בשלובים: 2869 חברי רשת, 1 עכשיו ברשת, 203.קבוצות

מאמרון בכל חודש - מבחר מאמרוני בלוג שהופיעו בשלובים בשנת 2015

528 צפיות
  • ציבורי
מאת יורם אורעד 22:02 @ 05-01-2016

image

זה עתה הסתיימה שנת 2015 ושנת 2016 התחילה. במהלך השנה שחלפה נכתבו בשלובים מאמרוני בלוג רבים ומגוונים. מוצג לפניכם מבחר מאמרוני בלוג בשלובים מתוך האוסף הגדול והמגוון שהופיע בה בשנת 2015. מכל חודש נבחר מאמרון בלוג יחיד וביחד הם מהווים זר של מבחר מאמרוני בלוג. אתם מוזמנים לקרוא ולהגיב:

ינואר: במאמרון הבלוג מפתח להצלחה בלימודים: המקצוע הכי שנוא - טיפ ללומדים מפסיפס שואל רן שמשוני אם בהכנת עבודות תתחילו בקורס האהוב עליכם או בקורס הכי שנוא ואומר שמסתבר שהתשובה לשאלה זו גורלית לעתיד הלימודים האקדמאיים. לדבריו, ברוב המקרים, דחיית ההתמודדות עם הקורס הפחות אהוב תחזור על עצמה שוב ושוב. השילוב בין קורס שאיננו מחבבים ובין העובדה שאנו לא באמת לומדים אותו, יהפוך תוך שבועות ספורים לקושי. קורס שאנו לא באמת מקדישים לו זמן ושהמרצה שלו לא ברור ולא מובן, הוא קורס שבמהירות רבה מאוד נצבור בו פערים. לכן, לדעתו, צריך לפעול הפוך מהנטיה הטבעית - ככל שהקורס קשה יותר, אהוב פחות ומובן פחות, כך הוא צריך לזכות ליותר שעות לימוד ויהיה הראשון שיקבל התייחסות ותשומת לב.

פברואר: מאמרון הבלוג איפה היוזמה שלי - איך להצמיח ולקדם יוזמות מורים? עוסק בסוגייה המטרידה של יוזמות חינוכיות המובלות בדרך כלל על-ידי גורמים שאינם אנשי הוראה ובשאלה כיצד לעודד יוזמות מורים. כשבוחנים את הסוגייה הבעייתית הזו  צריך קודם להביא בחשבון את העובדה שלמורים אין בדרך כלל זמן ופניות רוחנית לפיתוח יוזמות כאלה. כל זמנם מוקדש להוראה וחינוך. מורה מרוכז רובו ככולו בהוראת תכנים בתחום הדעת שלו ובמילוי חובות בית ספריות רבות מיני ספור. זאת, בניגוד למפתחים בחברות היי טק שזהו למעשה תפקידם ועליו הם מקבלים משכורת (בדרך כלל גבוהה בהרבה מזו של המורים) ועליו הם מתוגמלים גם בדרכים נוספות.

מרץ: אייל בן עמי אובלוזינר כותב במאמרון הבלוג שלו האינטרנט - פאניקה מוסרית? על יתרונות השימוש באינטרנט בקרב בני נוער. הוא אומר שהשיקול האנושי של המשתמש/ת ברשת האינטרנט נותר בלעדי וייחודי ועל כך שהאינטרנט מאפשר לבני נוער רבים לקיים תקשורת בינם לבין עצמם ואף בין מורים לתלמידים, באופן סינכרוני  או א-סינכרוני ללא תלות במרחק, בנוכחות פיזית או במגבלה פיזית ותוך האפשרות להישאר בעילום שם, לקבל תגובות ממספר משתתפים, להשאיר הודעה בכל עת, להשתמש בשפה כתובה ולחזור ולעיין בטקסטים הכתובים. האינטרנט מאפשר גם לסייע לאחרים.

אפריל: עמי סלנט כותב במאמרון הבלוג הושלם שלב ב' של מאגר מלחמת העצמאות על השלמת  השלב השני של המיזם המקוון "מאגר מלחמת העצמאות ". המיזם פותח בשנים 2014-2015 והוא ממויין לנושאים כגון : שלבי הלחימה , זירות הלחימה , החטיבות הלוחמות , יישובים במערכה , יחסי כוחות והיסטוריוגרפיה של מלחמת העצמאות והוא מציע למשתמשים בישראל מיפוי שיטתי של מקורות המידע הזמינים באינטרנט .

מאי: אברום רותם מציג במאמרון הבלוג 25 מיתוסים ותפיסות שגויות בלמידה בסביבה דיגיטלית רשימה של 25 מיתוסים המופיעים במאמר שהוא כתב ביחד עם עידית אבני. בין המיתוסים הנידונים:

  1. מיתוס קץ בית הספר - "הטכנולוגיה מאפשרת למידה ללא בית-ספר".
  2. מיתוס "מיומנויות המאה ה- 21 הן מיומנויות חדשות".
  3. מיתוס "הטכנולוגיה היא רק אמצעי".
  4. מיתוס ההסחה.
  5. מיתוס "למידה בסביבה דיגיטלית היא פסיבית ומנתקת חברתית".
  6. מיתוס "היליד הדיגיטלי" והשימוש הטבעי בטכנולוגיה.

