בשלובים: 2960 חברי רשת, 204.קבוצות

האם יש עוד מקום לספר הלימוד?

967 צפיות
  • ציבורי
מאת יורם אורעד 12:10 @ 31-01-2016 תגובות (2)

 image

 

במשך דורות היה ספר הלימוד ועודנו, מרכיב מרכזי בתהליך ההוראה. ספר הלימוד הוא כלי חשוב למימוש תכנית הלימודים, בין אם היא מוגשת על ידי משרד החינוך, מחוז, בית ספר או גורם אחר, ובין אם היא זוהי תכנית הלימודים של המורה עצמו. לספר יש פונקציות חשובות ככלי להגשמת תכנית הלימודים. אחת מהן היא מקור ללימוד ותרגול עבור התלמיד. הוא מהווה גם כלי עבור המורה להכוונה כשהוא מתכנן את השיעורים (אם כי לשם כך עומדת לרשותו תכנית הלימודים, שלטעמי היא זאת שצריכה להיות האלמנט המרכזי שבו הוא צריך להסתייע יותר מכל). עבור המורה והתלמיד כאחד ספר הלימוד מהווה גם מקור לבחינת בקיאות התלמידים בידע - ידע תוכן ומיומנויות כאחד. במידה מסוימת הספר מהווה גם כלי להכוונת השותפם העיקריים בלמידה - מורה ותלמיד, בדרישות תכנית הלימודים (אם כי, שוב, תכנית הלימודים עצמה היא זו שצריכה להיות הגורם  המשמעותי יותר).

למרות חשיבות הפונקציות שתוארו אי אפשר להתעלם מכך שבשנים הרבות שחלפו מאז הופעת האינטרנט על שלל אפשרויותיו, ייתכן שפונקציות אלה ואחרות ניתנות למימוש באופן אחר, אולי יעיל יותר יותר ומתאים יותר לדרישות החינוך במאה העשרים ואחת ולדרישות המאה העשרים ואחת בכלל.

האם, אם כן, יש עוד מקום לספר הלימוד כאמצעי הוראה מרכזי במערכת החינוך וכאמצעי למידה עצמי, לנוכח ריבוי המידע הזמין באינטרנט? אינני מתכוון לפלטפורמה בה נמצא הספר עצמו אלא לעצם רעיון ספר הלימוד. הפלטפורמה יכולה להיות מסורתית - ספר נייר והיא יכולה להיות חדשנית - ספר דיגיטלי. הספר הדיגיטלי אינו שונה במהותו ובתפיסתו מן הספר המסורתי למרות שהוא עולה עליו בהיבטים חשובים (כגון זמינות, עדכון מהיר ונוח, יכולות התערבות של מורה ותלמיד). הספר הדיגיטלי אמנם מהווה שיפור ביחס לספר הנייר אך מהותו היא אותה מהות - כלי לימוד, לינארי בעיקרו, שהמורה והתלמיד עובדים לפיו.

ייתכן שבמקום ספר לימוד אחד ואחיד, ניתן להשתמש במקטעים קצרים ומגוונים ברשת, שיעניקו למורים מגוון רב של חומרי למידה שבהם יוכלו להשתמש ללמידה על פי ראות עיניהם ולפי צרכיהם וצרכי תלמידיהם. דבר זה יאפשר גמישות רבה בהרבה ביחס לספר הלימוד ויאפשר העצמה של הלמידה, התאמתה לתלמיד והתאמתה למורה עצמו. 

