בשלובים: 2987 חברי רשת, 1 עכשיו ברשת, 204.קבוצות

יורי גאגארין, המירוץ לחלל והחינוך המדעי

20374 צפיות

image

היום מלאו חמישים שנה בדיוק לשיגורו של האדם הראשון לחלל -יורי גאגארין (Uri Gagarin) או בשמו המלא, יורי אלכסייביץ' גגארין (וברוסית - Юрий Алексеевич Гагарин‏). יורי גגארין שוגר מעל פני אדמת ברית המועצות לשעבר בחללית ווסטוק, וביצע הקפה שלמה מסביב לכדור הארץ. הוא חזר בשלום אל כדור הארץ ונחת בחזרה על פני אדמת ברית המועצות. שיגורו של גגארין היווה את אחד השיאים במירוץ לחלל שהתקיים בין ברית המועצות לארצות הברית בשנות החמישים, השישים והשבעים של המאה העשרים, מירוץ שנפתח בשיגורו של הלוויין ספוטניק 1, הלווין הראשון בעולם, ששוגר באוקטובר 1957, גם הוא על ידי ברית המועצות. ובנימה אישית - גגארין היה אחד מגיבורי הילדות שלי ואני זוכר עד היום את התרגשותי כילד, בישראל של שנות השישים של המאה הקודמת, כאשר שמו היה מוזכר באמצעי התקשורת (שהמשוכלל שבהם היה אז הרדיו).

המירוץ לחלל, שגגארין היה אחד מסמני הדרך שלו ואחד מגיבוריו, השפיע גם על החינוך בארצות הברית, שנתקפה בבהלה לנוכח העובדה שברית המועצות, אויבתה אז, הקדימה אותה בכניסה לעידן החלל, הן הבלתי מאויש והן המאוייש. הדחף של האמריקנים לניצחון במירוץ לחלל, הניע אנשי חינוך ומחוקקים להחלטה על שינוי דרכי הוראת המדעים והדגשת לימודי המתמטיקה והפיזיקה בבתי הספר בארצות הברית, ולהגדלת התקציב הלאומי לשם כך בכל רמות מערכת החינוך.

לעתים, למשבר או לצורך דחוף יש חלק חשוב ואף מכריע ביצירתם או בהנעתם של שינויים ושיפורים של תהליכים חינוכיים. בסוף שנות החמישים המשבר המניע (במערכת החינוך של ארצות הברית) היה פתיחתו של מירוץ החלל בין ארצות הברית לברית המועצות. כיום, מספר תהליכים מניעים שינויים ושיפורים כאלה. למשל, הצורך להתמודד כראוי עם "התפוצצות המידע" ועם הופעתם של כלי מדיה רבים ומגוונים, הם בין הדברים שהביאו לתחילתו של תהליך חינוכי להקניית מיומנויות המוכרות בשם מיומנויות המאה העשרים ואחת. דוגמה נוספת היא משבר ניצול משאבי הסביבה (כדוגמת מים ומקורות אנרגיה), שיש לו תפקיד חשוב מאד בחינוך לקיימות המקודם כיום במערכת החינוך בישראל .

תגובות

  • עמי סלנט 08:28 @ 13-04-2011

     

    האמריקאים מעולם  לא הצליחו להדביק את הרוסים מבחינת לימודי המתמטיקה והפיזיקה .

    ראינו במערכת החינוך את היכולות המתמטיות של העולים לשעבר מברה"מ ואת היכולות המתמטיות של העולים מארה"ב .

    אבל יכולות לימודי המתמטיקה והפיזיקה לא הצילו את ברה"מ מקריסה כלכלית ותעשייתית . לאמריקאים , לעומת זאת , יש יכולות של יצירתיות, חקר ותכנון שההיסטוריה מלמדת אותנו כי הן לא פחות חשובות מיכולות מתמטיות .

    האמריקאים ימשיכו להוביל למרות האיום הסיני. כי תכונות של יצירתיות ותכנון הן לא בדיוק המאפיינים העיקריים של הסינים.

    עמי סלנט

  • יענקל 13:59 @ 13-04-2011

    אני בטוח שאתה צודק - "למשבר או לצורך דחוף יש חלק חשוב ואף מכריע ביצירתם או בהנעתם של שינויים ושיפורים של תהליכים חינוכיים". זה בוודאי איננו דבר רע או פסול. אבל מצער אותי שה-"משבר" העיקרי שהמערכת החינוכית שלנו מזהה הוא הציונים הנמוכים של תלמידי ישראל במבחנים בינלואמיים. נדמה לי שהרצון להשיג תוצאות מרשימות יותר, ולא קיומם של כלי מדיה חודשים או הצורך להתמודד עם התפוצצות המידע, הוא שמניע את קידום התקשוב במערכת.

