בשלובים: 3183 חברי רשת, 206.קבוצות

הנחיות לבניית שיעור באמצעות הפעילויות שיישמנו בכיתה:

290 צפיות
  • ציבורי

הנחיות לבניית שיעור באמצעות הפעילויות שיישמנו בכיתה:

נוצר על ידי zipora 11:28 @ 09-12-2018 תגובות (11)

בס"ד

 הנחיות לבניית שיעור באמצעות הפעילויות שיישמנו בכיתה:

צוותי העבודה (2-4) יתכננו שיעור על בסיס פדגוגיה חדשנית שהתנסינו בכיתה:

יש לבסס את דרכי ההוראה על הפעלה ולא על מתן הוראות (הוראות = 'הוראה'). לכן עיסוק פעיל של התלמידים באיסוף ידע, בפירוש, בהשוואה, בפתרון בעיה, הוא תנאי הכרחי ללמידה יעילה. חיפוש במאגרי מידע על הנושא/מטרת השיעור והשוואה בין הידע שגילו הצוותים השונים (יש לצרף מקורות ומאגרים).

קבוצות תלמידים מונחות על ידי המורה ויוצרות קבוצות עבודה פעילות. לדוגמה, תלמידי מדע - פיסיקה: מרכיבים מכשיר כלשהו או בונים אביזרים שימושיים המבוססים על גלגלת. יש ללמד כל נושאעל פי ההקשר לחיי החברה והסביבה. למשל, מדעים - הנושא: שינויים בחומר: איך תופחת סופגניה (השוואה בין אפויות ומטוגנות מבחינת החומרים). הנדסה - איך מודדים את גובה הפרמידה? נושא: איכות הסביבה - איך אפשר למצוא פתרון להפחתת הפסולת בבי"ס שלנו באופן קבוע. לשון: כאמצעי להידברות ותקשורת בין אישית. היסטוריה: הנושא חשיבות הסחר בים התיכון והשפעתו על ההתפתחות התרבותית והכלכלית. תנ"ך - מערכת יחסים בין בני משפחה כמו אחים (באמצעות טבלאות), ולפתח מיומנויות השוואה והנגדה באמצעות ניתוח מקרים/סיפורים. ספרות - פיתוח הבעה. 

הנחיות:

1. תארי את אוכלוסיית הכיתה: גיל, מעמד סוציו-כלכלי (נמוך/בינוני/גבוה), מהם "טיפוסי ההנעה" בכיתה: הטיפוס ההישגי, הסקרני, הביצועי,  החברתי. מהם היכולות/האינטליגנציות השונות בכיתה? מהו אקלים הכיתה? (מידת הגיבוש הכיתתי). חשוב לתאר את אוכלוסיית הכיתה  כדי לתאם דרכי הוראה לתלמידים.

2. תארו את מהלך השיעור והפעילות כפי שתינתן בפועל לכיתה (קבוצת הסטודנטיות בכיתה שלנו יבצעו את הפעילויות).

3. דוגמאות לפעילויות שיישמנו בכיתה לאורך הסמסטר ויש להפעילם בשיעור:

 - עבודה בקבוצות התמחות

 - הפעלת Google maps

 - הפעלת היישום Thinklink - כפי שיישמנו בשיעור בנושא ים המלח (חיפש תמונות באינטרנט)

 - Debate - עימות/ויכוח/דיון כפי שעשינו בנושא פרשת אלטלנה

 - הפעלת בלוג שיתופי - העלאת מטלות/משימות לבלוג שיתופי

 - קבוצות חקר - כפי שחקרתן בנושא ירושלים בירת ישראל

 - הצגת תוצר שיתופי בגוגל דוקס (google docs)

 - בנוסף להפעלות הנ"ל יש לבנות את השיעור על בסיס התיאוריות הבאות:

קונסטרוקטיביזם, גארדנר, פרקינס, דיואי, פיאג'ה

 

 

 

תגובות

  • zipora 11:51 @ 09-12-2018

     אני מוסיפה טבלת הערכה המסייע בבניית השיעור:

     

     

     

     

    נושא השיעור

    ממוקד מנוסח  ומוגדר בבהירות בעל מסר ברור, עדכני ורלוונטי

     

     

    תוכן

    סקירה מקיפה ומגוונת של מקורות מדעיים רלוונטיים ועדכניים.

    בקיאות והעמקה בתוכן.

    שימוש מדויק במושגים תיאורטיים. הרקע התיאורטי מוביל לבניית תהליך הלמידה-הוראה

     

     

    הצגת ה"תוצרים"

    - מטרת השיעור "מתורגמת" לביצועים הצפויים מהתלמיד.

    - מפות, חידונים, השוואות, הסבר, הבאת דוגמאות, איסוף ובחירה של  מידע, תרגול עתיר – חשיבה, ביצועי הבנה וכו'

     

     

     

    תהליך העבודה

    חשיבה רפלקטיבית והגיונית המובילה את התלמידים לתוצרים מקוריים ויצירתיים של קבוצות בעלי אינטליגנציות שונות. (בעזרת אמצעים מתוקשבים)

     

     

     

    מבנה העבודה

    המבנה הכללי תואם את הדרישות במחוון

     

     

    צורת ההגשה

    סגנון הוראה רציף, וברור המוביל ללמידה מיטבית

     

     

     

    דיון ומסקנות

     

     

     

  • zipora 12:56 @ 09-12-2018

    דןגמה של תקציר שיעור הסטוריה ברוח האינטלגנציות המרובות

    שיעור ברוח האינטליגנציות המרובות.

    נושא השיעור: זרמים בציונות- ציונות סוציאליסטית, ציונים כלליים וציונות דתית.

     מטרת השיעור: התלמידים יפגשו עם שלוש גישות בנוגע לדמותה הרצויה של מדינת היהודים על פי  שלושת הזרמים.

     מהלך השיעור:

    1.  הקדמה- למדנו על התנועה הציונית ועל הרצון להקים מדינה ליהודים. חשוב להבין שהיו זרמים שונים בתוך התנועה הציונית וכל אחד מהם שאף לדמות אחרת של המדינה. ננסה לפגוש היום שלושה זרמים כאלה שכל אחד מהם רצה לראות מדינה בדמות אחרת: הזרם הסוציאליסטי, הזרם הדתי והציונים הכלליים.

     2.  לפני שנבין מה בדיוק העמדה של כל זרם, נתחיל בשאלון "בחן את עצמך" ונראה לאיזה זרם כל אחד מכם משתייך. קריאה משותפת של השאלון ותשובות של כל אחד. (השאלון מצורף כנספח).

    במשימה זו באה לידי ביטוי האינטליגנציה התוך אישית

     3. סכמה של שלושת הזרמים על הלוח: שם הזרם, שלושה מאפיינים מרכזיים.

    משימה זו באה לידי ביטוי בעיקר האינטליגנציה המרחבית

     4. חלוקה של הכיתה לשלושת הזרמים לפי תוצאות השאלון. כל קבוצה מקבלת דף עבודה לעבודה

    משותפת המציג באופן מפורט יותר את הזרם אליה היא שייכת ובאופן מפורט פחות את האינט'

    האחרות.

    במשימה זו באה לידי ביטוי האינטליגנציה הלשונית.

    5.  לאחר שחברי הקבוצה סיימו לענות על דף העבודה עליהם להכין לכיתה פלקט עם סלוגן ו/או

    חמשיר מושר שישכנע את השאר מדוע צריך לבנות את דמות המדינה לפי הזרם אליו הם שייכים.

    במשימה זו באה לידי ביטוי האינטליגנציה המוסיקלית והבין אישית

    אלטרנטיבה ריאלית יותר: כל קבוצה מקבלת סלוגן שמתאים לקבוצה שלה ופלקט לכתוב אותו עליו ו/או חמשיר עם מוסיקה תואמת שעליהם לבצע

     6 . הצגת תוצרי הקבוצות השונות ועריכת הצבעה כיתתית. האם מישהו שינה דעתו? האם אפשר

    לשלב בין כמה זרמים? (דתיות סוציאליסטית וכו')

    במשימה זו באה לידי ביטוי האינטליגנציה הלוגית, הגופנית

     דרך הערכה ברוח האינטליגנציות המרובות:

    סיכום הנושא- חייו של הרצל.

    א. כתיבת "פרקים מיומנו של הרצל"

    במשימה זו באה לידי ביטוי האינטליגנציה הלשונית והתוך אישית

    ב. הכנת מצגת על חייו של הרצל

    במשימה זו באה לידי ביטוי האינטליגנציה המרחבית.

    ג. כתיבה והלחנה של שיר המציג את חייו של הרצל/ כתיבת בתים נוספים לשיר קיים על הרצל

    במשימה זו באה לידי ביטוי האינטליגנציה המוסיקלית.

    ד. ארגון משחק כיתתי העוסק בחייו של הרצל

    במשימה זו באה לידי ביטוי האינטליגנציה הבין אישית.

    ה. המחזה של רגע בחייו של הרצל/ בימוי תצלומים המתארים פרקים בחייו של הרצל

    במשימה זו באה לידי ביטוי האינטליגנציה הגופנית.

  • הדר מזרחי 20:41 @ 12-12-2018

    שלום ציפי, ערב טוב.

    למתי צריך להגיש את השיעור ?

    נדבר בשיעור שיתקיים היום על הנחיות לשיעור ומועד הגשה

  • zipora 09:11 @ 17-12-2018

    התמחות: תנ"ך.

     

    1)      כיתה: ד' בנים. המונה 25 תלמידים.

    מעמד סוציו- כלכלי: מעמד בינוני- גבוהה

    טיפוסי ההנעה בכיתה: כיתה זו משלבת בתוכה מגוון של טיפוסי הנעה ישנם ילדים הישגים המשפיעים על האחרים ולכן במשימות עבודה הם מושכים אחריהם את הילדים על מנת לסיים ולהצליח על הצד הטוב ביותר משימות.

    ישנם גם ילדים סקרנים הרוצים ללמוד עוד ולהבין לעומק חומר חדש.  ילדים אלו אוהבים ללמוד נושא חדש דרך מספר משימות המתארות או מסבירות את אותו החומר.

    הקבוצה השלישית של טיפוסי ההנעה החברתי מתאימה דווקא לילדים בכיתה המתקשים יותר בתחום הלימודי ופועלים ומונעים על בסיס חברתי. הם יוזמים חברתיים, פעילים ודומיננטיים. במשימות כמו הצגת מקרה או הצגת נושא לכיתה הם יוזמים וקל להם יותר להראות ולהוכיח את הידע אותו הם יודעים.

    יכולות\ אינטליגנציות: רוב הילדים בכיתה בעלי יכולות וביצועים גבוהים פחות או יותר באותה הרמה ישנה קבוצה חלשה יותר שלפעמים מקבלת משימות לפי רמה ולפעמים מפוזרת בין יתר הקבוצות החזקות כדי ליצור אינטראקציה בן אישית ושיתוף פעולה שווה בין כולם. (בעיקר משימות של זוגות)

    האינטליגנציות הבולטות בכיתה הן: חזיתית, שמעתית, בן אישית ומילולית .

    אקלים כיתתי: הכיתה מגובשת הילדים מכירים אחד את השני טוב, מודעים לכל שינוי ומשתפים פעולה בצורה מיוחד ובוגרת. ישנם כללים בכיתה המסייעים להם להקפיד על העניין החברתי, כללים בשעורים וכן כללים בזמן הפנוי כמו הפסקה. ברוב ההפסקות יוצאים יחד למגרש ומשחקים. אלו שפחות מעניין אותם המגרש מוצאים לעצמם משחק משותף בחצר או במרחב הכיתתי.

    צורת הישיבה בכיתה היא לפי קבוצות המחולקות פחות או יותר לפי רמות ואינטליגנציות שונות.

     

    2)      נושא השיעור: יהושוע פרק ג'.

    מהלך השיעור:

    פתיחה: תחילה נעשה חזרה על שיעור קודם (בשיעור קודם קראנו את הפרק התעכבנו על פרוש וביאור מילים)  ונפתח את השיעור בכך שנגיד לתלמידים כי בפרק זה יש 4 נושאים חשובים ועיקריים.

    נבקש מכל קבוצה לקרוא את הפרק ולחלק אותו לפי נושאים- לאחר מכן נכתוב את הנושאים על הלוח (התמצאות בפסוקים- מתאים לאינטליגנציה מרחבית ומלילות).

