בשלובים: 2915 חברי רשת, 2 עכשיו ברשת, 203.קבוצות

באיזה כלים מתוקשבים אתם משתמשים לעבודתכם?

3401 צפיות
  • ציבורי
מאת יורם אורעד 14:26 @ 13-09-2011 תגובות (11)

קטגוריות: תקשוב

image

השימוש בכלים מתוקשבים ובמיוחד בכלי ווב 2 הולך ומתרחב בשנים האחרונות בקרב אנשי מקצוע העוסקים בחינוך - מורים, מרצים ועוד. למרות שהשימוש בהם עדיין  איננו נחלתה של רוב קהיליית החינוך הרי שהמגמה היא של התרחבות השימוש באופן בלתי פוסק ובכלים מגוונים יותר ויותר. כלי ווב 2 מאפשרים לנו להגשים בשורות וחלומות חינוכיים שלא חלמנו להגשימן פעם או לפחות היו קשים מאד להגשמה. לדוגמה, הקונסטרוקטיביזם שמבשרו היה ויגודסקי, היא תפיסה ששנים רבות רצינו לפעול לפיה בתחום החינוך. כיום, עם כלים כגון בלוגים, וויקי, גוגל דוקס, רשתות חברתיות ועוד, הגשמתה הפכה למציאות, כמובן למי שמעוניין בהגשמתה של מציאות זו וגם מוכן להשקיע בה.

הבלוג, שהוזכר למעלה, הוא אחד מן הכלים המתוקשבים המוצלחים ביותר שאני מכיר. הוא מאפשר שיח פורה בין תלמידים, מורים, מרצים ושאר בעלי עניין ובעלי תפקידים בתחום החינוך. הוא מאפשר  בצורה נוחה רפלקציה, למידה שיתופית, למידה  מעמיתים ועוד. בשלובים קיימים חברים המשתמשים בהם (הכוונה היא לבלוגים הנמצאים מחוץ לשלובים). ביניהם  ג'יי הורוביץ,  חניתה חן, אריאלה לונברג ואיציק הופמן. הוויקי הוא כלי חשוב נוסף. אחד מחברי שלובים המשתמשים בוויקי  הוא ראובן ורבר.

ובאשר לי, בשעתו, לפני שנים אחדות, כשעדיין הייתי מורה בתיכון, השתמשתי בוויקי לעבודתי עם תלמידי לצורך לימודי פיזיקה. לאחר מכן, פתחתי בלוג שבו השתמשתי כחלק בלתי נפרד מעבודתי עם הסטודנטים שלי במכללת דוד ילין. מאוחר יותר עברתי לשימוש לצורך זה בקבוצה שפתחתי במיוחד בשלובים. 

אחד מיתרונות השימוש בכלי ווב 2 הוא השיתופיות שהם מאפשרים. אשמח אם תשתפו אותנו מעט (או הרבה) במידע על כלים מתוקשבים שאתם משתמשים, השתמשתם, או מתכוונים להשתמש בהם, בהתנסויות שלכם בכלים מתוקשבים ובתובנות שלכם בנוגע לשימוש בהם. אפשר לכתוב קצר או ארוך, עם פרטים מועטים או רבים, כראות עיניכם.

בברכה

יורם

תגובות

  • גלית ורדי 15:43 @ 13-09-2011

    DropBox, SkyDrive, google docs, YouTube, Google translate, Pixlr, Veengle,Blogger, Jumbo mail,Scratch, Google Sites, Facebook, Skype, Onelook, Screen-o-matic, Image Resizing, Screen Color Picker, Domo Animation, Zamzar, Picasa

    ויש עוד המון שלא מניתי....ולמה?

    כי כל יום יש חדשים וגם טובים יותר

    מנפלאות ווב 2

    הפטנט:  רק צריך לדעת מה הצורך .......וממש לרצות למצוא   Wink

    גלית ורדי

    galitvardi@gmail.com

     

  • classofts 17:04 @ 13-09-2011

    על משרד החינוך להקים מאגר של ספרי / חומר הלימוד לטובת כל המשתמשים ברשת בוודאי בכיתה, כך ניתן יהיה להפוך את הלמידה למעניינת יותר, ללא צורך ברכישת ספרים וחוברות יקרים ולעדכן את החומר הלימוד תוך יישור קו כלל ארצי.

  • יורם אורעד 17:57 @ 13-09-2011

    לגלית שלום

    וואו, כל כך הרבה. את מגוונת ביותר. כל הכבוד. הגישה שלך - לחפש ולהשתמש בכלים על פי הצורך נראית לי גישה נכונה ביותר.

  • יורם אורעד 18:00 @ 13-09-2011

    ל-classofts שלום

    עד כמה שאני יודע, משרד החינוך אכן פועל בכיוון זה כיום. אינני יודע באיזה שלב זה נמצא אבל אני חושב שזה הכיוון.

  • יהושפט גבעון 20:06 @ 13-09-2011

    ליורם,

    אתה כותב "הקונסטרוקטיביזם שמבשרו היה ויגודסקי, היא תפיסה ששנים רבות רצינו לפעול לפיה בתחום החינוך. כיום, עם כלים כגון בלוגים, וויקי, גוגל דוקס, רשתות חברתיות ועוד, הגשמתה הפכה למציאות," - האם תוכל לציין מקורות המעידים על "הגשמתה הפכה למציאות" ועל התוצאות הפדגוגיות של הגשמה זו?

