בשלובים: 2890 חברי רשת, 203.קבוצות

ידע תוצר של חשיבה

1205 צפיות
ידע תוצר של חשיבה
  • ציבורי
מאת zipora 20:41 @ 27-11-2016 תגובות (11)

השוואה בשאילת שאלות

תגובות

  • רביד בן לולו 22:58 @ 27-11-2016

    הטבלה הזו חושפת לדעתי את ההבדל המשמעותי בין מטלה שגורה ומטלה לשם הבנה. ניתן לראות שלפעמים נושא מסויים יכול לעבור על יד התלמידים והם "יראו" כאילו הם הבינו את החומר משום שהם ידעו לצטט או להעתיק פסקה מסויימת המדוייקת לשאלה שהם נשאלו כמו התוצאה שתושג ממטלה שגורה. אך אני חושבת שבתור מחנכים עלינו לדאור לא רק לכך שהם ידעו להגיב את התשובה הנוכנה או שהם יוכלו לעבור את המבחן או הבגרות עם הציון הטוב ביותר. עלינו לדאוג ולתת את מלוא כובד ההשקעה שלנו בכך שאכן הנושא ייטבע בילדים והילדים יבינו את הנלמד בצורה עמוקה ברמה בה הם ידעו לפתח מתוך כך שיטות משלהם, לתת הצעות, לחושב לאן דבר או תופעה מסוימת יכולה להוביל, וזו תוצאה שתושג ממטלה לשם הבנה.

    לדעתי עלינו למקד את מלוא ההשקעה שלנו במטלה לשם הבנה. לדןגמא: כולנו יודעים עד כמה חשוב לדעת את מסורת העם היהודי על מנת להיות מחוברים לעם ולהיות מסוגל להלחם וללחום בצבא העם, וע"י לימוד ההיסטוריה בתיכון ניתן להשיג את המטרה שהתלמיד רק יבין את החומר כמו שישיג בשיטת המטלה שגורה, אך לאחר הבגרות לא יזכור מכך כלום וזה לא יהיה משמעותי לו. ומנגד אנחנו יכולים לדאוג שזה יהיה משהו פעיל בחייו שחדר לתוכו והוא אכן הבין את ההתרחשויות שקרו בהסטוריה, ואת זה ניתן להשיג יותר על ידי מטלות לשם הבנה.

    רביד בן לולו.

  • נעמי חיה 23:38 @ 27-11-2016

    לפעמים תלמיד יקרא את החומר וזה יראה לו שהוא הבין מה שכתוב ושהוא אפילו יכול לחזור על זה במדוייק. הבעייה היא ביישום של הידע בשאלות מעשיות. מטרת המטלה היא נטו לבדוק את הבנת החומר.

    ולכן השאלות שאני אשאל כמורה צריכות להיות מטלות לשם הבנה- וזה המבחן הנכון ביותר להבנת החומר.

    כשהלמיד יתמודד עם המטלה הוא יבין את החומר יותר טוב ובכל שאלה שהוא יתקל שקשורה לחומר זה הוא יכול לפתור בלי להסתבך- אפילו במתמטיקה, אם התלמידים ילמדו את ההגיון שמאוחרי כל נוסחא הם יוכלו ליישם אותה על ל תרגיל ולא משנה מה רמת הקושי שלו.

    אחד הדברים שהבנתי בתור תלמידה הוא שככל שאני מנסה לשנן כך אני פחות זוכרת אבל כשהייתי מפשטת את הדברים בעזרת ציור, דימיון, סיפור או הגיון בריא החומר היה נקלט לי בראש עם הרבה פחות מאמץ (והייתי עושה את זה בכל מקצוע).

  • דינה 20:34 @ 28-11-2016

    במערכת החינוך כפי שאני הכרתי אותה, לרוב קיבלנו מטלות שגורות, שאותן אין בעיה כלל לבצע: פותחים את הספר, מאתרים את המשפט המתאים וזהו! המטלה בוצעה. אם התלמיד רוצה להשקיע הוא ישנה מעט את המילים של הספר כדי שיתאימו לסגנון הכתיבה שלו ולמשלב בו הוא רגיל לדבר.

    החכמה במטלה לשם הבנה היא שהתלמיד צריך להידרש ולהבין את החומר, את השלכותיו וכתוצאה מכך להגיע למשימה הוא הרב היותר פעיל ולומד, וכך גם התוצאות תהיינה לטווח ארוך.