    לאחר שהבנו את ארבעת הנושאים העיקריים כל קבוצה תקבל משימה ועליה לעבוד יחד בשיתוף פעולה (אינטראקציה בין אישית) כדי לבצע את המשימה בצורה הטובה ביותר ולהציגה לכיתה.

     

    גוף:

    קבוצה 1- באמצעות דף עם נקודות ושאלות מכוונות יצטרכו לחקור את הפסוקים והפרשנים ולהסביר לכיתה:

    -          גודל הנס: 3 סיבות לכך שהנס היה נס גדול.

    -          מדוע מכונה ארון ה' גם ארון הברית? מה הוא מסמל?

    -          מה דרש יהושע מהעם במילים "התקדשו"

    -          מה פרוש "מקץ שלושה ימים"- מה קרה בימים אלו?

    -          הסדר בו קרו הדברים.

    קבוצה זו תהיה כמו "קריין" הם יעשו פתיחה וכל פעם כשיגיעו לנושא המתאים תעלה קבוצה ותציג את מה שעשו וכך יהיה רצף של כל הפרק התלמידים הם לומדים עצמיים, אקטיביים ולא פסיביים, לומדים תוך כדי תנועה וחוויה ולא בצורה פרונטלית. (אינטליגנציה מילולית).

     

    קבוצה 2- תעשה השוואה בגוגל דוקס בקישור הבא https://docs.google.com/presentation/d/1G2GU0g-vSEaIc-5-ouLHqHJXfUu9LCdd70dfRT3Ly1g/edit?ts=5a551562#slide=id.p

    בין נס מעבר הירדן לנס קריעת ים סוף. (התמצאות בפסוקים, השוואה, אינטליגנציה לוגית ומילולית)

     

    קבוצה 3- קבוצה זו תחקור את צורת ההליכה מיקומם ותפקידם של הכוהנים, ארון ברית ה', הלויים, ועם ישראל.

     

    על הקבוצה לקרוא את הפסוקים ולבנות דגם של הסדר בו עברו את הירדן (להציג הם עצמם עם אביזרים ומצעים ושונים) (מתאים לאינטליגנציה תנועתית, מרחבית)

     

    קבוצה 4- יחקרו את באמצעות הפסוקים- מאיפה עמ"י מגיע, איפה הם עוצרים, איפה נעצרים המים, איפה הם עוברים, לאן הם מגיעים לאחר המעבר.

    הם יחקרו את המרחק בק"מ בין המקום בו עצרו המים לים המלח.

    יציגו את זה בעזרת מפה וגוגל מפות.

     

     

    במפה שממול, ניתן לזהות את
    מקום עצירת המים באדם העיר 
    ואת המסלול היָבש שנוצר 
    משם ועד לים המלח מקום המעבר של בני-ישראל 

    בני ישראל מגיעים משיטים לירדן מול יריחו.

     

     

     

     

     

    בקישור הבא גוגל MAPS:   https://drive.google.com/open?id=1zbWe4KwPB9DsR2uVqZfQI31dqqTsOQh_&usp=sharing

    (אינטליגנציה מרחבית ולוגית)

    סיום: כל קבוצה תעלה בתורה ותסביר מה עשו. כל קבוצה תלמד את שאר חברי הכיתה את מה שלמדו מהפסוקים ויישומם במשימה. ובכך יצא שכל תלמיד חקר ולמד וכולם יחד בנו תוצר ללמידה משמעותית כאשר כולם בסופו של דבר יודעים את החומר ואת תוכן הפרק ברמה גבוהה והבנה עמוקה ומוחשית.

    שיעור מסוג זה קודם כל הופך את הילד ללומד עצמאי. התלמיד אקטיבי ולא פסיבי. הלמידה היא למידה משמעותית מתוך התנסות, חקר, השוואה ובעיקר למידה חווייתית המשלבת טכנולוגיה.

    למידה מסוג זה נותנת מענה למספר רב של אינטליגנציות. ומפתחת בעיקר את האינטראקציה הבין אישית אצל כל תלמד.

    בלמידה מסוג זה על ילדי הכיתה פעילים יחד. כל אחד תורם את חלקו ואת מה שהוא טוב בו.

     

  • zipora 09:19 @ 17-12-2018

    kahoot + מתמטיקה

    אוכלוסיית הכיתה: כיתה ז', גיל 13, בנות.

    מעמד סוציו כלכלי: רוב הבנות ממשפחות ממעמד הביניים, ישנו מיעוט של בנות ממעמד גבוה ומנגד ישנו מיעוט של בנות ממעמד נמוך שמשפחתן נתמכות בעמותות שונות.

    כל הבנות בעלות סמארטפון אישי משלהן.

     

    תיאור הכיתה:

    שכבה ז' אינה מחולקת להקבצות במתמטיקה (התלמידות אינן מחולקות לרמות).

    בגלל מגוון הבנות, בכיתה ישנם סוגי טיפוסים רבים. קיימות בנות מהטיפוס ההישגי- הן מכוונות גבוה, לציונים גבוהים, להבנה מלאה של החומר והן מניעות את הכיתה ללמידה והקשבה בשיעור. חלקן מהטיפוס הסקרני, הן מתעניינות בדברים ורוצות לדרך "איך" ו"למה". מכוון שהבנות לא מחולקות עדיין להקבצות ורק בשנים הבאות יחלקו אותן, ישנו פער בכיתה בין בנות בעלות ציונים גבוהים לבין בנות עם ציונים נמוכים. בנוסף, קיים פער במוטיבציה ללמוד מתמטיקה.

    התלמידות מגובשות, אך, פער הציונים מתבטא לעיתים בכיתה בתחושת תחרות או קנאה.

     

    Ü  חשוב להבין שמתמטיקה לרוב נלמדת עם לוח וספר ללא כל הפעלה, בגלל הצורך להספיק את החומר וכן בעקבות הקושי ליצור הפעלה במתמטיקה שעל ידה הבנות לומדות וחוקרות אחר נושא מסוים, או נפגשות עם המתמטיקה בחייהן הפרטיים ונהנות (:

     

    בבניית שיעור יש צורך לחשוב כיצד לסקרן את התלמידים. אנו נמצאים בעידן הטכנולוגיה, כשם שאנו מתעסקות בו כך גם התלמידים. בעקבות השימוש הרב באמצעים טכנולוגיים, רמת הקשב של התלמידים הולכת ונפגמת וכן זמן הקשב שלהם הולך ומתקצר. מכאן, שההוראה הפרונטלית מאבדת עניין – התלמידים משתעממים. יש לקשר את הלמידה לעולם של התלמידים, לתחומי העניין שלהם, למה שמעסיק אותם, רק כך נוכל "לתפוס" אותם.

    הצגת שיעור דרך מקרן על ידי מצגת כבר יוצרת עניין אצל התלמיד.

    דרך משחק הקהות אנו נכנסים לעולם הטכנולוגי שמדבר אל התלמידים. נוצר רצון להקשיב, דרך פעילות הלמידה הרבה יותר מהנה. התלמיד רוצה להשתתף במשחק ובכך מהווה חלק פעיל בשיעור.

     

    2. מהלך השיעור:

    הכיתה היא חלק מהעולם בו אנו חיים, יש ליצור גשר/קישור בין החיים שלנו למה שנלמד בכיתה. לדוגמא בפעילות שלנו בחרנו להתמקד בכך שחג החנוכה קרב ובא, התלמידות בוודאי עסוקות בהכנות לחג ונרגשות לקראת בואו. לכן, בחרנו לעשות פעילות ע"י שאלון קהות, חידות מתמטיות בנושא חנוכה. בכך אנו מקשרות את חיי היומיום של הבנות אל החומר הנלמד, דבר זה יוצר עניין ומעלה את הרצון ללמידה.

    השאלות יהיו ברמות חשיבה שונות על מנת לתת חוויות הצלחה גם לבנות שמתקשות יותר במתמטיקה. חווית הצלחה תורמת מאוד להישגיו של התלמיד.

    ע"י למידת התאוריה של ג'ון דיואי הבנו כמה חשוב לקשר את המתמטיקה לחיי היומיום ולבעיות שסובבות אותנו, ולא רק דפים יבשים ולכן היה חשוב לנו להראות דרך כיפית ללמוד מתמטיקה.

     

    התלמידות מתחברות למשחק, כל אחת בפלאפון שלה וככה זה יוצר רלוונטיות ורצון. אין ציון הרי רק מציינים את שלושת המקומות הראשונים, אז אין מה להתבייש משאר הבנות.

    בשאלות קשות, לפני המעבר לשאלה הבאה, נעצור על מנת לפתור את התרגיל על הלוח בשביל לוודא שכולן הבינו מהי התשובה הנכונה וכיצד מגיעים אליה. נקרא לבת שפתרה נכון שתפתור על הלוח ותסביר לבנות כיצד פתרה. בכך, הבנות יהוו חלק פעיל בשיעור. ובנוסף, ניתן מענה לטיפוסים הסקרניים בכיתה שרוצות לדעת את התשובה וכמובן את הדרך לפתרון.

      קישור ל- kahoot-מתמטיקה וחנוכה:

    https://play.kahoot.it/#/k/0fa72197-09be-47a3-b3f9-e0d1931b23de

  • ספיר שטטמן 17:27 @ 31-12-2018

    בס"ד

    בניית שיעור- הדר אייזיק, רונית רטנר, ספיר שטטמן- כהן, מוריה משה:

    כיתה: 30 תלמידים בנים ובנות בכיתה ט'.

    מעמד סוציו אקונומי: מעמד בינוני- גבוה.

    טיפוס ההנעה: תלמידים בעלי אדרנלין גבוה. תלמידים פעילים עם תזזיתיות רבה. תלמידים עם כוח רצון גדול.

    יכולות הכיתה: הכיתה בעלת יכולות גבוהות. יודעים ללמוד לבד ולימוד בקבוצות קטנות מסייע להם להבנת החומר הנדרש ולהצלחה רבה אף יותר.

    אקלים הכיתה: כיתה חברותית, מגובשת. תלמידי הכיתה מסייעים רבות אחד לשני ואוהבים לבוא לבית הספר.

    נושא השיעור: זכויות האדם והאזרח במדינת ישראל וחוקי יסוד

    מטרת השיעור: התלמידים יחשפו לזכויות האדם והאזרח השונות במדינת ישראל וכן חוקי היסוד. הם ילמדו לאפיין ולזהות כל זכות בעזרת למידה משמעותית ומעמיקה בשיעור. התלמידים יבינו שזכויות האדם פירושן זכויות טבעיות המוקנות לכל אדם באשר הוא אדם מכוח טבעו וכבודו האנושי. התלמידים יתנסו בקריאה ובניתוח חוקים. התלמידים יתנסו בדיוני דילמה, יתוודעו להיבטים השונים של דילמה כדיון ערכי נוקב, וירכשו כלים לגיבוש עמדה עצמית.

    מהלך השיעור:

    1. 1.      הקדמה: במסגרת שיעורי אזרחות עסקנו רבות בשאלה: איך זה להיות אזרח במדינת ישראל? מה הזכויות ומה החובות של האזרח? בשיעור זה נעמיק בתוכן הזכויות באמצעות למידה חווייתית ועזרים שונים. התלמידים יפגשו בזכויות שונות, ילמדו אותן לעומק על ידי הכוונה ולמידה מסדר גבוה, ולאחר לימוד קבוצתי משותף התלמידים יעבירו את הנושא לשאר תלמידי הכיתה.
    2. 2.      הכיתה מתחלקת לשש קבוצות, בכל קבוצה חמישה ילדים. כל קבוצה תלמד זכות אחת מתוך רשימת הזכויות הבאה: הזכות לחיים וביטחון, הזכות לחירות, הזכות לקניין, הזכות לשוויון, הזכות להליך משפטי הוגן, הזכות לכבוד.
    3. 3.      כל קבוצה תלמד את הזכות אותה בחרה באמצעות ספר האזרחות של התלמיד ובעזרת שימוש באינטרנט. על התלמידים לכתוב את הגדרת הזכות ומה היא כוללת בתוכה, אילו חופשים ואילו הסתייגויות נכללים תחת זכות זאת. בנוסף על התלמידים לציין מתי נוסדה זכות זו, מדוע נוסדה והאם ישנם אנשים שזכות זו אינה חלה עליהם במדינת ישראל ובאילו מקרים.
    4. 4.      כל קבוצה צריכה לערוך סיכום קצר על הזכות אותה למדה, ובנוסף לבחור דרך יצירתית בה הקבוצה רוצה להציג סיטואציה בה הזכות באה לידי ביטוי ולהסביר לשאר תלמידי הכיתה על הזכות ומטרותיה.