  • יורם אורעד 14:33 @ 13-04-2011

    היי עמי ותודה על התגובה

    אכן, חשיבותה של היצירתיות, החקר והתכנון הן יקרות מפז ואני מאמין שהן שמניעות תהליכים של שינוי, הרבה יותר מאשר ידיעת פיזיקה, מתמטיקה ותחומים אחרים.

    בברכה

    יורם

  • יורם אורעד 14:53 @ 13-04-2011

    היי ג'יי

    בהחלט, מה שהיה רווח עד כה הוא הזיהוי הכמעט בלעדי הזה של משבר עם ציונים בעיקר במבחנים בילאומיים. מה שהיה עד כה לצערי הוא השקעת מאמצים רבים (רבים מדי לטעמי) ליישר קו עם העולם בהישגים הנמדדים במספרים, ציונים, על חשבון קידום של הישגים אחרים. אנחנו יודעים היטב שבמיוחד בעולם של היום, לא זה הקו המועדף אלא ניסיון לקדם באמת את החשיבה, את היצירתיות (למרות שהיא קיימת בישראל גם כך), האופן הראוי בו יתמודדו תלמידינו עם הידע והכלים השונים ועוד. יש מדינות שאינן מייחסות חשיבות כה רבה למבחנים הבינלאומיים כפי שאנחנו עושים.

  • אברום רותם 20:32 @ 13-04-2011

     אכן, גם אני זוכר את היום הזה 12-4-1961, שאגב, היה ערב יום השואה... ואני גם זוכר את ההכלבה "הראשונה בחלל " (נו, מילא) "לייקה" , בעיתון דבר של אותם הימים, וסיפורים מסמרי השיער על קוסמנטאוטים שקדמו לגאגרין וגם אחריו שלא זכו להגיע לארץ שלמים, הכל בשם הזיקפה הלאומית הסוביטית, ומהצד השני של הגלובוס - של האמריקאים עם האובססיות של "קומוניסטים" שהיתה חלק מכך.

    ולעניין: המרוץ לחלל לא היה משבר אמיתי, אלא תחרות, די מטופשת בדיעבד ובמבט לאחור.  תחרות על אגו יותר מאשר על כח ומשאבים, שבין השאר הביא ללדבירם טובים כמו חשיבה מחודשת על איכות החינוך האמריקאי.  צודק עמי סאלנט שלא מספיק להיות גאון זוטא רוסי במתמטיקה ובפיסיקה. קריטריון חשוב, אך לא מרכזי ממש. צריך לתת דרור ליצירתיות, לא לשבלוניות, לעובדה מחוץ למסגרות. אך גם האמריקאים מאבדים גם את זה במהירות, ולולא הזרים שבאקדמיה ובתעשיה אצלם מצבם היה חמור בהרבה. המרוץ לחלל איבד מהציפיות שתלו בו, כי מסתבר שמשאבים של שליטה, חומרים וטרירטוריות "שם בחוץ" עולים יותר מדי כסף למשלמי המיסים, ולא ניתן עדיין להצדיק זאת. אך בהחלט הפיכת החלל כחלק בלתי נפרד מהפלנטה בצורת ה- GPS למשל, וכלי משחית אפקטיביים להרוג איש את אחיו הם חלק מכך.

     החינוך מצוי במשבר, חלק ממשבר חמור של מצב ותפיסת הלאומיות, החברה והפרט, שעוברת שינויים כל כך גדולים שקשה לנו לעכל זאת - ראו את השינוי במצרים ותוניסיה רק מהחודשיים האחרונים, הצונאמי ביפן שימצב אחרת אותה בכלכלה ועוד ועוד.

    קשה לי לראות קטסטרופה אמיתית (משבר) שתכניס בינה ודעת בקרב מקבלי ההחלטות, אך בהחלט קטסטרופות מתמשכות כמו ירידת איכות האקדמיה ובעלי מקצוע ההנדסה באופן מבהיל (למשל, תשאלו בצה"ל מה קורה בנושא...), עושה משהו, אך עדיין לא מספיק. צריך לחץ ציבורי ממשי, אג'נדה ציבורית הדנה בחינוך עדכני, לא רק "מורשת" ו"ערכים" (כמו מערת המכפלה למשל), אלא בנוסף להם עדכניות וחזרה למקורות החינוך הנכון של אחריות, עצמאות, חשיבה ויוזמה של לומד, הפועל בסביבת למידה עדכנית - טכנולוגית מידע ותקשורת, עם אורינות מחשוב ומידע (CIL).

    איזה משבר בדיוק יביא זאת, אם לא מודעות ציבורית פשוטה ש"ככה אי אפשר להמשיך יותר"?