לאור זאת, הנה כמה אפשרויות העשויות לשמש כחלופות לספר הלימוד, כאשר הבסיס לכולן הוא תכנית הלימודים, כזאת או אחרת (בסיס שכמובן ניתן לחלוק עליו):

  1. שימוש מסורתי בתכנית לימודים מסורתית קיימת שהמורים יעבדו על פיה וחלקיה יקושרו לאלמנטים רלוונטיים להוראתה. אלמנטים אלה יהיו למשל חומרי למידה מתאימים ברשת, מערכי שיעור אפשריים, טיפים. המורים או צוותי ההוראה יבחרו באילו מן האלמנטים להשתמש וכיצד לעשות זאת וכך ירכיבו להם תכנית עבודה משלהם ומותאמת לצרכיהם ולצרכי תלמידיהם.
  2. שימוש לא מסורתי בתכנית לימודים מסורתית קיימת. בצד תכנית הלימודים הקיימת יופיעו הצעות שונות לארגון הלמידה על פי סוגיות, נושאים (כולל מפרט התכנים שבהם), רעיונות מרכזיים וכו". ארגון הלמידה יתייחס לדברים כגון: הצגת רצפים אפשריים שונים לסדר הלמידה, שילוב של דגשים שונים בתהליך הלמידה. ההצעות השונות לארגון הלמידה יהיו מקושרות לחומרי למידה שונים, כאלה שכבר קיימים או כאלה שייבנו באופן מיוחד. תכנית הלימודים לא תשתנה אך המורים יבחרו בארגון הלמידה המתאים להם ולצרכי תלמידיהם. גם המורים בעצמם יוכלו להציע הצעות משלהם לארגון למידה, המבוססות על תכנית הלימודים. ההצעות יתווספו להצעות שכבר קיימות.
  3. שימוש בתכנית לימודים לא מסורתית שבה רק עקרונות, מטרות ומפרט תכנים, ללא סדר לינארי מסוים, ולצידה הצעות שונות לארגון הלמידה. כמובן שגם כאן יוצגו חומרי למידה, טיפים ועוד, לכל אחד ממרכיבי תכנית הלימודים. בניגוד לאפשרויות 1 ו-2, כאן ישלב המורה או הצוות את מפרט התכנים כראות עיניו (וכמובן על פי הגיון מסוים) בתוך נושא. פריטים ממפרט התכנים יוכלו להשתייך לנושא כזה או אחר. לדוגמה, את פריט התוכן גאז טבעי ניתן יהיה לשבץ בתוך הנושא אנרגיה או לחילופין בתוך הנושא חומרים. המורה או צוות המורים הוא שיבחר בארגון הלמידה המתאים לו ובשיבוץ התכנים בתוך הנושאים וישתמש בחומרי הלמידה המוצעים או שיציע אחרים. 

 

כדי שתהליך של שילוב מהלך כזה בתהליך הלמידה יצליח צריך:

  • להכשיר מורים כיצד לפעול בתוך סביבות כאלה, שאינן ספרי לימוד. זהו שינוי גדול ומשמעותי שהמורים אינם רגילים לו בדרך כלל וכן הוא יצטרך להיות הדרגתי. למשל, אפשר לשלב הליך כזה בתוך תחום דעת אחד או יותר ולאחר מכן להמשיך לתחומי דעת נוספים.
  • להכין בעוד מועד אתרים מתאימים וראויים שיתנו מענה לכל תכני החומר (תכני ידע ומיומנויות כאחד). האתרים חיוניים להתחלת מימושה של הדרך המוצעת. ללא קיומם קשה לצפות שהיא תתממש.
  • לפתח באופן מתמשך חומרים ראויים. תהליך הפיתוח הזה יהיה מתמשך והוא יתבצע הן "מלמעלה", זאת אומרת על ידי הגוף האחראי (כגון משרד החינוך, מחוז, עירייה) והן "מלמטה", על ידי מורים או צוותים שירצו בכך.
  • לקבל את נכונות בתי הספר והמוסדות המפקחים עליהם לעשיית מהלך כזה.
  • לשתף את המורים בהתוויית הדרך ובבנייתם של האתרים למימושה. השיתוף הזה צריך שיתבצע בשתי רמות - ברמה המקומית (בית ספר, מחוז) וברמה הכללית - משרד החינוך.