    בתודה ובברכת שנה טובה,

    שפי

     

  • יורם אורעד 23:01 @ 13-09-2011

    שלום שפי

    תודה לך על השאלה. האמירה הזו שלי, אודה ואתוודה, מתבססת בעיקר על הרושם המתמיד שאני מקבל מהניסיון האישי שלי בכלי ווב 2 ובשימוש שמורים שונים עושים בהם עם תלמידים, כפי שהם מדווחים עליו. על פי התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית, הלמידה מתבצעת תוך כדי תהליך של עשייה, באמצעות הבניית ידע ולא באמצעות קבלה פסיבית כפי שמקובל בשיטות מסורתיות, כגון על ידי זכירה וחיקוי. בתהליך זה יש ללומד עצמו אחריות כלפי הידע שהוא בונה. נסיוני ותחושת הבטן שלי  אומרים שכלי הווב 2 אכן עושים זאת, אם כי אמירה זו איננה כמובן בגדר אמיתה מדעית, ויש לאששה במחקרים רבים. יחד עם זאת, כתבתי מאמר על התנסותי בשימוש בבלוגים בהכשרת מורים לפיזיקה במכללת דוד ילין (פורסם בינואר של שנה זו) שבה עשיתי שימוש נרחב בבלוגים. במאמר שכתבתי מסתמנים הבלוגים כמקדמי למידה קונסטרוקטיביסטית. סטודנטים שלי (וגם אני) עשו שימוש רב ומועיל בבלוגים , שימוש שבו העלו רפלקציות, תהיות, שאלות ועוד. התקיימה זרימה מתמדת בין העולם הפיזי לבין העולם הוירטואלי - השתמשנו בדברים שהועלו בבלוגים בשיחות רפלקציה פיזיות משותפות שלנו ולהיפך - העלינו דברים שהתקיימו בשיעורים הפיזיים וכן בדיונים הפיזיים, אל הבלוגים. לדעתי, תהליך זה היה תהליך קונסטרוקטיביסטי שבו סטודנטים פעלו בדרכם וכתבו בדרכם (למשל רפלקציות, הצעות וכו"), וכן כתבו על דברים שהם אימצו מסטודנטים אחרים, שאת הבלוגים שלהם הם קראו. לצורך זה הם עשו שימוש בבלוגים. תוך כדי כך הם בנו את הידע שלהם. נכון שניתן לעשות זאת גם בדרכים שאינן "ווביות" אך זה קשה בהרבה ולא תמיד מעשי. עדויות נוספות לתובנות לגבי שימוש בבלוגים כמקדמי למידה קונסטרוקטיביסטית, תוכל למצוא גם בסקירה הספרותית שכתבתי במאמר הנזכר למעלה.

    בברכה

    יורם

  • תמר שוורץ 00:33 @ 14-09-2011

    במסגרת התכנית הלאומית – "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21" הוקם פורטל תוכן חינוכי שמטרתו להנגיש לכלל הציבור, ולמורים בפרט את מגוון התכנים הדיגיטליים הקיימים בהתאמה לתכניות הלימודים.

    קישור לפורטל: http://gadol.edu.gov.il/Pages/default.aspx
    הסבר לשימוש בפורטל: http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/F42EBCAA-6DA5-46BA-85EE-400F258A0529/133232/22.pdf


    בכותר ספרי לימוד (באתר אופק)  ישנם עשרות ספרי לימוד. האתר מציע כלים ייחודיים המרחיבים את אפשרויות השימוש בספרים הדיגיטאליים והופכים את  "כותר ספרי לימוד" לסביבת לימוד, חקר והוראה (מתוך הבלוג של מטח).

    להרחבה על האפשרויות ניתן לקרוא בקישור: http://cettalknewsletter.cettalk.co.il/archives/207

  • יורם אורעד 08:38 @ 14-09-2011

    תמר בוקר טוב

    האינפורמציה שהצגת חשובה מאד עבור מורים מכל תחומי הדעת. אני אכן יודע שכותר כבר מפרסם ועובד על פרסום נוסף של ספרי לימוד וכן מפתח ספרי לימוד דיגיטאליים. נכנסתי גם לפורטל התוכן החינוכי שאת הקישור שלו הצגת כאן, והתרשמתי. תודה ששיתפת את המידע לטובת כולם.

     

  • זיו לפיד 18:58 @ 03-04-2013

    בתור מורה פרטי למחשבים

    אני משתמש בבלוגים שונים,גוגל דוקס, ודף מקצועי בפייסבוק ועוד כלים

    ובאתר שלי שיושב על פלטפורמת וורדפרס

    בו יש מדריכים ומאמרים וטיפים במחשבים והוא מחולק לקטגוריות

     

  • איה מאזוז 15:59 @ 07-05-2015

    כמורה לתולדות המוסיקה, מוכרחה לציין את החסר שהיה קיים בחומרי לימוד בצורת ספר, כמו גם הצורך התמידי למצוא מאגרי מידע חדשים.  ספר תולדות המוסיקה שיצא לפני כשנתיים לאור בהוצאת מט"ח  הביא בשורה דיגיטאלית שלא הכרתי קודם.  קיום עותק דיגיטאלי (נוסף לעותק הרגיל), אשר ניתן לעריכה אישית על-ידי המורה, כולל הוספות, הארות, משימות לתלמידי וכדו'. 

  • יורם אורעד 18:08 @ 07-05-2015

    שלום מאיה ותודה על השיתוף. ספרים דיגטליים אכן הופכים היום יותר ויותר לכלי מרכזי בהוראה . ציינת כאן חלק מהיתרונות. אני סבור שבעתיד הלא רחוק כאשר ידברו על ספר המשמעות הראשונה שתעלה בראשנו תהיה ספר דיגיטאלי.

יורם אורעד

המנהל הפדגוגי של שלובים, הרשת החברתית לאנשי חינוך של מכון מופ"ת