    הבעיה העיקרית , "המשבר" אם תרצו, שכבר באים למורים ולכתות עם טכנולוגיה, מסתבר שאנו לא יודעים מה לעשות באמת בטכנולוגיה זו בכתות.... יותר מדי מדברים "על" ומה צריך. ראו במה עוסקים הכנסים בנושא באקדמיה, ותפרצו בבכי יחד עם כולנו, שהם מדברים על הכל רק לא נותנים תשובות על הנושא האמיתי: המורה שולה בעפולה, שיעור בתנ"ך, כתה ד' או ח', עם עמדת מורה ואינטרנט ומקרן, עם מחשבים לתלמידים, מה את עושה עם כל אלה? מה התלמידים , המצויים מרבית זמנם ברשת, עושים עם כל אלה בכתה ובלמידה שלהם מחוץ לכתה? 

    לצערי, התשובות החינוכיות מגומגמות.  הבריחה לטכני, לתפוקות שוליות, לא רלוונטיות לנושא, עיסוק בנושאים אזוטרים ולא מרכזיים לפדגוגיה הנדרשת - עלולות להכשיל גם מהלך זה.

    ואם חיפשנו משבר - אז זהו המשבר, והבעיה, לא עלינו, שהאחריות לכך היא בידי כל אחד מאתנו. ראו הוזהרנו.

  • ד"ר דניאלה זבידה 21:11 @ 13-04-2011

    הרמה של הדיון גבוהה ומעניינת והכל התחיל מציון 50 שנה לשיגורו של יורי גגרין לחלל.

    ומדברים פה על מהות ועל עיקר, על נסיון לקדם את החשיבה היצירתית בסביבת לימוד עדכנית.

    הקישורים בין הדברים השונים בדיון זה מזכירים לנו שבעידן שלנו ההיפרטקסטי, הקישור בין נושא לנושא מוביל כל הזמן את החשיבה של כל אחד מאתנו. וכך גם אצל התלמידים !  והמערכת צריכה לכוון את הקישורים של התלמידים ולסייע להם להעמיק דרך חשיפה מרחיבה מעניינת ומרגשת בתחומים השונים.

    חג פסח שמח לכולם Smile

  • יורם אורעד 22:26 @ 13-04-2011

    היי אברום

    תודה על תגובתך המרתקת, המאלפת והמפורטת. למרות שמאחורינו עשרות שנים של אכזבות בעניין החינוך הראוי ובמיוחד בנוגע לדרכים בהן גוייסו האמצעים הממוחשבים ואחר כך המתוקשבים לחינוך, אני עדיין מקווה לטוב. מידת הרלוונטיות של בית הספר לתלמידים רבים הפכה היום לנמוכה ביותר ותלמידים רוכשים מידע רב ומיומנויות רבות לא בבית הספר עצמו אלא מחוצה לו, ובמידה רבה ביותר באמצעים שונים באינטרנט. הנסיונות למנוע, לאסור, להחרים שימוש באמצעים אלה בקרב התלמידים הם מגוחכים. במקום זאת צריך לצאת מכלי הווב 2 שהם משתמשים בהם כגון פייסבוק וטוויטר ולהשתמש בהם כפי שצריך. בעניין האקדמיה, גם היא תצטרך לצאת משמרנותה בעניין השימוש בכלים אלה. אני מקווה שתכנית התקשוב הלאומית שיצאה לדרך תביא אכן בשורה, לא טכנולוגית אלא פדגוגית. אכן, הגיע הזמן.

  • יורם אורעד 22:37 @ 13-04-2011

    דניאלה שלום

    אני מסכים אתך לחלוטין בעניין. הלוואי שמערכת החינוך תדע לעשות שימוש ראוי בכלים האינטרנטיים הנפלאים שהם נחלתנו היום, להעמיק ולא פחות מכך, כפי שציינת, לרגש.