    אפשרויות שונות להצגת הזכות דרך הסיטואציה:

    א.     תלמידים בעלי אינטליגנציה לשונית יוכלו לכתוב את הזכות בדרך סיפורית וכך להראות לתלמידים בכיתה איך בחיי היומיום באה לידי ביטוי הזכות הזו. לספר סיפור המתקשר לזכות.

    ב.     תלמידים בעלי אינטליגנציה מוזיקלית יוכלו לכתוב שיר המתאר את הזכות אותה בחרו או לבחור שיר קיים המתקשר להם לסיטואציה בזכות בה בחרו.

    ג.      תלמידים בעלי אינטליגנציה לוגית יוכלו לבנות מצגת ולבנות אנימציות המשלבות סיטואציה ותמונות אותן הזכות מתארת.

    ד.      תלמידים בעלי אינטליגנציה תנועתית יוכלו לחבר ריקוד המביע סיטואציה של הזכות אותה בחרו או לחבר הצגה ולהציגה בכיתה מול שאר התלמידים המתארת את הזכות אותה בחרו באמצעות סיטואציה חיה.

    יש לציין שהחלוקה לקבוצות יוצרת דיונים ולמידה שיתופית ועוזרת בבניית אינטליגנציה בין אישית בין התלמידים בכיתה. הקבוצות הקטנות מעלות דיונים וויכוחים בין התלמידים, וגורמות להם ללמוד להיות קשובים ולקבל את דעת האחר גם כשאינם מסכימים על אותן הדעות.

    1. 5.      משחק קהוט- משחק זה ישלב שאלות וחידות על הזכויות השונות במדינת ישראל על סמך החומר שהתלמידים למדו ולימדו את חבריהם בכיתה. בדרך זו התלמידים יחדדו ויחזרו שנית על הזכויות, ובכך ישלימו תהליך של התאמה והטמעה.

    התאמה של החומר והבנתו, ובעזרת חזרות חווייתיות גם הטמעת החומר.

    https://play.kahoot.it/#/k/2b3c1715-8992-45a4-9285-ef6c98bffdb6

    סיכום השיעור: עורכים עם התלמידים סבב קצר בו כל תלמיד שרוצה מספר משהו קטן אותו למד בשיעור ולא ידע לפני כן. כל תלמיד יוכל להוסיף מה הלמידה מהסוג הזה- חיפוש חומר, עריכה ולימוד הכיתה בדרך חווייתית הוסיפה לו לחוויה האישית, האם זה תרם לו להבנה טובה יותר? האם הביא אותו להישגים טובים יותר?

    סיום: ניתן לראות שבשיעור יש שילוב של תיאוריות רבות, אשר הופכות את התלמיד מתלמיד פסיבי שלומד על החומר לתלמיד פעיל, אקטיבי, שלומד עם החומר, לומד ללמוד, לאסוף חומרים וכך לומד טוב יותר. התלמיד שותף פעיל ללמידה ומוצא את הדרך המתאימה לו ללמידת הזכות.

    ראינו איך לכל תלמיד 'נבנית' תוכנית המתאימה לו, לפי האינטליגנציה החזקה אצלו, למדנו לערוך דיונים בין התלמידים, לכבד את האחר ואת דעתו, להיות קשובים לדעות שונות.

    בדרך זו של לימוד בעזרת האינטרנט ובעזרת עזרים נוספים כמו סיפורים, מצגות, הצגות ועוד התלמידים מרחיבים את הדימיון שלהם, הם מכניסים את החומר הנלמד לחיי היום יום ע"י דימיון, הלימוד לא חייב לעשות רק ע"י שיעור פרונטלי בכיתה, אלא משלב בתוכו עוד ועוד תחומי ידע שמעשירים את התלמידים ודימיונו. יש כאן שילוב של המרכיב הקונסטרוקטיבי "תוכן הלימוד מונגש לחיים שלנו" המורה שילב טכנולוגיה וסיפורים\סיטואציות ובכך חיבר בין הלימוד לחיים.

    בשיעור כזה המורה משתמש בהוראה בין תחומית, מכניס לשיעור האזרחות עוד דברים שלאו דווקא קשורים למקצועו, המורה יוצא מגבולות הכיתה ונעזר בעזרים חיצוניים כמו האינטרנט ועוד.

    השיעור עודד למידה עצמאית-SOLE, המורה שלח את התלמידים להוציא מידע לבדם מהאינטרנט ומספר הלימוד, התלמידים למדו את החומר לבדם, כמובן שבהכוונת המורה. השימוש באינטרנט והוצאת הידע לבד עוזרת לתלמיד להבין שפעם הבאה יתקל במשהו שלא מבין וירצה ללמוד לבד, הוא ידע איך לעשות את, התלמיד בנה את הידע של עצמו.

    הדר, רונית, ספיר ומוריה,

    הדר, רונית, ספיר ומוריה,

    1. קבוצה של 5 תלמידים היא קבוצה גדולה מידי לעבודת צוות משמעותי.

    2. חשוב לצרף את מקורות המידע (בסעיף 2 או3) לכל נושאי הלימוד: הזכות לחיים וביטחון (מקורות מידע, מקרים, סיפורים וכו'), הזכות לחירות (....), הזכות לקניין(....), הזכות לשוויון (....), הזכות להליך משפטי הוגן (....), הזכות לכבוד(....).

    3. בנו טבלה שמארגנת את הסעיפים העיקריים כפי שאתן מצפות בכל תת-נושא

    בסעיף 4 את כותבת: בסוף השיעור אתן כותבות: כל קבוצה צריכה לערוך סיכום קצר על הזכות אותה למדה. במטרת השיעור אתן כותבות: התלמידים יתנסו בניתוח חוקים. התלמידים יתנסו בדיוני דילמה, יתוודעו להיבטים השונים של דילמה כדיון ערכי נוקב, וירכשו כלים לגיבוש עמדה עצמית. האם בפעילויות שבשיעור התלמידים ביצעו את המטרות הנ"ל? למידה משמעותית היא דרך שאלות המצריכות חשיבה בסדר גבוה כפי שציינתן במטרה.

    4.תלמידים בעלי אינטליגנציה לשונית יוכלו לכתוב את הזכות בדרך סיפורית כמו, צרפו דוגמה...

    ב.     תלמידים בעלי אינטליגנציה מוזיקלית יוכלו לכתוב שיר המתאר את הזכות אותה בחרו או לבחור שיר קיים המתקשר להם לסיטואציה כמו , צרפו דוגמה...

    ג.      תלמידים בעלי אינטליגנציה לוגית יוכלו לבנות מצגת ולבנות אנימציות המשלבות סיטואציה ותמונות אותן הזכות מתארת כמו, צרפו דוגמה...

    הביצוע המסכם של כל הקבוצות מזמן את כל תלמידי הכיתה להציג את התוצרים שלהם.

    5.      משחק קהוט- משחק זה ישלב שאלות וחידות על הזכויות השונות במדינת ישראל על סמך החומר שהתלמידים למדו ולימדו את חבריהם בכיתה. צרפו דוגמה של חידון

    אתן כותבות: בשיעור כזה המורה משתמש בהוראה בין תחומית, מכניס לשיעור האזרחות עוד דברים שלאו דווקא קשורים למקצועו

    מהם התחומים הנוספים הקשורים לאזרחות שהוספתן לשיעור?

    יש להעלות את השיעור לגוגל דוקס

  • שירן ממן 13:02 @ 07-01-2019

    בס"ד

    מגישות – שירן ממן ואבישג חייט (יחיאל) .

    כיתה: ז' בנות. (20 תלמידות)

    מעמד סוציו-אקונומי : גבוה.

    טיפוס ההנעה: התלמידות בכיתה מאוד השגיות, שואפות לדעת ולהצטיין , סקרניות ואנרגטיות.
    התלמידות בכיתה מאוד דעתניות – אוהבות להביע את דעתן בהקשר לכל מיני נושאים , והכיתה מאוד מתפתחת ככיתה כתוצאה מן הדיונים המתרחשים בכיתה.

    יכולות אינטיליגנציה: רוב הכיתה בעלת יכולות לימודיות גבוהות ואינטיליגנציה מפותחת.

    אקלים הכיתה: הכיתה מגובשת ,הבנות משתפות פעולה אחת עם השנייה , יש ערבות הדדית וכבוד, יש רצון לשמוע וללמוד אחת מן השנייה.

    נושא השיעור: עשרת המכות. (פרקים ז'-י"א ,שמות)

    מטרת השיעור: ללמד את התלמידות על עשרת המכות בצורה מעמיקה , חוויתית ומעניינת.
    בחרנו בדרך של למידה עצמאית , על התלמידות להשקיע , להתאמץ ולבצע את המשימות שנתנו להן בעצמן , הוראה זו גורמת לתלמידה לרכוש את הידע ביתר יעילות ובהצלחה רבה.
    שיטה זו מבוססת על התיאוריה של פרקינס .

    מהלך השיעור:

    חלק ראשון:

    הכיתה מתחלקת ל5 קבוצות. כל קבוצה מונה 4 תלמידים.
    כל קבוצה מקבלת פרק אחר בספר שמות – מפרק ז' עד פרק י"א.

    כל קבוצה מתבקשת לכתוב על הלוח במקום המתאים את שמות המכות המופיעים בפרק שקיבלה .
    בהמשך, כל קבוצה מקבלת משימה \ פעילות הקשורים לפרק שלה.

    *קבוצה 1 – פרק ז' – מכת דם.
    במכת דם, כל מקורות המים בעולם נהפכו לדם, לא רק במצרים, על הקבוצה ליצור מפה בgoogle ולסמן את כל מקורות המים הגדולים בעולם.
    במשימה זו התלמידים יבינו את סדר הגודל של המכה ,כמה היא השפיעה על כל העולם.

    *קבוצה 2 - פרק ח' מכות : צפרדע, כינים, ערב.
    התלמידים יקבלו חומרי יצירה – בריסטולים, טושים, בדים ופלסטלינה ויצטרכו להמחיש אחת מהמכות בצורה חזותית יצירתית ומעניינת באיזה צורה שיבחרו, משימה זו מתאימה לילדים יצירתיים וויזואליים שחוש הדמיון שלהם מפותח.

    *קבוצה 3 – פרק ט' – מכות : דבר, שחין , ברד.
    על התלמידות ליצור מצגת על המכות המופיעות בפרק זה , ולשלב בה תמונות מהמחשב הממחישות את המכות ובנוסף לצרף מידע על כל מכה זה יכול לבוא לידי ביטוי באמצעות מדרשים שהתלמידות יחפשו בעצמם באינטרנט, ובאמצעות מידע ארכאולוגי שהתגלה על המכות.
    במשימה זו הבנות צריכות להגדיל ראש ולהשתמש באינטרנט ככלי להמחשת המכות.
    במשימה זו בנות בעלות חוש טכנולוגי מפותח יכולות למצוא את עצמן ולהביא לידי ביטוי את כישוריהן המיוחדים.

    *קבוצה 4 – פרק י' – מכות :  ארבה , חושך .

    על התלמידות לקרוא את הפרק ולהכין טבלה המשווה בין שתי המכות.
    הטבלה צריכה לכלול נקודות דמיון בין המכות , נקודות שינוי בין המכות , כמה זמן כל מכה הייתה , תוצאות המכה וערכים נוספים לבחירת התלמידות.
    הטבלה מצריכה חשיבה מסדר גבוה של התלמידות , מובילה אותם ללמידה עצמאית על המכה ולסידור וארגון החומר הנלמד בצורה מסודרת ומעניינת.

    *קבוצה 5 – פרק י"א – בכורות.
    הקבוצה צריכה למצוא 5 אנשים בכורים בתנ"ך ולספר לנו קצת עליהם , על התקופה בה הם חיו ועל תכונותיהם.
    משימה זו מהווה אתגר ומובילה את התלמידים להסתכלות רחבה על התנ"ך ולהכרות עם דמויות נוספות שלא בהכרח נפגשו איתם קודם. משימה זו מתאימה לבנות סקרניות, פעילות וחושבות ומהווה אתגר ועניין עבורן.

     

    *למשימות של כל קבוצה מוקצבת רבע שעה. בתום הרבע שעה – כל קבוצה תצטרך להעלות את משימתה לבלוג השיתופי , הקבוצה שמכינה יצירה – תצלם אותה ותעלה אותה לבלוג , הקבוצה שמכינה מצגת תעלה את המצגת לבלוג וכו'..  
    בסוף , כל קבוצה תבחר נציגה שתציג בקצרה את המטלה ואת התוצר.