יוני: מאמרון הבלוג לשם מה צריך בתי ספר? עוסק בשאלה האם אכן בתי הספר יהיו מיותרים בעתיד ומהו תפקידם. אחד הצרכים שמנסה בית ספר למלא הוא החיברות, אותו תהליך של התנסות חברתית ותרבותית מתמשכת, המקנה ליחיד את דפוסי, כללי וערכי התרבות בחברה שלו. בית הספר נחוץ גם כדי ליצור תחושת שייכות. יש צורך בסביבה הפיזית של בית הספר ובנוכחות הפיזית של הסגל גם כדי לקדם יכולות רגשיות וערכיות ולא רק קוגניטיביות. הוא נחוץ כבמה לדיונים, לשם החלפת רעיונות והעלאת שאלות, וזאת במצב של מציאות אמיתית - פנים מול פנים. הוא מאפשרים מעקב אחרי התנהגותו ולמידתו של התלמיד. 

יולי: בסדרה של חמישה מאמרונים, עוסקת כרמית אוזן ב "ילדי פורצלן", אותם ילדים רגישים שחווים את הקשיים החברתיים בעוצמות גבוהות עד כאב, שמרוב כוויות כבר אינם מעזים להתקרב ולגעת. המאמרון הראשון הוא ילדי פורצלן והוא עוסק בהגדרת המושג, ואחריו מופיעים ארבעת האחרים: ילדי פורצלן- למה זה קורה דווקא להם?'ילדי פורצלן' למה זה קורה להם- הכיוון השני, ילדי פורצלן- הכיוון השלישי, ו-ילדי פורצלן- חלק אחרון.

אוגוסט: המאמרון במקום כיסוי חומר- דיאלוג על הלמידה ותכניה עוסק בצורך במערכת חינוך שמקיימת למידה משמעותית ומעמיקה, רלוונטית לתלמידים, מתחשבת בצרכיהם, בצרכי המורים, ושמתרחשת בה גם למידה לשם למידה. המאמרון עוסק בשאלה מה מונע את המצב הרצוי הזה וכיצד ניתן להגיע או להתקרב אליו. גורם חשוב שמפריע להתקדמות לעבר המצב הרצוי הוא שלמערכת החינוך עצמה יש כוונות הנעוצות במדיניות שגובשה למעלה, בקרב קובעי המדיניות המובילים את משרד החינוך. גורם נוסף הוא שמערכת החינוך מכוונת להכנת תלמידים להתקבלותם במוסדות להשכלה הגבוהה,  אילוץ שמגביר את הלחצים המופעלים על המורים והתלמידים מבחוץ. כדי להתקדם לעבר המצב הרצוי חשוב לקיים דיאלוג בין הגורמים במערכת החינוך - המורים, התלמידים, גורמי מטה במערכת החינוך, אנשי מפתח בהשכלה הגבוהה והורי התלמידים.

ספטמבר: דו"ח שפרסם ה-OECD באמצע ספטמבר  מתאר מצב מפתיע שבו דווקא הישגי תלמידים שעשו שימוש במחשבים בבית הספר בתדירות גבוהה היו גרועים בהרבה מהישגי אלה שלא עשו שימוש במחשב. מאמרון הבלוג לא הטכנולוגיה בחינוך מאכזבת אלא השימוש בה עוסק בקשר המוגזם שיוצרים אנשי חינוך בין הטכנולוגיה לבין שיפור הישגי התלמידים, על חשבון בחינת האופן הכולל בו מתרחשת הלמידה.  טענת המאמרון היא שלמידה איכותית תתאפשר אם סביבת הלמידה-הוראה תאפשר ותזמן למידה כזאת. הסביבה היא מורכבת (המורה עצמו, צוות המורים והקשר בתוכו, חללי הלימוד ועוד). הטכנולוגיה איננה משפיעה לרעה על הישגי התלמידים, אלא השימוש הבלתי ראוי בה.

אוקטובר: במאמרון הבלוג שיעורי בית הם לא עונש! עוסק רן שמשוני בשיעורי הבית, הנתפסים כחסרי חשיבות או אף כעונש. שמשוני אומר שרובנו מסכימים על כך שמטרת שיעורי בית היא לקדם למידה. הוא מציע כמה עקרונות לעבודה עם שיעורי הבית שביניהם: הפיכת שיעורי הבית לחלק מטקס פתיחת השיעור, מתן שיעורי בית הפונים למגוון יכולות ומיומנויות ומתן משוב חיובי על שיעורי הבית.

נובמבר: במאמרון הבלוג טיפים ללמידה יעילה לבגרות במתמטיקה מציג עידן עצות ללמידה לקראת מבחני הבגרות במתמטיקה. בין השאר הוא אומר שחשוב לא רק לבחון את התוצאה הסופית של התרגיל, אלא לבחון היטב את כל השלבים בדרך לפתרון.  כמו כן, בגרות ממוצעת במתמטיקה כוללת בתוכה רשימה ארוכה של נושאים, חוקים, נוסחאות וסוגי שאלות ועל מנת לשפר את סיכויי ההצלחה במבחן חשוב להיחשף אל כולם. בנוסף, ככל שמתנסים בפתרון מפורט של תרגילים, עם התייחסות לכל שלב, כך גדלים סיכויי ההצלחה במבחן.

דצמבר: אורי שטרנברג כותב במאמרון הבלוג שימוש בקבוצת מיקוד על ידי סטודנטים / אורי שטרנברג על קבוצת מיקוד כאחד מכלי המחקר המתאימים ביותר לצורך זיהוי עמדות, דעות ותפיסות של משתתפים במחקר וכבעלת תרומה משמעתית לקידום הבנת הנושא הנחקר. היתרון הגדול בקבוצת מיקוד על פני כלי מחקר אחרים נעוץ באינטראקציה ובהפריה ההדדית שהיא יוצרת בין המשתתפים.

 

יורם אורעד

המנהל הפדגוגי של שלובים, הרשת החברתית לאנשי חינוך של מכון מופ"ת