    בחוויה שלי בתור תלמידה, לא מאוד נהניתי ממטלות לשם הבנה, אולי מתוך עצלנות, ואלי מתוך כך שלא היו מנוסחות בצורה ברורה ומושכת. אני יודעת שהייתי יכולה להנות ממטלות כאלו, כיוון שכשהייתה לי בחירה בין מגוון מטלות, או כשאני יזמתי את המטלה נהנתי מביצועה, אך כשהמגוון היה צר לא מצאתי את המטלה ממנה נהניתי.

  • שירה וקנין 15:53 @ 29-11-2016

    אני חושבת שצריך את שניהם, הם משלימים אחד את המידע של השני. השלב הראשון זה לענות טכנית, לעשות את המטלה, והשלב השני הוא להבין מה בעצם עשיתי פה. לדעתי זה ממקד את התלמידים

  • שירה וקנין 15:54 @ 29-11-2016

    יש כאן מהלך שרק בסופו יצליחו התלמידים להבין את המטרה

  • zipora 12:22 @ 04-12-2016

    לרביד , לנעמי חיה, לדינה ולשירה ולכל הקבוצה שבוע טוב,

    רביד כותבת, במקרים רבים הלומדים לאחר הבגרות לא זוכרים את החומר שלמדו באופן פסיבי (שיטת למידה - שינון כדי לזכור).

    רביד נמצאת בקבוצת ההתמחות על התיאוריה של דיואי, והעקרונות החשובים של דיואי הם:

    למידה – פיתוח של כישורים של פתרון בעיות וחשיבה יצירתית, (לא זכירה של תוכן השיעור). דוגמה, אתם משתתפות באספה חשאית בה מתנהל ויכוח אם להסגיר את חברי ניל"י לשלטון העותומני - עליכם לשכנע בעד או נגד (שיטת הדיבייט (DEBATE)

    הלימודים נעשים מתוך גישה פעלתנית: טיולים, הצגות  ותוכנית הלימודים  אינטגרטיבית. דוגמה ללמידה אינטגרטיבית (רב-תחומית): לימוד על המנדט הבריטי באמצעות הסיפור תהילה של עגנון (ספרות+הסטוריה). ההתנגשות בין תנועת ההשכלה לתנועת החסידות ביצירתו של ביאליק לבדי.

    מעניין לקרוא את הדברים שכתבה דינה על למידה לשם הבנה, מה דעתכן?

    אני מקווה שרביד, דינה, מיכל, יעל, שיר ולאה יציגו מחר (ה' כסלו) את התיאוריה של דיואי יחד עם פעילות על פי התיאוריה

    נעמי חיה מספרת מניסיונה האישי: "אחד הדברים שהבנתי בתור תלמידה הוא שככל שאני מנסה לשנן כך אני פחות זוכרת אבל כשהייתי מפשטת את הדברים בעזרת ציור, דימיון, סיפור או הגיון בריא החומר היה נקלט לי בראש עם הרבה פחות מאמץ (והייתי עושה את זה בכל מקצוע)".

    נעמי חיה יחד עם זוהר, הילה, הודיה ושירה ויהודית מתמחות בתיאוריה של פרקינס. אחד העקרונות העיקריים בתיאוריה של פרקינס הוא: כל ידע הוא תוצר של חשיבה. הוראה שכוללת חשיבה פעילה תפתח אצל הלומד עצמאות ויצירתיות, שיובילו אותו ללמידה.

    תנאי הכרחי ללמידה יעילה הוא תרגום הידע לביצועים משמעותיים וחשיבה רפלקטיבית של הלומד. חשיבה רפלקטיבית היא חשיבה פעילה המובילה לתוצרים יצירתיים כמו: דמיון פורה, נקודות מבט מעמיקות, פירושים מדויקים ופתרונות מבוססים וחדשניים. בטבלה ששלחתי יש פעילות המייצגת חשיבה ופתרון בעיה. הנושא הוא: האצטון ותכונותיו, ועל הלומד אמור להיכנס לנעליה של טל ולהוריד את הלאק מציפורניה באמצעות אצטון אך לצערה הבקבוק היה ריק. מה בעצם קרה?

    אני מקווה שקבוצת ההתמחות שלכן מוכנה מחר להציג את התיאוריה של פרקינס.

