש בכל אלה. ההצלחות בפיתוח היכולות האלה תורמות לבטחון העצמי של התלמידים, לא פחות מאשר פיתוח יכולתם בלימוד פיזיקה, מתמטיקה, היסטוריה, ספרות ועוד, ואפילו אולי מעבר לכך משום שמדובר בכלי למידה שהוא פתח לקשר אנושי עם אנשים אחרים ובתוכן למידה שיש לו פוטנציאל שימושי - למשל שימוש בשפה בטיולים, באירועים שבהם משתתפים אנשים דוברי שפות זרות,  בהיחשפות לתכנים שונים באינטרנט העושים שימוש בשפה הזרה, ואפילו לעתים בשימוש יומיומי בשפה עם אנשים דוברי שפות זרות שאנחנו נמצאים עמם בקשר תדיר.

למידת שפה תורמת גם לשיפור הזכרון. בתהליך הלמידה של שפה חדשה אנחנו לומדים מילים חדשות וחוקי דקדוק חדשים. אנחנו עוסקים בתרגול של השפה המתבטא בהרבה קריאה, כתיבה, שמיעה ודיבור, דברים המשפרים את הזיכרון. 

לכלים טכנולוגיים של תרגום שפה, ובפרט למתרגם אוטומטי שיתרגם באופן מיידי דיבור משפה לשפה יש אכן יתרונות גדולים. יחד עם זה, מיותר ואפילו מזיק להכריז לאור כך על הוראת שפות זרות כתחום שעתיד להיכחד בקרוב. למעשה, בדיוק להיפך - במציאות שבה קיימת נטיה להפוך את הכל לשטחי ומושטח, צריך דווקא לקדם למידת שפות ולשכלל אותה. ההיבטים של למידת שפה כוללים את הצורך לבטא את עצמנו באופן ייחודי, להכיר תרבויות חדשות, לחדד את הבנתו בניואנסים שונים של השפה ולקדם את הבנת מורכבות התקשורת ואת מורכבותה של המציאות בכלל. כדאי שנשתמש בטכנולוגיות החדשניות של תרגום שפה באופן נבון דווקא כדי לקדם את למידתן של שפות ולא כדי להפטר מלימודן.

תגובות

  • יהושפט גבעון 21:25 @ 24-06-2016

    ליורם שלום,

    דאגלאס הופשטטר מסיים את ספרו בשבח המוסיקה של השפה בנושא התרגום המכני

    Hofstadter, Douglas R., Le Ton beau de Marot: In Praise of the Music of Language. New York: BasicBooks. 1997.

    במילים הבאות: "פרט ליוצאים מן הכלל ספורים, כמו מרטין קיי מחברת זירוקס (אשר גדל במשפחה של מתרגמים), שדה התרגום המכני מתגלה כחסר יחס של כבוד ושל ענווה עמוקים לעידון וליופי של השפה האנושית. שוב ושוב, אפשר להיתקל במאמרים ובפרסומים הטוענים לדרגות של הצלחה אשר, אם היו נכונים, יכלו רק להתפרש כטענה שכל סודות השפה האנושית (קל וחומר, כל סודות השכל האנושי) הובהרו לגמרי.

    החוסר המדהים הזה של ענווה והרמה המצערת הזו של יוהרה, הם הדברים שאני מוצא שהם בלתי ניתנים להבנה (ובמקרה זה גם ראויים לגינוי). אין זה אומר כלל שאני מתנגד לניסיונות לחקור או לבנות מודלים לשפה האנושית ולפעולת התרגום באמצעות מחשבים. ... אני רק חושב שחובה שתהיה לנו מידה ראויה של כבוד כלפי מה שאנו מתמודדים מולו." (שם: עמ' 522; תרגום שלי)

    אני מלווה את נושא התרגום המכני מאז היותי אסיסטנט של פרופ' יהושע בר הלל בירושלים בסוף שנות החמישים. מי שרוצה להאמין שאנשי טכנולוגיה יכולים לפתח מתרגם ממוחשב מתייחס אל השפה כמו גוגל: נפתה הרבה בני-אדם להציע את התרגומים שלהם ונבצע עיבודים סטטיסיטיים פשוטים וכך נעקוף את הצורך במחקר בלשני. בלאו הכי המשתמש המצוי הוא עילג ותרגומים עילגים ייחשבו בעיניו כתרגומים מועילים. הוא גם לא ישאף למצות את "המסיקה שבשפה".

  • יורם אורעד 08:01 @ 25-06-2016

    שלום יהושפט

    אני מסכים עם דבריך אך ברצוני לומר שבעיניי אחת הסיבות הקריטיות שבלעדיהן מתורגמן מאיזה סוג שהוא לא יחליף את האדם היודע את השפה בבואו לבטא את עצמו היא הצורך בדיוק ובמהימנות בעת שאדם מבטא את עצמו. את הביטוי העצמי הזה, באמצעות שפה דבורה או כתובה, שום מכונה (וגם שום אדם אחר) אינה יכולה לעשות, אלא רק האדם עצמו. לכן, מכונה לא תוכל לייתר את למידת השפות.

  • אודי מלכה 21:11 @ 25-06-2016

    שלום,

    גם לי יצא להרהר בנושא השפות בעיקר בהקשר למקצוע שאני מלמד - מדעי המחשב ובקשר שבין השפה המדוברת לשפות תכנות.
    כתבתי כל זה בעבר מאמר בשם "משפה דבורה לשפת תכנות ובחזרה".

    ההיבט התרבותי, כפי שציין יורם, הוא קריטי גם בעיניי לקושי בתרגום. נוסיף לזה את העובדה ששפה היא "דבר חי" המתפתח עם הזמן והקושי רק עולה.

    תודה על הסקירה ושיתוף המחשבות :-)

  • יורם אורעד 11:09 @ 26-06-2016

    היי אודי

    אני מכיר את המאמר שלך ואולי כדאי שתעלה אותו בהזדמנות גם לשלובים. תודה לך על התוספת - שפה היא אכן משהו חי, דינמי ומתפתח וזו אולי עוד סיבה לכך שיש קושי בהעברתה לכלי אוטומטי, למרות שאפשר כמובן לפתח כלי שילמד את השינויים המתחוללים בשפה על ידי חשיפתו לאנשים, וישתנה בהתאם. גם זה, כמובן, איננו מייתר את הצורך בלימוד שפות.

יורם אורעד

המנהל הפדגוגי של שלובים, הרשת החברתית לאנשי חינוך של מכון מופ"ת