בשלובים: 2914 חברי רשת, 2 עכשיו ברשת, 203.קבוצות

ביסוס אמפירי לתכנית ניר כץ של ארגון הנוער הגאה

1983 צפיות

image

 

ארגון הנוער הגאה דואג ליצירת מרחבים בטוחים עבור נוער גאה במערכות החינוך הפורמאליות והבלתי פורמאליות וזאת ע"י תכנית פעולה רב-שנתית, מובנית, מתוקצבת ומשותפת למשרד החינוך וארגוני הקהילה. על מנת להטמיע את תיקון חוק זכויות התלמיד - איסור הפליה של תלמיד/ה על רקע נטיה מינית או זהות מגדרית - גב' טובה בן-ארי המפקחת על יישום חוק זכויות התלמיד אישרה את תכנית ניר כץ של ארגון הנוער הגאה והיא צורפה בפברואר 2015, למאגר התכניות הארציות ללמידת זכויות התלמיד של משרד החינוך. 

תכנית ניר מקדמת דיאלוג משמעותי בין תלמידים הטרוסקסואליים לבין תלמידים להט"בים בחינוך העל-יסודי באמצעות מפגשים מובנים המעודדים מעורבות והשתתפות מצדם במטרה לשפר את יחסי הגומלין הבין-אישיים בין שתי הקבוצות ולטפח התנהגות פרו-חברתית. התכנית מאפשרת הבנייה של תרבות תומכת זכויות במרחב הבית ספרי וכוללת מתן הזדמנויות ייחודיות לכלל התלמידים על-מנת להתנסות הלכה למעשה במימוש זכויותיהם, לרבות זכויות אקטיביות של מיעוטים לאומיים, אתניים ומיניים כחלק בלתי נפרד מהחינוך האזרחי והערכי בבית-הספר. זאת ועוד, בבתי-ספר בהם תכנית ניר מופעלת היא מהווה חלק מיחידת בגרות: למשל באזרחות, באומנות, בתקשורת, בספרות, במדעי ההתנהגות או כחלק ממחויבות אישית מטעם בית-הספר. בכך התכנית מגבירה את תחומי הבחירה והשותפות של תלמידי החטיבה העליונה באשר לתכני הלימוד ונושאי הלימוד, הווה אומר מהווה מנגנון למימוש זכות ההשתתפות וזכות חופש הביטוי של כלל התלמידים בבית-הספר תוך הגברת האוטונומיה שלהם. לדוגמא במסגרת תכנית ניר, התלמידים יכולים לערוך עובדת חקר גם בנושאים הקשורים  למיניות, לנטייה מינית ולזהות מגדרית.

הצורך ביישום תכנית ניר מקבל בולטות לנוכח הפער בין שיעורים גבוהים של בריונות להט"בופובית בבתי-ספר בישראל מחד גיסא והרחבת המוּגנוּת המוסרית והחוקית לתלמידים/ות להט"בים מאידך גיסא. על-כן, תכנית ניר מקנה לבתי הספר על התלמידים הנמנים עמו, כישורים וכלים על-מנת שאכן כלל התלמידים יוכלו לממש הלכה למעשה את זכויותיהם וזאת בהלימה למדיניות המוצהרת של משרד החינוך גם באשר לתלמידים הומואים, לסביות, ביסקסואלים, טראנסג'נדרס ומתלבטים/ות. זאת ועוד, תכנית ניר מאפשרת התנסות במיומנויות חברתיות, בתהליכים דמוקרטיים ובקבלת החלטות הנוגעות לאורח החיים של בית הספר ובכך יוצרת תחושת שייכות ומחזקת את תחושת המוגנות של כלל באי בית-הספר. הגברת מעורבותם של התלמידים בכיתה, בבית-הספר ובקהילה מגבירה אחריות, מחזקת את תחושת הערך העצמי ותורמת להפחתת האלימות וליצירת אקלים חינוכי מיטבי.

 

חוק זכויות התלמיד, תיקון מספר 4 התשע"ד – 2014. נדלה בתאריך 06.12.2014 מתוך: http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/19/3/513_3_2.rtf

ידיד, נ., רימון, י. וצימרמן, ש. (2011). מדיניות משרד החינוך בנושא הלהט"בי: בין "קלפים פתוחים" לבין חוזר מנכ"ל כנגד ההומופוביה. מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית, 33, 221-211.

משרד החינוך התרבות והספורט. (דצמבר, 2010). חוזר המנהל הכללי, תשעא/4(ב). ירושלים.

משרד החינוך. (אפריל, 2015). חוזר המנהל הכללי, תשע"ה/8 (ב). ירושלים.

שילה, ג. (2016). מחקר הערכה - תכנית ניר 2016. תל-אביב: ארגון הנוער הגאה ומכון מנגוס הירשפלד.

תכנית ניר כץ. (2015).משרד החינוך, נדלה בתאריך 15.4.2015 מתוך: http://meyda.education.gov.il/files/zchuyot/TochnitNir.pdf

 

אייל בן עמי אובלוזינר

יועץ נגישות - מורשה לנגישות השירות, מ.ר 2256, מטעם משרד התמ"ת. M.A. Cum Laude יועץ חינוכי, מסלול מחקרי, בית-הספר לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר, אוניברסיטת תל-אביב.