     

    חלק שני : דיבייט.

    *נחלק לכל קבוצה כרטיסייה ועליה שאלה לדיון :
    מהו הקושי המיוחד במכה \ באחת המכות שפרק שקיבלתן ?

    *כל קבוצה צריכה לבחור נציגה מהקבוצה שתשכנע את הכיתה בכך שהמכה שהן בחרו היא המכה הכי קשה מבין עשרת המכות ,הטיעונים שהיא אמורה להשתמש בהם אלו הטיעונים שיעלו במהלך הדיון הקבוצתי.

    מטרת הפעילות של הדיבייט היא להוביל את הבנות לדיון ולשיח משמעותי בכיתה , שבסופו של דבר אמור לגרום להן להבין את הקושי ואת העוצמה של כל מכה.
    בנוסף , הדיבייט הוא הזדמנות לבנות להתבטא ע"י דיבור ושיח והזדמנות למורה להוביל את הבנות לשיח מכבד ומאפשר בכיתה.

    לסיכום השיעור , אחרי שהבנות יצרו תוצרים , הציגו אותם לכיתה והיה שיח בכיתה על עשרת המכות , נסכם את השיעור בכך שנושא עשרת המכות הוא נושא רחב מאוד , שיש המון מה ללמוד עליו ולהעמיק בו ובסיבות לעשרת המכות – שלא למדנו עליהן .
    השיעור הזה מהווה פתיחה לנושא שיש עוד המון מה לדבר עליו.

     

    בחרנו בשיעור הזה לפנות למגוון הסגנונות של הבנות בכיתה , השיעור מתאים גם לבנות שהן מאוד שכליות , גם לבנות שהן יצירתיות וויזואליות , גם לבנות שמאוד אוהבות להביע את דעתן , גם לבנות שאוהבות להשתמש בכלים טכנולוגיים.
    בחרנו לפנות למגוון הסגנונות של הבנות בשביל שכל אחת בכיתה תמצא את הדרך שלה והנושא ייכנס לליבן של כולן.
    בשיעור שלנו באים לידי ביטוי הsole  - למידה עצמאית . באמצעות טכנולוגיה , באמצעות ההתבוננות במקורות ויצירת דברים המביאים לידי ביטוי את הלמידה.
    בנוסף , הגישה הקונסטרוקטיביסטית באה לידי ביטוי בשיעור שלנו.
    השיעור מביא את התלמידות להיות פעילות – ללמוד בעצמן , לאסוף חומר , לקרוא את הפרק , לבצע את המטלה .  
     להיות חברתיות – הפעילות נעשית בקבוצות ומחייבת שיתוף פעולה בין התלמידות. הן צריכות להקשיב זו לזו ולגרום לכך שהקבוצה בסופו של דבר תצליח במשימה שלה.
    ובנוסף , להיות יצירתיות – ליצור משהו מתוך הלימוד. נתנו לתלמידות משימות מגוונות שבהן הן צריכות ליצור משהו – גם יצירה פיזית , גם יצירה של טבלה המארגנת את החומר , וגם יצירה טכנולוגית של מצגת או מפה וכו'.
     בנוסף , השתמשנו בהוראה בין תחומית בשיעור , ע"י כך שהכנסנו תחומים נוספים כמו מפות , פרקים נוספים בתנ"ך , שימוש באומנות וכו'

    שירן ואבישג,

    1. בתיאור האינטליגנציות של אוכלוסיית הכיתה יש לציין את האינטליגנציות העיקריות בכיתה

    2. יש לצרף את מפת google maps  עם ציון מקורות המים בעולם ולשאול שאלות חשובות עמו:

    מה מצב המים במזרח התיכון, בישראל ובמקומות נוספים כמו מצרים

    כיצד פותרים את בעיית המים

    3. קבוצה 2 - האם המטלה מתאימה לבנות בכיתה ז'?

    4. בקבוצה 3 אתן כותבות: "מידע על כל מכה באמצעות מדרשים שהתלמידות יחפשו בעצמם באינטרנט, ובאמצעות מידע ארכאולוגי שהתגלה על המכות". חשוב שתצרפנה מקורות מידע גם ארכיאוללוגים וגם מתוקשבים שתפנו אליהם את הכיתה 

    5. בקבוצה 4 חשוב לציין פרשנים שונים הדנים בהבדלים בין המכות הללו

    6. עיינו בדיבייט שהצגנו בכיתה ו 4 ההיגדים על נושא 1: פרשת אלטלנה.

       בדיבייט שאתן מעבירות הנושא צ"ל מכות מצרים ו-4-3 היגדים כשכל קבוצה מעלה טיעונים לטובת ההיגד שלהן.

    חשוב שתעיינו בשיעורים שהתנסתן בכיתה כמו ירושלים בירת ישראל, וכו' כדי לבנות את השיעור והפעילויות בצורה ברורה 

    שניתן להעביר לכיתה

     

  • נויה 22:42 @ 09-01-2019

    שיעור בנושא "אסירי ציון" ברוח התיאוריות של גארדנר, פרקינס וקונסטרוקטביזם.

    מגישות: יקרת, מילכה ונויה

    תיאור הכיתה- כיתה ח' , כיתה של בנים, בתיכון דתי בהרצליה, מעמד סוציו אקונומי גבוה, הממוצע הכיתתי גבוה ורמת ההבנה בכיתה גבוהה.
    רוב הכיתה מורכבת מטיפוסי הנעה סקרניים והישגיים, אוהבים ללמוד ולחקור.
    הכיתה מורכבת מילדים בעלי חוזק באסטרטגיות השונות, אך לא קיימים ילדים שחזקה אצלם האינטליגנציה התנועתית.  
    הכיתה מתאפיינת בשימוש מרובה בפלאפונים, מחשבים ובאופן כללי בבילוי זמן רב מול מסכים. בעקבות כך וגם בעקבות הנתונים הלוגיים החזקים בכיתה, יש צורך לחזק את הרמה החברתית והגיבוש בכיתה, ולפתח מיומנויות חברתיות אצל התלמידים.
    בנוסף, מחנך הכיתה בשיתוף יועצת בית הספר יצאו בפנייה לכל המורים המקצועיים של כיתה זו כי הם מבקשים לסייע להם במטרה "לגמול" את התלמידים מההתמכרות למסך.

    מבנה השיעור: מטרה-שהתלמידים יכירו את המושג "אסירי ציון", יעמיקו במשמעות של הציונות ובערך של מדינת ישראל. בנוסף לידע שהם ירכשו ע"י למידה פעילה, התלמידים יקנו את היכולת לבחור בבחירה ערכית מתוך אמונה בדרך גם אם היא תגרור השלכות כואבות ומורכבות. הכוונה היא שיהיה בהם את הכח לבחור לפעול למען ערכים נעלים (לדוגמא-ארץ ישראל) גם אם יש בכך סיכון. (לדוג'-מאסר, פציעה או נפילה בשבי האויב)

    משך השיעור : 45 דק'

    שלב א'

    5 דק' ראשונות : סרטון פתיחה:  https://www.youtube.com/watch?v=tJgsDuc2GbU
    מדובר בסרטון שהופק לרגל 70 שנה למדינת ישראל ומופיעים בו אסירי ציון יוצאי מזרח אירופה ורוסיה.

    שלב ב'

    20 דק : חלוקת הכיתה לפי תיאוריית האינטלגנציות המרובות של גארדנר.

    התלמידים מתחלקים באופן עצמאי לקבוצת הלימוד המתאימה להם ביותר לפי כישוריהם.
    בקבוצה הם לומדים את החומר בדרך שמתאימה לאינטליגנציה שהם התברכו בה, הם קונים את הידע באופן עצמאי  ומבצעים למידה פעילה ע"י המשימות הכתובות על דף.

     

    תוכן הלימוד

    הכותרת

    אינטליגנציה מתאימה

    א'

    רקע למושג ההיסטורי

    "איך הכל התחיל?"

    תוך-אישית

    ב'

    פירוש המושג ההיסטורי

    "מה זה 'אסירי ציון' בכלל?"

    מוזיקלית

    ג'

    סיפורים אישיים של "אסירי ציון"

    "דמויות מעוררות השראה בצל שלטון אכזר ונוקשה"

    בין-אישית

    ד'

    התגובות בעולם ובישראל

    "מה מתחולל בעולם ובמדינת ישראל הצעירה בזמן ש'אסירי ציון' נאבקים על מטרתם?"

    לוגית

     

    שלב ג'

    15 דק' : התלמידים מתבקשים להעביר סיכום קצר של החומר שהם למדו לשאר הכיתה בעזרת השאלות והמשימות המנחות שניתנו להם בשלב הקודם.

    שלב ד'

    נפנה את התלמידים לאפליקציית גוגל מפס. נבקש מהם למצוא את המרחק בקילומטרים של המדינות הבאות מארץ ישראל: ברית המועצות (רוסיה כיום), איראן, הונגריה ואתיופיה. לאחר שימצאו את המרחקים נבקש מהתלמידים לחשב כמה זמן לוקח ליהודי שבוחר לברוח ולעלות לארץ להגיע ארצה, כאשר מהירות ההליכה הממוצעת שלו היא 3 ק"מ לשעה.

    שלב ה'

    5 דק' : סקר בין כלל הכיתה באמצעות פתקים בשני צבעים.
             צבע כתום-בעד  צבע ירוק-נגד

    אנחנו מקריאות מספר היגדים בהתאם לנושא השיעור, וכל תלמיד מתבקש לבחור צד בהתאם                                                 להיגד בעזרת הרמה של פתק בצבע שייבחר. במידת הצורך נוכל לפתח דיון (debate) על ההצבעות השונות.

    סוף השיעור.

     

    נספחים:

    דף מידע לפי הנושאים והקבוצות.

    דפים עם שאלות הבנה ודיון.

    היגדים לסקר של סוף השיעור.

     

     

    את מערך השיעור שלנו בחרנו לבנות על אסירי ציון בגלל חיבור שלנו לנושא. בנינו את השיעור עפ"י עקרונות המובאים בתיאוריות של גרדנר, פרקינס והקונסטרוקטיביזם, ונפרט כמה מהם:

    • ראשית, בחרנו לחלק את הכיתה לקבוצות לפי סוג האינטליגנציה שחזקה אצלם. כל קבוצה קיבלה נושא עם שאלות מכוונות, כאשר כל נושא מתאפיין בסוג אינטליגנציה שונה. כך למשל קבוצת ילדים בעלי אינטליגנציה מוזיקלית ילמדו על הנושא בעזרת שיר, ילדים בעלי אינטליגנציה בין-אישית ילמדו בעזרת סיפור אישי, ילדים בעלי אינטליגנציה לוגית ילמדו על גורמים ורצף אירועים, וכו'

    • בנוסף, בחרנו לא להעביר את החומר בצורה פרונטלית כדי לעודד הבנייה עצמית של ידע אצל התלמיד. מתוך היחשפות למקורות שהוכנו ונערכו על ידינו, התלמידים יבצעו ביצועי הבנה כאשר יחפשו את החומר הרלוונטי עבורם ויסיקו את המסקנות הנדרשות. מסיבה זו, בחרנו לא לתת לכל קבוצה דף מקורות נפרד אלא לתת לכל הקבוצות את אותו דף מקורות, כך התלמידים יחפשו וימצאו בעצמם את התשובות לשאלות והבניית הידע תתבצע בצורה יעילה וחזקה יותר. מעבר לכך, כאשר תלמיד נחשף לכל החומר במלואו ולא רק לחלק ממנו, אפילו רק בכותרות וללא קריאה מעמיקה, נוצרת בראשו תמונה מלאה יותר ותהליך הלמידה טוב יותר

    • בחרנו שלא להפנות את התלמידים לחיפוש אינטרנטי מכיוון שברצוננו לחזק את הלמידה השיתופית בכיתה. זוהי כיתה שחזקה מאוד בכל מה שקשור בטכנולוגיה, ודרך השיעור אנחנו מכוונות ללמד אותם כיצד ללמוד ביחד, אחד עם השני ואחד מהשני, ולחשוף אותם ליתרונות שבלמידה שיתופית

    • דפי המקורות וכן משחק הכרטיסיות שנערך בהמשך, נועדו לגרום לתלמידים לחשוב עם משהו ולא על משהו. במקום "לירות" עליהם את החומר, התלמידים יפנימו את החומר בעזרת עזרים חיצוניים, שמגרים את החשיבה ויוצרים אטרקטיביות ועניין.

