בשלובים: 3023 חברי רשת, 1 עכשיו ברשת, 204.קבוצות

להפוך את הכיתה - על הכיתה ההפוכה והצורך בה

5840 צפיות
  • ציבורי
מאת יורם אורעד 16:52 @ 19-02-2013

image

לפני שנים רבות, בהיותי סטודנט לפיזיקה באוניברסיטה העברית, למדתי קורס שנתי שנושאו קוונטים. בשיעור הראשון התוודעתי למרצה חביב שריתק אותי ואת הסטודנטים האחרים בשאלות הנוגעות אל נושא הלימוד. אז, פתח בפרישת יסודות הנושא, המרתק לטעמי. שאלות ומחשבות רבות התעוררו בי ובהדרגה איבדתי בעטיין את הריכוז בדברי המרצה. בסוף השיעור אזרתי אומץ, ופניתי אל המרצה, לנוכח כל הסטודנטים, בהצעה שנראתה לי נכונה, במיוחד לאור אישיותו החביבה, הפתוחה והמעניינת של המרצה. הצעתי להטיל עלינו, הסטודנטים, לקרוא בבית את התכנים הנדרשים ואז, בשיעור הבא לדון בהם, להעלות שאלות וללמוד ליישמם. תגובת המרצה ותגובת עמיתיי הסטודנטים, הייתה מבוכה והפתעה. מרוב בושה, כל שאיפתי באותו הרגע הייתה להיעלם.

רעיון דומה למה שנראה אז מביך ותמוה, קורם כיום עור וגידים. רעיון זה הוא הכיתה ההפוכה או באנגלית - The flipped classroom.

הכיתה ההפוכה היא מודל ההופך את היוצרות מבחינת ההתנהלות בכיתה. במקום להאזין להרצאות או לשיעורים של המרצה או המורה, התלמידים צופים בביתם בקטעי וידיאו קצרים בנושא הנלמד לפני בואם לכיתה. בכיתה עצמה, השיעורים מוקדשים לדיונים בנושא, לתרגול או לפרויקטים. קטעי הוידיאו המיועדים לצפייה מובאים מתוך מקורות אינטרנטיים קיימים או שהם נוצרים על ידי המורים עצמם. 

לשם מה צריך כיתה הפוכה? בכיתה מסורתית תלמידים עסוקים בכתיבת הדברים שהם שומעים מפי המורה. לעתים קרובות הדבר עולה להם בהחמצת נקודות חשובות שהוא אומר. התעסקות מתמדת בכתיבת דברי המורה גם מקשה מאד לבצע רפלקציה על הדברים הנאמרים. צפייה בהקלטות וידיאו של המורה או של אחרים, מאפשרת להתגבר על מגבלות אלה משום שסרטון הוידיאו נמצא בשליטת התלמידים. הם יכולים להתרכז בדברי המורה ללא חשש שלא ניתן יהיה לחזור אל הדברים משום שהדברים הרי מוקלטים. תלמידים יכולים גם לעצור את שטף ההרצאה כדי לחשוב ולהגות בדברים ואף להריץ את סרטון הוידיאו אחורה בכל פעם שירצו, על מנת לצפות בו שוב, למשל כדי לקלוט טוב יותר נקודה חשובה שהוצגה בהרצאה. תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, המתקשים בקליטת הנאמר, יישכרו מכך במיוחד. מעבר לכך, הצפייה בסרטונים מאפשרת לקלוט את החומר היטב ועל פי הקצב של התלמיד בעוד שבצפייה בשיעור הקצב אחיד לכולם, דבר המקשה על תלמידים איטיים ובה בשעה מביא לשיעמומם של תלמידים מהירי קליטה לאחר שקלטו את הנאמר. בואם של התלמידים לכיתה לאחר שצפו בסרטונים, משפר את יעילות הדיונים בנושא הנלמד, את בירורם של קשיים ואת ההתמודדות אתם. הדיונים הופכים לפוריים יותר ועשירים יותר. הדבר מאפשר גם עבודות שיתופיות בין התלמידים בכיתה ותהליכי לימוד של פתרון בעיות. זאת, מאחר שהתלמידים באים כבר עם מטען של ידע. הכיתה ההפוכה מאפשרת את שינוי תפקיד המורה מתפקיד של מעביר הידע אל תפקידו כמנחה, מתווך ידע ויועץ ומטפח של למידה שיתופית יותר. היא גם מאפשרת את הפיכת התלמידים, הפסיביים בעיקרם כיום, לתלמידים אקטיביים בהרבה ומטילה עליהם אחריות רבה יותר לתהליך הלמידה של עצמם. זאת, בצד סיכוי טוב יותר שהם יהיו מעורבים יותר ומחוייבים יותר ללמידה.