  • viki 00:44 @ 14-04-2011

    בנושא מעניין ומרגש פתחת את המאמרון שלך. אמי ספרה לי איך היא ועוד מאות אלפים כמוה רצו לדואר כדי לשלוח מברק ברכות  מלא גאווה על העם הסובטי ליורי אלקסייביץ' גאגארין. זאת לא היתה "סתם תחרות מטופשת" . זאת היתה תחרות רצינית מאוד, תחרות צבאית, הצבת כוחות אחרי חלוקתם המחודש בסימה מלחמת העולם השנייה, באמצעות כל הטכנולוגיות , ספוטניקים (לווין) לצורך הריגול הצבאי וכו'. זוהי לא רק תחרות בעיניין מדעי אלא , ובעיקר מלחמה על שליטה צבאית ואידיולוגית בעולם. ולצערי תחרות זאת נמשכת למרות נפילתה של ברה"מ. אך יורי גאגארין לתמיד נשאר כגיבור לאומי , גיבור עולמי. למרות שסמל האמיתי של קוסמונאוטיקה היה סרגי פבלוביץ' קורליוב והצוות שלו. אנשים מתחלקים לשתי קטגוריות : אלה שיוצרים ומפתחים ואלה שמבצעים. וכל אחת, משתי הקטגוריות של האנשים לא יכולה לחיות, להתקיים, להתפתח בלי קטגוריה השייה. אז יכול להיות שגם מערכת החינוך שלנו לא כל כך גרועה? ולא צריך להשוות אותה למערכת החינוך של אמריקיים או של רוסים. פשוט בכל כיתה צריך להיות איש מקצוע- מורה בעל ידע בתחום וכישרון מיוחד להסביר  לאחרים את החומר במגוון דרכים ושיטות.

  • יורם אורעד 08:56 @ 14-04-2011

    היי ויקי ובוקר טוב

    החלוקה הזאת שציינת - יוצרים ומפתחים מצד אחד ומבצעים מצד  שני, היא מעניינת. למרות זאת, קיימים תחומים שבהם האנשים הם גם היוצרים, ההוגים והמפתחים וגם המבצעים בעת ובעונה אחת. נראה לי שעבודת המורה היא כזאת, או לפחות צריכה להיות כזאת - הוא (או היא) זה שמפתח את תכנית ההוראה למשך השנה וכן משיג חומרים מתאימים לביצועה, והוא זה שגם מבצע אותה. נכון שמורה עושה שימוש גם בתכניות לימודים קיימות אך הוא זה ש"תופר" לתלמידיו את התכנית כך שתתאים גם להם וגם לו עצמו.

  • אברום רותם 08:52 @ 15-04-2011

    הי ויקי

    כן כן, זכיתי להכיר אישית אנשים קרובים לי, עיוורים למתרחש כי מפלס הביקרות העצמית והחשיבה הביקורתית שלהם  היה מתחת לאפס, שאחזו באידואולוגיה הזויה של מטורפים, שעשו את הרע הגדול ביותר שניתן לעלות על הדעת לבני עמם, אחים בנים והורים, באמרה המצמררת "כשחוטבים עצים ניתזים שבבים" שלא בכדי מיוחס ל"שמש העמים", אחד מגורמי החושך הגדול ביותר לצד היטלר וג'ינג'יס חאן, של החברה האנושית אי פעם.

    התחרות "הרצינית"  ביססה דיעות קדומות, גזענות ושנאת הזר, אי הכלה של השונה, גרימת סבל איום לחלקים עצומים בחברה דיקטטורית ודורסנית האמריקאית,  הבריטית, הצרפתית, שלא לדבר על הרוסים, ששהדי הדים שלה עברו גם אלינו בחלב האם, ולמערנו הם עדיין חלק משמעותי היום בעיצוב פני החברה שלנו.  

    אני עומד על דעתי ש- "תחרות רצינית מאוד, תחרות צבאית, הצבת כוחות אחרי חלוקתם המחודש בסימה מלחמת העולם השנייה, באמצעות כל הטכנולוגיות , ספוטניקים (לווין) לצורך הריגול הצבאי וכו'. זוהי לא רק תחרות בעיניין מדעי אלא , ובעיקר מלחמה על שליטה צבאית ואידיולוגית בעולם."  זו תחרות מטופשת.  ואם "תחרות רצינית" על "שליטה צבאית ואידואולוגית" אינה מטופשת להפליא של חברה אנשוית שיכולה להיות טובה בהרבה לאזרחיה, וכל משאביה כולל התרבותיים מוקדשים לכך, אז כנראה עלינו לשנות את הטרמינולוגיה שלנו על פעילות שאינה מטופשת מה היא.

    אני מוכן לנדב דוגמית: עדכון מערכת החינוך לעידן הידיגיטאלי ולעידן בה חברות אינן מתחרות על אידאולוגיות איננה פעילות מטופשת...

    אני מסכים שמערכת החינוך שלנו איננה "גרועה", אך התסכול הוא, שהיא יכולה להיות טובה בהרבה במשאבים הקיימים, עם הנהגה  ארגונית והנהגה חינוכית שבכוונתה לשנות את המציאות שיסודותיה אינם משותתים על "דברים רציניים" שכאלה.... ודומיהם...., ולראות באידואולוגיות מטורפות של אני ואפסי עוד משהו מטופש להפליא. ויפה  שעה אחת קודם.

יורם אורעד

המנהל הפדגוגי של שלובים, הרשת החברתית לאנשי חינוך של מכון מופ"ת