    • למרות הדגש על הפן החברתי בכיתה הזו, בחרנו להביא סרטון כדי להעביר לתלמידים מסר נכון ומאוזן על הטכנולוגיה- אמנם רק מסכים כל הזמן זה דבר שלילי, אך הטכנולוגיה חשובה, מלמדת אותנו דברים רבים ומסייעת לביצועי הבנה טובים יותר. לכן הבאנו את הסרטון על אסירי ציון שממחיש בצורה חיה את הדברים ועוזר גם הוא לתלמידים לחשוב עם משהו

    • בנוסף ללמידה השיתופית שנשיג בעזרת מערך השיעור, במהלך קריאת מקורות המידע והמענה על השאלות תתבצע למידה עצמאית של התלמיד (sole), שכן בכוחות עצמו הוא רוכש את הידע ומעבד אותו כדי לתת מענה לשאלות שקיבל בקבוצה

    • מטרת משחק הפתקים שבסוף השיעור נועד לאפשר לכל ילד לגבש את עמדתו ותפיסתו האישית כלפי החומר לפי ראות עיניו. לא לשפוך להם את החומר כמו משפך למוח, אלא להשאיר מרווח בו התלמיד מעצב בעצמו את השקפת עולמו ומעבד בדרכו שלו את החומר הנלמד. בעזרת הכרטיסיות יוכל כל תלמיד לברר עם עצמו האם הוא בעד או נגד, מה הוא היה עושה, איך היה מרגיש וכו'.

    לאחר השיעור, יתחזקו אצל התלמידים עקרונות חשובים מהתאוריות של גרדנר, פרקינס והקונסטרוקטיביזם, כמו שהזכרנו בפירוט- למידה שיתופית, למידה עצמאית (sole), הבניית ידע, ביצועי הבנה, חשיבה עם משהו ושימוש נכון בטכנולוגיה.

     

    לנספחים עצמם אין מקום פה בהודעה והם משותפות איתך בגוגל דוקס

  • נהורה 22:07 @ 10-01-2019

    בס"ד

     

    שיעור להגשה

    הסטודנטיות : נעמי הורוביץ, חן מורשה שוקר ונהורה ושדי

     

    תיאור האקלים הכיתתי:

    כיתה: יא' בנות. בכיתה יש 20 תלמידות.

    מעמד סוציו אקונומי: ממוצע עד גבוה.

    אופי התלמידים בכיתה: הכיתה מורכבת בעיקרה מבנות ממעמד סוציו אקונומי גבוה, מבתים בעלי אמצעים מבחינה כלכלית.
    בתוך הכיתה ישנה קבוצה גדולה של בנות המשתתפות בחוגים.
    היצירתיות משתתפות בחוגים של אומנות
    החכמות בסייבר ויזמות צעירה.

    יכולות / אינטלגנציות: הרמה הלימודית בכיתה היא בינונית עד גבוהה. מצד אחד הכיתה דורשת רמה לימודית גבוהה ומאתגרת, ומצד שני ישנן תלמידות בכיתה שמתעסקות הרבה בטלפונים כי הלימודים פחות מעניינים אותן ויש להן עיסוקים שמעניינים יותר כגון מוזיקה וציור.
    ולכן יש לעודד אותן להשתתף ולהתאים את השיעור גם לתחומי העניין שלהן. לתלמידות חסר ידע בסיסי בהכרת מפת ארץ ישראל וגבולותיה כמו כן הן שולטות בטכנולוגיה העכשווית ובעולם הסמרטפונים.

    האנטלגנציות הבולטות בכיתה הן: לוגית ובין אישית.

    אקלים כיתתי: הבנות אוהבות ללמוד ולעבוד יחד.  כבר ארבע שלוש שנים ביחד ומכירות היטב זו את זו. הכיתה מגובשת ויש אינטראקציה בין אישית חיובית בכיתה. האווירה הלימודית גם כן חיובית באופן כללי והבנות אוהבות להגיע לבית הספר.

     

    השיעור:

     

    נושא השיעור: ארץ ישראל - הכרת המפה וגבולותיה.

    מטרות השיעור:

    • הקניית ידע בסיסי במפת ארץ ישראל

    • התלמידות יקבלו כלים להתמצאות ברחבי הארץ.

    • מימוש יכולותיהן הטכנולוגיות למטרות נכונות ויצירת הרגלי למידה דרך הכלים שנמצאים להן כיום

    • חיבור לאדמת הקודש, למורשת הארץ ולערכים עליהן הן גדולות בצורה מוחשית.

    מהלך השיעור:

    1)

    כל אחת מקבלת דף ומציירת את מפת ארץ ישראל כפי שהיא מכירה אותה, מבלי להעזר בשום עזרים חיצוניים.
    לאחר מכן כל אחת מעבירה את הדף שלה הלאה לזוג שלידה, פותחים לפניהן את המפה המפורטת וכל אחת צריכה לתקן את המפה של השניה לפני המפה האמיתית ולהחזיר לחברתה.
    בדגש על לפרגן לשים לב מה היא כן ידעה.
    וכך באות לידי ביטוי הבנות האומנותיות והתקשרות הבין אישית בין הבנות.




    2) חלק את הבנות לקבוצות חשיבה כאשר שכל קבוצה צריכה לבנות מפה המורכבת מערים שונות עפ'י ההוראות הבאות:
    העיר בה הן גרות
    עיר שיש להן קרובי משפחה
    עיר עפ'י נחלה של אחד השבטים שהן בוחרות
    עיר שקמה לפני מלחמת העולם הראשונה
    עיר מהתנ'ך
    לאחר בניית המפה הקבוצה תצטרך לחשב את המסלולים בין הערים.
    כל קבוצה תתנסה בהגעה לפתרון בדרך שונה על פי אינטיליגנציות שונות. הקבוצות יהיו מורכבות מבנות אקראיות.
    כיוון שהמטלה תהיה בGoogle maps (להלן הקישור https://www.google.co.il/maps ) בסוף המטלה ניתן לראות את כל המפות של כולן בקובץ אחד אותו נקרין בכיתה.

    ש כאן תהליך של למידה עצמאית מדגם soul בה התלמיד לא יקבל את החומר ישירות מהמורה  אלא יחשוב עם החומר, יעבור תהליך למידה עצמאית. במהלך השיעור יהיה פעיל, יצירתי ויגיע לביצועי הבנה.

     

    3) כל קבוצה תשלח נציגה בעלת איטלגנציה לשונית מילולית אשר תציג את המפה שלהן, תסביר איך הן בנו את המפה וכיצד חישבו את הדרכים
    וכך נייצר למידה שיתופית , בין כלל בנות הכיתה.ונביא לידי ביטוי את המושגים של הלומד החברתי. הן חוות ומשיגות את החומר בצורה עצמאית וחוויתית ובדרך של חשיבה פעילה אשר מפתחת אצלן עצמאות ויצירתיות ומובילה ללמידה יעילה.
    השיעור דורש ומחייב מכל תלמידה להשתתף בשיעור, לקחת חלק בו ולהביא את עצמה לידי ביטוי ע'י הכישרון והאנטלגנציה השייכת לה עפ'י תיאורית האינטלגנציות המרובות.

    כאשר הן משתמשות בטלפונים במהלך השיעור לפי התיאוריה של  ג'ון דיואי הן מביאות את חיי היומיום לכיתה ולא רק לומדות דרך דפים יבשים.




    4) דיון- נעורר דיון בכיתה של חשיבה רפלקטיבית ונשאל את הבנות :

    - האם את מרגישה שיש פער בין מה ידעת בתחילת השיעור לעכשיו?

    - האם את רוצה לדעת יותר על ארץ ישראל? וכיצד ניתן לעשות זאת?
    - איך הצורה בה בניתן את המפה יכולה לעזור לכן בחיי היומיום ולהתמצא בארץ.

    וכך ניצור חשיבה רפלקטיבית בה התלמיד בוחן את עצמו וחשיבה מסדר גבוה,

    נעורר דיון של רלוונטיות, בו הבנות יבינו איך מה שלמדנו קשור לחיים, וינסו לדמיין כיצד הן ישתמשו בו.

     

    סיכום:
    בשיעור אנחנו משתמשות בתיאוריות רבות שהופכות את התלמיד בפסיבי לאקטיבי ושותף מלא במהלך השיעור ע'י שימוש בשיטת האינטליגציות המרובות.
    כאשר כל תלמידה יכולה להביא את עצמה לידי ביטוי בשלב כלשהו של השיעור היא מרגישה חלק ומוצאת מקום ועניין בשיעור.
    בשיעור כזה אנו משתמשות בהוראה בין תחומית, ומשלבות בשיעור ארץ ישראל תנ'ך ומתמטיקה.

     

  • שירה פקטר 23:30 @ 10-01-2019

    התמחות:  תנ"ך

     

    מגישות: שיר שטסל, הודיה חדד, יערה מרבל, שירה פקטר

     

    נושא: ספר בראשית פרשת וירא:

    הכנסת אורחים של אברהם (פרק יח) מול הכנסת אורחים של לוט(פרק יט)


    מטרות השיעור: שהתלמידים ילמדו על תוכן הפרשה, ויחקרו אודות השוני והדמיון בן סוגי הכנסת אורחים.


    קהל יעד:
    גיל:  בנות כיתה ט' המונה כ20 תלמידות.
    טיפוסי ההנעה: הטיפוס הסקרני, החוקר. טיפוס חברתי, חשוב שידעו מה דעתם בכיתה. ולכן חשוב לתת להם להביע את דעתם בנושא.
    מעמד סוציו אקונומי: בינוני עד גבוהה המאפשר חקירה ולימוד עצמי.
    יכולות למידה:  גובהה
    אקלים חברתי:
    טוב. ובכך מתאפשרת למידה חוויתית ביחד, כל אחד יכול להביע את דעתו ולהעשיר את שאר תלמידי הכיתה. בנוסף מתאפשרת למידה בקבוצות.


    מהלך שיעור:

     

    • פתיחה: (כ5 דקות)

     התלמידים יחפשו היכן בספר בראשית מסופר על הכנסת אורחים.
    (בתורה מופיע פעמיים נושא הכנסת אורחים, היכן?)

     

    • נקרא ביחד (כ10 דקות)

    מן החומש את שני הסיפורים המובאים בספר בראשית פרשת וירא פרקים י"ח-י"ט, הראשון על אברהם והשני על לוט.
    ונבקש מן התלמידים להדגיש את הפעולות שכל אחד מן הצדדים עושה למען אורחיו.

    לאחר מכן למלא את הטבלה בעבודה פרטנית-

     

    בראשית פרק י"ח פסוקים א'-ט':

    א וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם.  ב וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה.  ג וַיֹּאמַר:  אֲדֹנָי, אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ--אַל-נָא תַעֲבֹר, מֵעַל עַבְדֶּךָ.  ד יֻקַּח-נָא מְעַט-מַיִם, וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם; וְהִשָּׁעֲנוּ, תַּחַת הָעֵץ.  ה וְאֶקְחָה פַת-לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם, אַחַר תַּעֲבֹרוּ--כִּי-עַל-כֵּן עֲבַרְתֶּם, עַל-עַבְדְּכֶם; וַיֹּאמְרוּ, כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.  ו וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל-שָׂרָה; וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת--לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת.  ז וְאֶל-הַבָּקָר, רָץ אַבְרָהָם; וַיִּקַּח בֶּן-בָּקָר רַךְ וָטוֹב, וַיִּתֵּן אֶל-הַנַּעַר, וַיְמַהֵר, לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ.  ח וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב, וּבֶן-הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּתֵּן, לִפְנֵיהֶם; וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ, וַיֹּאכֵלוּ. ט וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה בָאֹהֶל.  י וַיֹּאמֶר, שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה-בֵן, לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל, וְהוּא אַחֲרָיו.

    בראשית פרק י"ט פסוקים א'-ג', טו':

    א וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה, בָּעֶרֶב, וְלוֹט, יֹשֵׁב בְּשַׁעַר-סְדֹם; וַיַּרְא-לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם, וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה.  ב וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא-אֲדֹנַי, סוּרוּ נָא אֶל-בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם, וְהִשְׁכַּמְתֶּם, וַהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם; וַיֹּאמְרוּ לֹּא, כִּי בָרְחוֹב נָלִין.  ג וַיִּפְצַר-בָּם מְאֹד--וַיָּסֻרוּ אֵלָיו, וַיָּבֹאוּ אֶל-בֵּיתוֹ; וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה, וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ…  טו וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה, וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר:  קוּם קַח אֶת-אִשְׁתְּךָ וְאֶת-שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ, הַנִּמְצָאֹת--פֶּן-תִּסָּפֶה, בַּעֲוֺן הָעִיר.