    שירה, כמובן שהתלמידים אמורים לקרוא את המידע על הנושא על מנת לנסות ולפתור את הבעיה. אבל לדעתי במקרים רבים התלמידים מסוגלים לקרוא את העובדות באופן עצמאי.

    שירה , הדר, דגן, אביה, רננה , לבנת, עדן וירדן הן בקבוצת ההתמחות בנושא התיאוריה של גרדנר (אינליגנציות מרובות).

    עקרונות חשובים בתיאוריה זוו הם:

    - תפקיד המורה לעזור להתאים את פרופיל התלמיד, כישוריו ותחומי ההתעניינות שלו לתוכנית לימודים מסוימת ולדרכי הוראה מתאימות.

     - יש לפתח את ההוראה הבין-תחומית. אפשר ללמד תנ"ך באמצעות תמונות וטבלאות (אינטליגנציה מרחבית) ומשחק תפקידים

      והצגות (אינטליגנציה גופנית-תנועתית). אפשר ללמד את הנושא תחבורה ותוצאותיה: בהיסטוריה, במתמטיקה וספרות.

    בהיסטוריה: אפשר ללמוד על הנסיגה של נפוליון וצבאו מרוסיה בחורף, חניבעל החוצה את האלפים על גב פילים.

    מבחינה מתמטית: בדיקת זמן, מהירות ומרחק מסתדר עם אמצעי התחבורה השונים.

    בספרות: אפשר ללמוד סיפורי מסעות כמו שמונים יום מסביב לעולם של ז'ול וורן.

     מקווה שתציגו את התיאוריה הזו יחד עם פעילות המבוססת על עקרונות התיאוריה של גרדנר

    להתראות

    ד"ר ציפי שויצקי

     

  • שיר לוי 09:29 @ 05-12-2016

    בטבלה זו מוצגת החשיבות לדרך בה התלמיד צריך לבצע מטלה, האם הוא רק משנן את מה שכתוב בספר הלימוד, או האם הוא מביא את עצמו למטלה - וקיימת הזדהות בין התלמיד לנושא של המטלה.
    בעמודה 'מטלה לשם הבנה' מוצגת הדרך הנכונה להשריש את המידע של המטלה בתלמיד.
    אני רואה במטלה זו את היישום של הגישה אותה למדתי - קונסטרוקטיביזם. עפ גישה זאת - צריך לגרום לתלמיד להיות חלק מהמטלה, כלומר לתת מטלה שבה התלמיד הוא חלק ממנה (משחק תפקידים, לכתוב מכתב כדמות וכו'), או לתת מטלה שהיא מעשית לחיי היום יום של התלמיד (לדעת מה תחומי העניין של התלמידים כיום - ולהביא את המטלה לרמה המעשית היום, ליצור קשר בין התלמיד לחומר).
    לדעתי זו הדרך הנכונה שבה המורה צריך להעביר חומר לתלמיד - ומקווה שאכן איישם זאת בעתיד!

  • טל שטיינברג 13:28 @ 05-12-2016

    קראתי את הטבלה ובאמצע שקראתי את הטבלה עלה בי זיכרון שהייתי רוצה לשתף איתכם. 

    בכיתה ג', בשיעור נביא, היתה לנו מורה מאוד תיאטרלית, היא האמינה שהתלמיד לומד תוך כדי עשייה, היא לימדה אותי באותו זמן על יהושוע ועל כיבוש א"י (בנביא). למדנו על איך יהושוע ועמ"י כבשו את יריחו. היא חילקה את הכיתה לשתי קבוצות. קבוצה אחת היתה עמ"י ויהושוע. וקבוצה שניה היתה יריחו. היא ביקשה מהקבוצה הראשונה להסתובב סביב יריחו 7 פעמים ומהקבוצה השניה לנסות להגן על עצמם ולהפסיק את הסיבובים. ואם נצליח להשלים שבעה סבובים נפסיד ונצטרך ליפול. 

    באותו זמן לא הבנתי כמה החומר נכנס לי לראש בצורה הזאת. רק היום עם פרספקטיבה של שנים אני יכולה להבין את החכמה הרבה שעמדה מאחורי מעשיה של המורה שלי. 