גם עם הכנה מתאימה יש להניח שמורים רבים יירתעו בתחילה מהלך כזה משום ששינוי הוא קשה ובדרך כלל מעורר התנגדות, גם אם משוכנעים בכוחו ובהשפעתו. מה שמקל על קבלתו הוא שכולנו, ובכלל זה המורים עצמם, כבר משתמשים במידה זו או אחרת במדיה הדיגיטלית האינטרנטית בחיי היום יום.  מכל מקום, כדי לקדם ולהקל יהיה צורך בתהליך הדרגתי של הטמעה תוך כדי תהליך של השתכנעות בחשיבותה ובנחיצותה. 

כך, אפשר יהיה ליצור דרך שאיננה ספר לימוד, הממלאת את הפונקציות של ספר הלימוד ביתר יעילות, ומעבר לכך. שימוש בדרך זו יש בה כדי לאפשר התאמה מדויקת יותר לצרכי התלמידים והמורים ולנטיותיהם. היא תאפשר גיוון ותזמן את השתתפותם הפעילה של המורים בעדכונה, עיצובה המתמיד ועוד. ובנוסף, בעולם שבו האינטרנט הוא הפלטפורמה המרכזית של כל חיינו למעשה, הדרך הזו תוכל ליצור קשר אותנטי יותר אל העולם שבו אנו חיים ובו חיים תלמידינו.

תגובות

  • אברום רותם 12:45 @ 31-01-2016

    כל הדיון כאן החל הרי מספר לימוד שעודכן/ נכתב מחדש, והדרכים הלא שקופות שהוא נעשה, מעדויות של מספר אנשי ספר לא מבוטל, אכן מטרידים ואף תמוהים. נקווה שעניין זה יחלוף/ יתברר כלא היה.

    הסוגיה המרכזית היא - האם יש מקום להסדרה והסכמה על אתוס חברתי, שממנו נגזר גם מתווה תכנים לימודיים מחייבת.

    לדעתי, הדל באלפי מנשה,  כל חברה דמוקרטית החפצה חיים, איננה יכולה לוותר על ציר מרכזי של תכנים וערכים מרכזיים לאותה חברה, גם אם יש בזאת לעתים ניחוח של הכתבה מלמעלה מדורות קודמים. צריך משהו שאליו יש לשאת עיניים ולדבוק בו, גם אם זה לעתים צורם.  מכלול שניתן להסכים עליו בכל/ מרבית שורות הציבור. 
    לכן יש לאפשר  מרחב הכלה של איש הישר בעיניו ישתמש ויעשה על פי מיטב הכרתו ומחויבותו לחינוך.

    ספרי לימוד/ מתווה לימוד לדעתי הנ"ל הנם חיוניים, במידה והם מכילים את אותו מרחב הכלה, שאינו פוגם ופוגע בערכי יסוד ייחודיים וכלל אנושיים.

    זה נשמע נחמד בתאוריה, אך בתכלס, הרי אנשים יקבעו זאת, ולכן יש למצוא את מנגנון הפשרה, ולשתף את מירב הזרמים בציבור כדי להגיע למתווה מוסכם, ולמנוע הטיות מזיקות, שלא משרתות או גרוע מכך, מדירות ולא מתחשבות בחלקים מהציבור.

     

  • יורם אורעד 14:13 @ 31-01-2016

    היי אברום

    למרות שאני מסכים אתך על כך שאי אפשר לוותר על ציר מרכזי של תכנים וערכים מרכזיים הנוגע לחברה נתונה שבה מתחנך התלמיד, הרי שאינני מסכים שיש אופן ביצוע יחיד לעשות זאת- דהיינו ספר הלימוד.  גם אני, כמוך, חושב שיש צורך באוסף מסוים של ערכים, תכנים ועוד המגיע מדורות קודמים ואינני רואה בו הכתבה. אכן, צריך להיות מכלול כזה של ערכים, תכנים וכו" .  ועם זאת, אינני מסכים אתך שספר לימוד הוא בהכרח הפתרון האולטימטיבי ולא כל שכן היחיד. את אותו מרחב הכלה שאתה מדבר עליו, יכולה להציע גם הדרך שדנתי בה, שאיננה ספר לימוד.

     

יורם אורעד

המנהל הפדגוגי של שלובים, הרשת החברתית לאנשי חינוך של מכון מופ"ת