     

     

    אברהם

    לוט

    את מי אירחו?

    אנשים

    מלאכים

    תיאור האוכל, מה אכלו

    מפורט כל התהליך, ואכלו עוגות, בקר, חמאה אוכל יקר.

    לא מפורט הרבה רק כתוב שאכלו מצות, אוכל צנוע.

    מטרת הביקור

    לבשר לאברהם על הולדת יצחק, ועל הפיכת סדום

    לבחון את מידות סדום, האם נשארו שם אנשים צדיקים- רק לוט עמד בנסיון

    במה התבשרו

    הולדת יצחק והפיכת סדום

    על חורבן סדום

     

    • השוואה: (כ15 דקות)

     בן אברהם ללוט.- נתן לתלמידים לחשוב בעצמם בשתי קבוצות ולאחר מכן נעבור על זה ביחד.
    כל קבוצה תקבל כלי עזר אחר, מקור מידע אחר על מנת לעשות את ההשוואה. ע"י המקור מידע הם יוכלו לקבל מידע רב יותר על אברהם ולוט. לאחר מכן כל קבוצה תשתף את הפורום הכיתתי בנותנים שהיא מצאה.
    קיים הבדל בן כל מקור על מנת לאפשר סביבת למידה מגוונת לכל תלמיד ע"פ הצד החזק שלו.

    קבוצה אחת תקבל קישור למקור מידע זה-

    מקור שמיעה:http://www.hatanakh.com/lessons/%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%9C%D7%95%D7%98-0

    קבוצה שנייה תקבל קישור למקור מידע זה-

    מקור קריאה:

    https://b-2.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/105-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%90/2787-%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%95%D7%98-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%AA.html
             

    • נערוך דיבייט (כ10 דקות)

     בכיתה- עד היכן מגעת הכנסת אורחים? -
    נציג בפני התלמידים את השאלה הבאה:

    עד כמה אדם צריך לטרוח בהכנסת האורחים שלו, איפה עובר הגבול?

     

    קבוצה אחת תצטרך לצדד באברהם שנתן את כולו למרות היותו כאוב כיוון שהיה ביום השלישי לברית המילה. ותציג את הגישה שהכנסת אורחים עושים בכל מחיר.

    רש"י: "וירא אליו" - לבקר את החולה אמר רבי חמא בר חנינא יום שלישי למילתו היה ובא הקב"ה ושאל בשלומו. "פתח האהל" - לראות אם יש עובר ושב ויכניסם בביתו "כחום היום" - הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים הביא המלאכים עליו בדמות אנשים.


    קבוצה שנייה תציג את הגישה שיש גבול להכנסת אורחים כמו שלוט אמר לאורחיו תחילה ללון ואז לרחוץ את רגליהם בשונה מהמקובל בכדי להיזהר מאנשי סדום שיפגעו בו אם ידעו שיש אצלו אורחים.

    רש"י: "ולינו ורחצו רגליכם" - וכי דרכן של בני אדם ללון תחלה ואח"כ לרחוץ ועוד שהרי אברהם אמר להם תחלה ורחצו רגליכם אלא כך אמר לוט אם כשיבאו אנשי סדום ויראו שכבר רחצו רגליהם יעלילו עלי ויאמרו כבר עברו שני ימים או שלשה שבאו לביתך ולא הודעתנו לפיכך אמר מוטב שיתעכבו כאן באבק רגליהם שיהיו נראין כמו שבאו עכשיו לפיכך אמר לינו תחלה ואח"כ רחצו

     

    • סיכום הדיבייט (כ10 דקות)

     ע"י הצגת דעת התורה.
    המארח המושלם-
    ישנם הקבלות רבות בין שני הסיפורים של הכנסות האורחים. למרות זאת,חז"ל ראו בהכנסת האורחים של אברהם הכנסת אורחים יותר מכובדת.המקרא מציג את אברהם כמארח מושלם. כיצד הדבר ניכר?


    ניתן לבנות כמה דק' לחפש בפסוקים ולראות איך אנחנו יכולים להסיק זאת -

     

    1. אברהם מפציר באורחים להישאר: וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי, אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ--אַל-נָא תַעֲבֹר, מֵעַל עַבְדֶּךָ, פס' ג ושוב בפס' ה' - אַחַר תַּעֲבֹרוּ--כִּי-עַל-כֵּן עֲבַרְתֶּם, עַל-עַבְדְּכֶם.
    2. הוא מציע מעט - יֻקַּח-נָא מְעַט-מַיִם, וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם; וְהִשָּׁעֲנוּ, תַּחַת הָעֵץ. ה וְאֶקְחָה פַת-לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם (פס' ד'-ה') אך עושה הרבה, מעל ומעבר לאירוח הבסיסי שהציע ( מפס' ו ואילך כמפורט להלן).
    3. אברהם עורך סעודה גדולה ומגיש בה אוכל משובח: בשר- וַיִּקַּח בֶּן-בָּקָר רַךְ וָטוֹב (פס' ז'), עוגות (פס' ו'), חמאה וחלב (פס' ח'.)
    4.  שימוש חוזר בפעלים רו"ץ, מה"ר המדגישים את הטרחה של אברהם סביב האורחים ואת נכונותו הרבה לעמוד ולשרתם: וַיָּרָץ לִקְרָאתָם, פס' ב'; וְאֶל-הַבָּקָר, רָץ אַבְרָהָם, פס' ז'; וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, פס' ו'; מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת, פס' ו'; וַיְמַהֵר, לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ, פס' ז').
    5. אברהם מכין בעצמו את עיקר הסעודה ומגישה בעצמו: וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב, וּבֶן-הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּתֵּן, לִפְנֵיהֶם; וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ, וַיֹּאכֵלוּ (פס' ח').
    6. אברהם נותן להם כבוד – משתחווה לקראתם (וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה, פס' ב'), מכנה עצמו עבדך (אַל-נָא תַעֲבֹר, מֵעַל עַבְדֶּךָ, פס' ג') עבדכם (עֲבַרְתֶּם, עַל-עַבְדְּכֶם, פס' ה').

     

    מדוע חשוב כל כך להדגיש את האירוח המופתי? נראה שהדבר מהווה ראיה לצדיקותו של אברהם. צדיקותו של אברהם כמארח מובלטת עוד יותר על רקע המסופר בפרק י"ט על האירוח של לוט את המלאכים ועל רקע ההתנהגות הגסה הפוגענית של אנשי סדום כלפי האורחים. האירוח של אברהם הופך לפיכך לסמל לצדיקותו, ומהווה חלק מההסבר לשאלה מדוע אברהם נבחר על ידי ה',מדוע ה' מגלה לו את תוכניותיו בהמשך הפרק.

    הכנסת אורחים מתוארת בסיפורי המקרא כחובתו של האדם. בהיעדר שלטון מרכזי שיגן על ביטחונם של ההולכים בדרך, ובהתחשב במרחק הגדול בין היישובים ובמיעוט מקורות המים והמזון, האורח היה תלוי לחלוטין בחסדי המארח ובמידת הכנסת האורחים שלו.

     

    • הכנסת האורחים באמנות (כ10 דקות) :

    שימוש באינטלגנציה מרחבית
    נציג את התמונות בצורה ברורה וגדולה בפני התלמידים, ונשאל את השאלה- ע"פ התמונות האם אברהם ידע שהאורחים שלו הם מלאכי ה' או חשב שהם אנשים?

     

    לפי ציורים אלו - המבקרים נראים כאנשים רגילים לגמרי. זאת בהתאם לכינוי 'אנשים' המשמש לאורך כל הפרק, וכן לאור התנהגותם כאנשים (וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ, וַיֹּאכֵלוּ, פס' ח, אין שום מקום אחר במקרא בו מלאכים אוכלים).

    התמחות:  תנ"ך

     

    מגישות: שיר שטסל, הודיה חדד, יערה מרבל, שירה פקטר

     

    נושא: ספר בראשית פרשת וירא:

    הכנסת אורחים של אברהם (פרק יח) מול הכנסת אורחים של לוט(פרק יט)


    מטרות השיעור: שהתלמידים ילמדו על תוכן הפרשה, ויחקרו אודות השוני והדמיון בן סוגי הכנסת אורחים.


    קהל יעד:
    גיל:  בנות כיתה ט' המונה כ20 תלמידות.
    טיפוסי ההנעה: הטיפוס הסקרני, החוקר. טיפוס חברתי, חשוב שידעו מה דעתם בכיתה. ולכן חשוב לתת להם להביע את דעתם בנושא.
    מעמד סוציו אקונומי: בינוני עד גבוהה המאפשר חקירה ולימוד עצמי.
    יכולות למידה:  גובהה
    אקלים חברתי:
    טוב. ובכך מתאפשרת למידה חוויתית ביחד, כל אחד יכול להביע את דעתו ולהעשיר את שאר תלמידי הכיתה. בנוסף מתאפשרת למידה בקבוצות.


    מהלך שיעור:

     

    • פתיחה: (כ5 דקות)

     התלמידים יחפשו היכן בספר בראשית מסופר על הכנסת אורחים.
    (בתורה מופיע פעמיים נושא הכנסת אורחים, היכן?)

     

    • נקרא ביחד (כ10 דקות)

    מן החומש את שני הסיפורים המובאים בספר בראשית פרשת וירא פרקים י"ח-י"ט, הראשון על אברהם והשני על לוט.
    ונבקש מן התלמידים להדגיש את הפעולות שכל אחד מן הצדדים עושה למען אורחיו.

    לאחר מכן למלא את הטבלה בעבודה פרטנית-

     

    בראשית פרק י"ח פסוקים א'-ט':

    א וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם.  ב וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה.  ג וַיֹּאמַר:  אֲדֹנָי, אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ--אַל-נָא תַעֲבֹר, מֵעַל עַבְדֶּךָ.  ד יֻקַּח-נָא מְעַט-מַיִם, וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם; וְהִשָּׁעֲנוּ, תַּחַת הָעֵץ.  ה וְאֶקְחָה פַת-לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם, אַחַר תַּעֲבֹרוּ--כִּי-עַל-כֵּן עֲבַרְתֶּם, עַל-עַבְדְּכֶם; וַיֹּאמְרוּ, כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.  ו וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל-שָׂרָה; וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת--לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת.  ז וְאֶל-הַבָּקָר, רָץ אַבְרָהָם; וַיִּקַּח בֶּן-בָּקָר רַךְ וָטוֹב, וַיִּתֵּן אֶל-הַנַּעַר, וַיְמַהֵר, לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ.  ח וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב, וּבֶן-הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּתֵּן, לִפְנֵיהֶם; וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ, וַיֹּאכֵלוּ. ט וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה בָאֹהֶל.  י וַיֹּאמֶר, שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה-בֵן, לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל, וְהוּא אַחֲרָיו.

    בראשית פרק י"ט פסוקים א'-ג', טו':

    א וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה, בָּעֶרֶב, וְלוֹט, יֹשֵׁב בְּשַׁעַר-סְדֹם; וַיַּרְא-לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם, וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה.  ב וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא-אֲדֹנַי, סוּרוּ נָא אֶל-בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם, וְהִשְׁכַּמְתֶּם, וַהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם; וַיֹּאמְרוּ לֹּא, כִּי בָרְחוֹב נָלִין.  ג וַיִּפְצַר-בָּם מְאֹד--וַיָּסֻרוּ אֵלָיו, וַיָּבֹאוּ אֶל-בֵּיתוֹ; וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה, וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ…  טו וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה, וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר:  קוּם קַח אֶת-אִשְׁתְּךָ וְאֶת-שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ, הַנִּמְצָאֹת--פֶּן-תִּסָּפֶה, בַּעֲוֺן הָעִיר.

     

     

    אברהם

    לוט

    את מי אירחו?

    אנשים

    מלאכים

    תיאור האוכל, מה אכלו

    מפורט כל התהליך, ואכלו עוגות, בקר, חמאה אוכל יקר.