    הטבלה לדעתי מייצגת ובאה להראות לנו אותו דבר. רק לשנן חומר ולחזור עליו כמו תוכי ממש לא יעבוד וכמו שרביד אומרת זה בדיוק מה שקורה בבגרויות. שיום אחרי הבגרות כולם שוכחים את החומר. אנחנו צריכים לפעול ולהיות שותפים כדי להבין. אנחנו צריכים להבין מהי האינטילגנציה שלנו. מה התחומים שחזקים אצלנו. וע"י זה ללמוד וכמובן ללמד.אנחנו צריכים לכוון את התלמידים שלנו לדרך שלהם, בלי לפסול אינטילגציה מסוימת, אלא לקבל את כל האינטילגנציות כשוות בשוות. ורק כך נוכל להביא את התלמידים שלנו למקסימום היכולת שלהם. 

  • הדר קראוס 15:15 @ 05-12-2016

    המשימות המופיעות בחלק השני של הטבלה מעניינות הרבה יותר. הן הופכות את החומר ממשהו תיאורטי ורחוק מהעולם של התלמיד, לשאלות ונקודות למחשבה שנוגעות לחיי היום יום ועוזרים להפוך את הלימוד גם ליותר מעניין וגם ליותר רלוונטי.
    תלמיד שלומד חומר ונפגש איתו גם בדברים שנוגעים אליו, יהיה סקרן יותר וגם ירצה לדעת יותר, כי זה לא רק משהו שרחוק מעולמו אלא יש כאן לימוד שישמש אותו.

    בנוסף, קל יותר לזכור את החומר מכיוון שבלמידה שכזאת נעשית הפנמה הרבה יותר טובה. ובצורת למידה כזאת יש דגש על יכולות לימודיות נוספות חוץ מזיכרון ושינון (שאילת שאלת,קשירת קשרים,ניתוח ידע..)

    וגם - ניתן לראות בצורה הרבה יותר משקפת אם התלמיד הבין את החומר הנדרש, בגלל שהתלמיד לא נדרש רק 'לשנן חומר' - דבר שלא תמיד מצביע על הבנה והפנמה, אלא להשתמש בחומר בצורה מעשית וככה המורה יכול לוודא שאכן הייתה הבנה והחומר שהוא הסביר אכן הובן.

  • עדן קדם 18:28 @ 05-12-2016

    בטבלה אנו נחשפים לשתי דרכים איך לגרום לילד לעבוד ולחשוב בשיעור. לדעתי מה שמייחד את הטבלה הזו שאפשר לראות בה את ההשוואה בין שני סוגי המטלות. כששתיהן עומדות לי מול העהיניים קל להבין למה המטלה השגורה יותר בעייתית כי הילד נהפך לתוכי כאשר הוא ממלא אותה. 

    מנסיוני האישי כתלמידה אני יודעת שהפנמתי את החומר בצורה הכי טובה כאשר עמלתי עליו. בתור מורה אני יודעת שהכי קל זה לתת מטלות שגורות ו"ללכת הביתה" אבל אני פה לטובת התלמיד, לא לטובתי, ולכן אני אתאמץ ואגרום לו להפנים ולהבין את מה שהוא למד בצורה הכי טובה שיש.

     

  • zipora 12:47 @ 06-12-2016

    שיר זיהתה בטבלת המשימות את עקרונות הגישה הקונסטרוקטיביסית (הבניית ידע) :

    - למידה היא תהליך בנייה שמתרחש אצל הלומד הפעילץ על המורה לתת לתלמידים לחקור ולגלות ידע חדש.

    הדר, צופיה, שיר בת חן וטל כתבו את הדברים הבאים (ב - A.nnotate):

    "מקום התלמיד על פי שיטת הקונסטרוקטיביזם היא לסקור תחום מסוים, במהלך השיעור. התלמיד עובר מסלול שלם שבסופו אמור התלמיד לגבש לעצמו ידע עמוק יותר ממה שהיה לו בהתחלה. התלמיד הוא בעצם יזם, חוקר ולומד ובסוף מגיע להבנה נרחבת בתחום הנלמד על סמך מה שהוא הבין וחקר"

    בשיעור הבא תלמדו אותנו את עקרונות תיאוריית ההתמחות שלכן ותצרפו פעילות המבוססת על עקרונות התיאוריה.

     

     

התנסות בכתה החכמה במכללת אורות

התנסות בכתה החכמה במכללת אורות

סטודנטיות נכנסות בפעם הראשונה לכתה החכמה - בואו נחבור אליהן להתנסות - מוזמנים כל מי שפדגוגיה חדשנית ב'כיתה חכמה' קרובה לליבו/ה.