ואולם, מודל הכיתה ההפוכה אינו חף מחסרונות. אחת מהן היא היעדרו של קשר פנים מול פנים של המורה עם התלמידים בעת הצפיה בסרטונים. כך נמנעת מן המורה האפשרות להתייחס באופן מיידי לבעיות הבנה הנוצרות באותו הרגע, דבר שעלול להקשות על הבנת תכנים שיופיעו בהמשך הסרטון. אמנם אחד מתפקידי הכיתה ההפוכה הוא לטפל בבעיות וקשיים שהתגלו אצל התלמידים במהלך הצפייה בסרטון הוידיאו אבל לא ניתן להתמודד עם בעיות המקשות על תלמידים את ההבנה בהמשך ההרצאה המוקלטת. חסרון נוסף המתלווה להיעדר קשר פנים מול פנים הוא הפן הרגשי הלקוי בחסר עקב היעדר האפשרות של המורה להגיב בדיבור, בהבעות פנים ובאופנים אחרים. גם הצורך להקדיש זמן רב ומאמצים רבים לביצוע הוראה יעילה ונכונה בכיתה הפוכה מהווה קושי. למשל, יש להקדיש משאבים רבים (של זמן ושל מחשבה) לסרטונים בין אם מחליטים על הקלטת שיעורים על ידי המורה ובין אם מחליטים על בחירה נכונה של סרטונים המופיעים באינטרנט. יש גם לתכנן היטב את העבודה בתוך הכיתה לאחר שהתלמידים צופים בסרטונים ואת האופן שבו המורה יפעל. 

ד"ר אמנון גלסנר סבור (על פי דבריו בקבוצת teacher2teaher בפייסבוק) שבכל מקרה, תהליך הלמידה במסגרת הכיתה ההפוכה צריך להתחיל לרוב במפגש פנים אל פנים. אני בהחלט מצטרף לדעתו. "יריית הפתיחה" לפתיחת נושא חשובה בעיניי לאין ערוך. היא חיונית ליצירת גירויים ללמידה, לדיון במטרותיה, לדיון בשאלות הקשורות אליה, ליצירת הקשרים אל עולמם של התלמידים ואל המציאות בכלל, ועוד.

במאמר שכתבה שלי רייט (Shelley Wright) היא מציינת שרעיון הכיתה ההפוכה, שאותו ניסתה בכיתתה, מצא חן בעיניה, וגם בעיני רבים מתלמידיה. למרות זאת היא הרגישה שלא התרחש שינוי בחוויית הלמידה, וההרצאה המסורתית, אפילו אם מקום הגשתה וצורתה השתנו, נותרה במרכז.

לדעת פרופ' שיזף רפאלי כפי שהובעה בכתבתו האם כיתת העתיד כאן? הרצאות שיוכנו בהשתתפות טובי המרצים וישמשו אלפי תלמידים יוכלו לתת את המענה הראוי להרצאות טובות שבהן ייצפו תלמידים בבתיהם. התלמידים יגיעו אל מוסד הלימודים כדי לעבוד, לשוחח ולעבד עניינים שנצפו בהרצאות.

רעיון הכיתה ההפוכה נראה ראוי מסיבות שונות שביניהן היכולת להתאים את הלמידה אל התלמיד, לאפשר התעכבות על תכנים בעייתיים, לבצע רפלקציה ראויה, להפוך את התלמיד לאקטיבי יותר ולאחראי על למידתו. יש לו חשיבות גם מעצם האפשרות לתת יותר משקל וזמן בכיתה לפיתוח יכולות שיתוף ומיומנויות חשיבה מסדר גבוה כגון טיעון וחקר. יש לו חשיבות מיוחדת לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים, שהרי ניתן להתעכב על קטעי וידיאו ולהסתייע בכתוביות. 

כדי להביא את רעיון הכיתה ההפוכה לידי מימוש ראוי יש צורך, בין היתר, להשקיע בהכשרת מורים ראויה. אחרת, המימוש עלול להיות שטחי, משעמם ומייגע. יש צורך גם ללוות את המורים כדי לסייע להם להטמיע את הרעיון כראוי. בנוסף, יש לקחת בחשבון שהלימוד בבית צריך להתבצע לא רק באמצעות הרצאות מוקלטות אלא גם בדרכים אחרות כגון קריאת טקסט כתוב, עיון באתרי אינטרנט מתאימים, שימוש באינפוגרפיקה (ייצוג מידע בצורה חזותית) והשתתפות ברשתות חברתיות. הרצוי ביותר הוא שהתלמיד יבנה ויגבש בעצמו את הידע בבית באמצעות כלים ודרכים שהוא יבחר בעצמו. באשר להרצאות, רצוי לבנותן, אם אפשר, על ידי צוות המורים עצמו, למרות הקושי שבדבר. כך, הן יהיו מותאמות יותר לתלמידים. אני מניח שתלמידים יעדיפו הרצאות כאלה על הרצאות של אנשים שאינם מצוות בית הספר, טובות ככל שיהיו. ואפשר גם לשלב בין שני סוגי ההרצאות.

האם הכיתה ההפוכה תהפוך לרווחת, והאם היא באמת תציע למידה משופרת מזו של היום? אני מניח שהדבר תלוי באופן בו יישמו אותה בפועל וברגישות כלפי המורים, שהם מפעיליה, רגישות שתיקח בחשבון את הקצב בו הם מעוניינים בהטמעת הכיתה ההפוכה ובאופן בו הם מעוניינים ליישמה. המורים מהווים תנאי הכרחי לביצוע שינוי ראוי בהוראה, דבר הנכון גם לגבי יישום ראוי של רעיון הכיתה ההפוכה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יורם אורעד

המנהל הפדגוגי של שלובים, הרשת החברתית לאנשי חינוך של מכון מופ"ת