    לא מפורט הרבה רק כתוב שאכלו מצות, אוכל צנוע.

    מטרת הביקור

    לבשר לאברהם על הולדת יצחק, ועל הפיכת סדום

    לבחון את מידות סדום, האם נשארו שם אנשים צדיקים- רק לוט עמד בנסיון

    במה התבשרו

    הולדת יצחק והפיכת סדום

    על חורבן סדום

     

    • השוואה: (כ15 דקות)

     בן אברהם ללוט.- נתן לתלמידים לחשוב בעצמם בשתי קבוצות ולאחר מכן נעבור על זה ביחד.
    כל קבוצה תקבל כלי עזר אחר, מקור מידע אחר על מנת לעשות את ההשוואה. ע"י המקור מידע הם יוכלו לקבל מידע רב יותר על אברהם ולוט. לאחר מכן כל קבוצה תשתף את הפורום הכיתתי בנותנים שהיא מצאה.
    קיים הבדל בן כל מקור על מנת לאפשר סביבת למידה מגוונת לכל תלמיד ע"פ הצד החזק שלו.

    קבוצה אחת תקבל קישור למקור מידע זה-

    מקור שמיעה:http://www.hatanakh.com/lessons/%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%9C%D7%95%D7%98-0

    קבוצה שנייה תקבל קישור למקור מידע זה-

    מקור קריאה:

    https://b-2.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/105-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%90/2787-%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%95%D7%98-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%AA.html
             

    • נערוך דיבייט (כ10 דקות)

     בכיתה- עד היכן מגעת הכנסת אורחים? -
    נציג בפני התלמידים את השאלה הבאה:

    עד כמה אדם צריך לטרוח בהכנסת האורחים שלו, איפה עובר הגבול?

     

    קבוצה אחת תצטרך לצדד באברהם שנתן את כולו למרות היותו כאוב כיוון שהיה ביום השלישי לברית המילה. ותציג את הגישה שהכנסת אורחים עושים בכל מחיר.

    רש"י: "וירא אליו" - לבקר את החולה אמר רבי חמא בר חנינא יום שלישי למילתו היה ובא הקב"ה ושאל בשלומו. "פתח האהל" - לראות אם יש עובר ושב ויכניסם בביתו "כחום היום" - הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים הביא המלאכים עליו בדמות אנשים.


    קבוצה שנייה תציג את הגישה שיש גבול להכנסת אורחים כמו שלוט אמר לאורחיו תחילה ללון ואז לרחוץ את רגליהם בשונה מהמקובל בכדי להיזהר מאנשי סדום שיפגעו בו אם ידעו שיש אצלו אורחים.

    רש"י: "ולינו ורחצו רגליכם" - וכי דרכן של בני אדם ללון תחלה ואח"כ לרחוץ ועוד שהרי אברהם אמר להם תחלה ורחצו רגליכם אלא כך אמר לוט אם כשיבאו אנשי סדום ויראו שכבר רחצו רגליהם יעלילו עלי ויאמרו כבר עברו שני ימים או שלשה שבאו לביתך ולא הודעתנו לפיכך אמר מוטב שיתעכבו כאן באבק רגליהם שיהיו נראין כמו שבאו עכשיו לפיכך אמר לינו תחלה ואח"כ רחצו

     

    • סיכום הדיבייט (כ10 דקות)

     ע"י הצגת דעת התורה.
    המארח המושלם-
    ישנם הקבלות רבות בין שני הסיפורים של הכנסות האורחים. למרות זאת,חז"ל ראו בהכנסת האורחים של אברהם הכנסת אורחים יותר מכובדת.המקרא מציג את אברהם כמארח מושלם. כיצד הדבר ניכר?


    ניתן לבנות כמה דק' לחפש בפסוקים ולראות איך אנחנו יכולים להסיק זאת -

     

    1. אברהם מפציר באורחים להישאר: וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי, אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ--אַל-נָא תַעֲבֹר, מֵעַל עַבְדֶּךָ, פס' ג ושוב בפס' ה' - אַחַר תַּעֲבֹרוּ--כִּי-עַל-כֵּן עֲבַרְתֶּם, עַל-עַבְדְּכֶם.
    2. הוא מציע מעט - יֻקַּח-נָא מְעַט-מַיִם, וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם; וְהִשָּׁעֲנוּ, תַּחַת הָעֵץ. ה וְאֶקְחָה פַת-לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם (פס' ד'-ה') אך עושה הרבה, מעל ומעבר לאירוח הבסיסי שהציע ( מפס' ו ואילך כמפורט להלן).
    3. אברהם עורך סעודה גדולה ומגיש בה אוכל משובח: בשר- וַיִּקַּח בֶּן-בָּקָר רַךְ וָטוֹב (פס' ז'), עוגות (פס' ו'), חמאה וחלב (פס' ח'.)
    4.  שימוש חוזר בפעלים רו"ץ, מה"ר המדגישים את הטרחה של אברהם סביב האורחים ואת נכונותו הרבה לעמוד ולשרתם: וַיָּרָץ לִקְרָאתָם, פס' ב'; וְאֶל-הַבָּקָר, רָץ אַבְרָהָם, פס' ז'; וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, פס' ו'; מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת, פס' ו'; וַיְמַהֵר, לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ, פס' ז').
    5. אברהם מכין בעצמו את עיקר הסעודה ומגישה בעצמו: וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב, וּבֶן-הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּתֵּן, לִפְנֵיהֶם; וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ, וַיֹּאכֵלוּ (פס' ח').
    6. אברהם נותן להם כבוד – משתחווה לקראתם (וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה, פס' ב'), מכנה עצמו עבדך (אַל-נָא תַעֲבֹר, מֵעַל עַבְדֶּךָ, פס' ג') עבדכם (עֲבַרְתֶּם, עַל-עַבְדְּכֶם, פס' ה').

     

    מדוע חשוב כל כך להדגיש את האירוח המופתי? נראה שהדבר מהווה ראיה לצדיקותו של אברהם. צדיקותו של אברהם כמארח מובלטת עוד יותר על רקע המסופר בפרק י"ט על האירוח של לוט את המלאכים ועל רקע ההתנהגות הגסה הפוגענית של אנשי סדום כלפי האורחים. האירוח של אברהם הופך לפיכך לסמל לצדיקותו, ומהווה חלק מההסבר לשאלה מדוע אברהם נבחר על ידי ה',מדוע ה' מגלה לו את תוכניותיו בהמשך הפרק.

    הכנסת אורחים מתוארת בסיפורי המקרא כחובתו של האדם. בהיעדר שלטון מרכזי שיגן על ביטחונם של ההולכים בדרך, ובהתחשב במרחק הגדול בין היישובים ובמיעוט מקורות המים והמזון, האורח היה תלוי לחלוטין בחסדי המארח ובמידת הכנסת האורחים שלו.

     

    • הכנסת האורחים באמנות (כ10 דקות) :

    שימוש באינטלגנציה מרחבית
    נציג את התמונות בצורה ברורה וגדולה בפני התלמידים, ונשאל את השאלה- ע"פ התמונות האם אברהם ידע שהאורחים שלו הם מלאכי ה' או חשב שהם אנשים?

     

    לפי ציורים אלו - המבקרים נראים כאנשים רגילים לגמרי. זאת בהתאם לכינוי 'אנשים' המשמש לאורך כל הפרק, וכן לאור התנהגותם כאנשים (וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ, וַיֹּאכֵלוּ, פס' ח, אין שום מקום אחר במקרא בו מלאכים אוכלים).


     

     

     

     

     

     

     

     

    לפי ציורים אלו-אברהם חשב שהאורחים הם מלאכי ה'.





    • לימוד בזוגות- (כ15 דקות)
    •  'רואים שש שש'?!
      סיכום השיעור ע"י לימוד בזוגות.
      ראייתו הכפולה של אברהם אבינו את שלושת המלאכים אשר נדמו בעיינו כאנשים, כנאמר בפרשתנו: וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים ניצבים עליו, וירא וירץ לקראתם מפתח האוהל וישתחווה ארצה" צריכה בירור.
      מדוע יש בראייה השנייה?מה היא הוסיפה על הראשונה?

      נלמד את רש'י-
      רש'י :" 'מהו וירא' 'וירא' שתי פעמים? הראשון כמשמעו, והשני לשון הבנה, נסתכל שהיו ניצבים (עומדים) במקום אחד והבין שלא היו רוצים להטריחו , ואף על פי שיודעים היו שיצא לקראתם, עמדו במקומם לכבודו..וקדם הוא ורץ לקראתם"


    שאלה מנחה את הלימוד בזוגות: מה הם הבינו מדברי רש'י? למה התכוון רש"י? ומה אנו יכולים ללמוד לחיים שלנו?

     

    • לאחר מכן נעבור על זה ביחד בפורום הכיתתי.
      הסבר- אברהם ראה שתי ראיות:
      הראשונה-ראייה חושית חיצונית-כאשר ראה מרחוק באופן טכני בעיניו שלושה אנשים,
      והשנייה, והיא העיקר=ראייה שכלית פנימית, שהיא מהווה את מקורה ומגלה את מהותה של הראייה החיצונית , כאשר אברהם רואה שאינם הולכים לקראתו אלא ניצבים-עומדים במקומם, ראה -הבין שאינם רוצים להטריחו, ועל כן קדמם ורץ לקראתם כדי להכניסם לביתו.

    מה אפשר ללמוד מכך לחיינו האישיים?
    חיינו מלאים ראיות חושיות מכל הסוגים ובכל התחומים, אירוע רודף אירוע, ואנו רואים את המתרחש סביבנו. אך השאלה אם אנו באמת רואים?
    האם אנו מבינים את הסיבות העמוקות והשורשיות למכלול המאורעות והתופעות השונות? האם אנו מזהים את הקשר בינהן ? האם אנו יודעים לענות תשובה לשאלת  היסוד המתגלה דרך כל המאורעות-'מאין בנו ולאן אנו הולכים'?
    כדי לתקן באמת ולאורך זמן את הקלקולים שאנו רואים גם בהופעה החיצונית , מוכרחים אנו לחשוף ראייה פנימית עמוקה. שהיא תניע את הראייה החיצונית המעשית -"וירא וירץ לקראתם".

     

    הסבר איך השיעור מתייחס לתאוריות שלמדנו-

     

    תיאוריות של פרקינס ופיאז'ה, בדרכים הבאות:

    -צורת למידה SOLE, התלמידים לומדים בקבוצות ומנסים למצוא פתרון, וכן יש לימדו עצמאי בשיעור. ויש שאלות שנוגעת פרקטית לחיים האישיים שלנו, ואין צורך בידע נרכש..

       פיתוח של חשיבה יצירתית- השאלות מסייעות לתלמיד לפתח אצלו יצירתיות על המשך הסיפור.

    וכן על סיפור ההכנסת אורחים של אברהם אבינו, האם הוא הכניס אליו הביתה מלאכים או אנשים, מדוע הוא רץ לקראתם, מה אפשר ללמוד מכך לחיינו האיישים.

     

    תרגיל עתיר חשיבה- השאלות לאחר קטע הלימוד בזוגות של ר'שי.

    למידה עם משהו- מאחר ולא נלמד כאן רק התוכן אלה מעבר לזה, התלמיד מרגיש שהוא חוקר באופן שיתופי "עם" המקרה.

    הוראה בין תחומית אנו שילבנו את הלימוד תנ'ך עם נושא האמנות. הראנו להם ציורים שונים של אופציות שונות מה חשב אברהם אבינו בנוגע לאורחים שלו.

    הפרת שיווי המשקל הקוגניטיבי- הבאנו לתלמידים שאלות שהם לא ידעו ללא שהם יעבדו לגלות את התשובה. כמו השוואה בין הכנסת האורחים של לוט לאברהם..

    חשיבה סוציונטרית- חשיבה במרכז של התלמידים, נתנו לתלמידים שאלות מנחות והם צריכים למצוא את הפתרון לרוב לבד.

    חשיבה של מטא- קוגניציה- "חשיבה על תהליך עצמי"- המורה מכוון שהתלמיד יחשוב בעצמו, אם טעה עליו להבין מדוע ולתקן אם החשיבה המוטעית.

    -כמו כן התייחסנו לתיאוריית הקונסטרוקטיביזם, בה מופיע הלומד הפעיל, הלומד החברתי והלומד היצירתי. הידע וההבנה של הלומד נעשים באופן פעיל, ההבנה של התלמידים ופיתרון הבעיות נעשית באופן פעיל, גם למידה חברתית ע"י השיח הכיתתי יש דיאלוג עם החברים בכיתה וגם לימוד יצירתי הלמידה נעשית בצורה שמעניינת את התלמידים ומדברת אליהם.

    לפי התאוריה של גארדנאר שמאמין שיש מגוון אינטלגנציות וצריך להתחייס למגוון בכדי לגעת בכמה שיותר תלמידים, אנחנו בחרנו להתייחס אל-

    -הלומד החברתי – הלמידה נעשית בשיתוף עם החברה, נוצר דיון, ודייביט, העלאת השערות ,יש לימוד בזוגות, 'רואים שש שש'.

    -הלומד היצירתי – נתנו מקום לתחום של האמונות ותלמידים שתחום זה מדבר אליהם.

    -הלומד הפעיל – התלמידים פעילים בשיעור וכך מגיעים להבנה, וכן הם נדרשו לעשות השוואה , להשתתף בדייבט..


    לפי ציורים אלו-אברהם חשב שהאורחים הם מלאכי ה'.





    • לימוד בזוגות- (כ15 דקות)
    •  'רואים שש שש'?!
      סיכום השיעור ע"י לימוד בזוגות.
      ראייתו הכפולה של אברהם אבינו את שלושת המלאכים אשר נדמו בעיינו כאנשים, כנאמר בפרשתנו: וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים ניצבים עליו, וירא וירץ לקראתם מפתח האוהל וישתחווה ארצה" צריכה בירור.
      מדוע יש בראייה השנייה?מה היא הוסיפה על הראשונה?

      נלמד את רש'י-
      רש'י :" 'מהו וירא' 'וירא' שתי פעמים? הראשון כמשמעו, והשני לשון הבנה, נסתכל שהיו ניצבים (עומדים) במקום אחד והבין שלא היו רוצים להטריחו , ואף על פי שיודעים היו שיצא לקראתם, עמדו במקומם לכבודו..וקדם הוא ורץ לקראתם"


    שאלה מנחה את הלימוד בזוגות: מה הם הבינו מדברי רש'י? למה התכוון רש"י? ומה אנו יכולים ללמוד לחיים שלנו?

     

    • לאחר מכן נעבור על זה ביחד בפורום הכיתתי.
      הסבר- אברהם ראה שתי ראיות:
      הראשונה-ראייה חושית חיצונית-כאשר ראה מרחוק באופן טכני בעיניו שלושה אנשים,
      והשנייה, והיא העיקר=ראייה שכלית פנימית, שהיא מהווה את מקורה ומגלה את מהותה של הראייה החיצונית , כאשר אברהם רואה שאינם הולכים לקראתו אלא ניצבים-עומדים במקומם, ראה -הבין שאינם רוצים להטריחו, ועל כן קדמם ורץ לקראתם כדי להכניסם לביתו.

    מה אפשר ללמוד מכך לחיינו האישיים?
    חיינו מלאים ראיות חושיות מכל הסוגים ובכל התחומים, אירוע רודף אירוע, ואנו רואים את המתרחש סביבנו. אך השאלה אם אנו באמת רואים?
    האם אנו מבינים את הסיבות העמוקות והשורשיות למכלול המאורעות והתופעות השונות? האם אנו מזהים את הקשר בינהן ? האם אנו יודעים לענות תשובה לשאלת  היסוד המתגלה דרך כל המאורעות-'מאין בנו ולאן אנו הולכים'?
    כדי לתקן באמת ולאורך זמן את הקלקולים שאנו רואים גם בהופעה החיצונית , מוכרחים אנו לחשוף ראייה פנימית עמוקה. שהיא תניע את הראייה החיצונית המעשית -"וירא וירץ לקראתם".

     

    הסבר איך השיעור מתייחס לתאוריות שלמדנו-

     

    תיאוריות של פרקינס ופיאז'ה, בדרכים הבאות:

    -צורת למידה SOLE, התלמידים לומדים בקבוצות ומנסים למצוא פתרון, וכן יש לימדו עצמאי בשיעור. ויש שאלות שנוגעת פרקטית לחיים האישיים שלנו, ואין צורך בידע נרכש..

       פיתוח של חשיבה יצירתית- השאלות מסייעות לתלמיד לפתח אצלו יצירתיות על המשך הסיפור.

    וכן על סיפור ההכנסת אורחים של אברהם אבינו, האם הוא הכניס אליו הביתה מלאכים או אנשים, מדוע הוא רץ לקראתם, מה אפשר ללמוד מכך לחיינו האיישים.

     

    תרגיל עתיר חשיבה- השאלות לאחר קטע הלימוד בזוגות של ר'שי.

    למידה עם משהו- מאחר ולא נלמד כאן רק התוכן אלה מעבר לזה, התלמיד מרגיש שהוא חוקר באופן שיתופי "עם" המקרה.

    הוראה בין תחומית אנו שילבנו את הלימוד תנ'ך עם נושא האמנות. הראנו להם ציורים שונים של אופציות שונות מה חשב אברהם אבינו בנוגע לאורחים שלו.

    הפרת שיווי המשקל הקוגניטיבי- הבאנו לתלמידים שאלות שהם לא ידעו ללא שהם יעבדו לגלות את התשובה. כמו השוואה בין הכנסת האורחים של לוט לאברהם..

    חשיבה סוציונטרית- חשיבה במרכז של התלמידים, נתנו לתלמידים שאלות מנחות והם צריכים למצוא את הפתרון לרוב לבד.

    חשיבה של מטא- קוגניציה- "חשיבה על תהליך עצמי"- המורה מכוון שהתלמיד יחשוב בעצמו, אם טעה עליו להבין מדוע ולתקן אם החשיבה המוטעית.

    -כמו כן התייחסנו לתיאוריית הקונסטרוקטיביזם, בה מופיע הלומד הפעיל, הלומד החברתי והלומד היצירתי. הידע וההבנה של הלומד נעשים באופן פעיל, ההבנה של התלמידים ופיתרון הבעיות נעשית באופן פעיל, גם למידה חברתית ע"י השיח הכיתתי יש דיאלוג עם החברים בכיתה וגם לימוד יצירתי הלמידה נעשית בצורה שמעניינת את התלמידים ומדברת אליהם.

    לפי התאוריה של גארדנאר שמאמין שיש מגוון אינטלגנציות וצריך להתחייס למגוון בכדי לגעת בכמה שיותר תלמידים, אנחנו בחרנו להתייחס אל-

    -הלומד החברתי – הלמידה נעשית בשיתוף עם החברה, נוצר דיון, ודייביט, העלאת השערות ,יש לימוד בזוגות, 'רואים שש שש'.

    -הלומד היצירתי – נתנו מקום לתחום של האמונות ותלמידים שתחום זה מדבר אליהם.

    -הלומד הפעיל – התלמידים פעילים בשיעור וכך מגיעים להבנה, וכן הם נדרשו לעשות השוואה , להשתתף בדייבט..

     שיר, הודיה , יערה ושירה , יש להעלות את השיעור לבלוג שבאתר הקורס.

    העלתי הערות בגוגל דוקס

  • בשמת 17:20 @ 13-01-2019

    שיעור של רות גוטליב ובשמת אמיתי.

    כיתה: כיתה ט 30 תלמידים. ביה"ס באלקנה.
    מעמד סוציו כלכלי: מעמד גבוהה מאוד.
    טיפוס ההנעה והיכולות שלהם: התלמידים הם טיפוסים סקרניים עם רמה חברתית גבוהה בעלת שיתוף פעולה בין אישי ומידת הגיבוש בכיתה גבוהה. רוב התלמידים עם יכולות אנטלגנציות גבוהות.
    אקלים הכיתה: הכיתה מגובשת מאוד ויש בכיתה ערבות הדדית מאוד גדולה.
    נושא השיעור: הכרת מפת א"י באופן חוויתי, והתמצאות בסיסית במרחב הארץ ולמידת התנ"ך במרחב בארץ.

    המטרה: התלמידים יתחילו לפתח לעצמם התמצאות והבנה במרחב הארץ והבנה שארץ ישראל היא ארץ התנ"ך.

    1.      הכיתה מתחלקת ל-4 קבוצות. כל תלמיד יצטרך לבחור לאיזה קבוצה להשתייך על-פי העדפתו למקום בארץ.

    הקבוצות הם: צפון, מרכז, ירושלים, דרום

    2.      כל קבוצה מתיישבת ליד מחשב, וצריכה למצוא בגבולות האזור שלה (הגבולות מוגדרות מראש ע"י מפה מוכנה מראש) כמה שיותר מקומות הקשורות לתנך.

    3.      https://drive.google.com/open?id=1XBoMYlF9SBJlrBNVkJ5tEUER276pvC4s&usp=sharing

    יש לציין שזוהי משימה תחרותית בין הקבוצות וכך זה מדרבן אותם למצוא כמה שיותר נקודות.

    4.      בכל נקודה שהם מוצאים ומציינים במפה עליהם להוסיף תמונות, זיהוי ומקור מהתנ"ך.

    במידה והם מצאו אזור שקרה בו אירוע משמעותי וגדול (למשל אליהו בהר הכרמל) יש צורך בפירוט מעמיק – במסגרת הזמן שניתן להם.

    5.      כל קבוצה צריכה ליצור רצף הסטורי שחורז את כל הנקודות בתוך השטח שלהם. זאת אומרת שעליהם לחבר קו לפי הסדר הכרונולוגי של האירועים באזור שבחרו.

    6.      על התלמידים להיעזר בתנך שיהיה לכל קבוצה, ניתן להם רשות להשתמש גם בגלישה באינטרנט ולהיעזר במקורות רבים בכדי להעשיר את המידע והחומר על האירועים המבוקשים.

    7.      לאחר שיהיה לתלמידים רצף היסטורי הם ידונו בקבוצה איזה שינויים עברו על המקום בעקבות אותו אירוע. האם המקום נשמר מאז אותו דבר עד היום? האם שם המקום מזכיר את שמו היום? הפשר אפילו לעלות שלב ולהכווין אותם לחשוב, אם הם היו משתתפים באחד האירועים, האם היו נוהגים כך או אחרת?

    8.      בשלב האחרון, כל קבוצה תבחר נציג  והוא יתאר לכיתה את גבולות האזור של הקבוצה, ואילו אירועים תנכיים היו אצלם.

    9.      הקבוצה שיש לה את הכי הרבה מקומות היא המנצחת!

    אנו החלטנו להשתמש ולבסס את השיעור על התיאוריות שלמדנו בכיתה. התאוריה של פרקינס אומרת שכל ידע הוא תוצר של חשיבה. ולכן בשיעור התלמידים היו שותפים ללמידה ורכישת הידע ע"י חיפוש באינטרנט ובניית מפות וכן התמצאות בתנ"ך. כמו כן שיטת הלימוד SOLE –  שזה למידה עצמאית, בעזרת הטכנולוגיה ילדים כיום יכולים ללמוד כל דבר באופן עצמאי, במיוחד ילדים סקרנים שרוצים לקבל מידע נוסף על מה שמסביר המורה בשיעור. בזכות הזמינות מהמידע שיש באינטרנט - כמעט כל דבר היום אפשר ללמוד לבד. שזה בעצם מה שאומרת הגישה הקונסטרוקטיביסטית, שבה הילד מתבקש לפעול, ללמוד ולבצע את המשימות בעצמו.

    כמו כן, התבססנו על התיאוריות של דיואי ופיאג'ה בכך שהפעילות נעשית בקבוצות ומחייבת שיתוף פעולה בין התלמידים, היא מעוררת אצלם תרגול עתיר חשיבה, זאת ע"י הפגשת התלמיד עם גירויים המעוררים לחשיבה ועניין וכן השתתפות, הבעת דעה אישית ו'ביצועי הבנה'. תיאוריות אלה מצפות כי המורה יעשה שימוש בטכנים ויזואלים כגון טכנולוגיה (מפות, אפליקציות GOOGLE שונות), ובכך יעורר את התלמידים ללמידה עצמאית או בקבוצות תוך עידוד חשיבה וסקרנות, הבעת דעה אישית ודמיון מפותח. ברצון ובתקווה שכל אלה יובילו ללמידה משמעותית.

     

תיאוריות על הנעת למידה מיטבית - מכללת אורות ישראל תשעט

תיאוריות על הנעת למידה מיטבית - מכללת אורות ישראל תשעט

הקורס מתנהל בכיתה רגילה ובכיתה חכמה