בשלובים: 3181 חברי רשת, 206.קבוצות

האם לדעתך/לדעתכן על המורה לזמן לתלמידים את האפשרויות המתוקשבות של המחשב?

393 צפיות
  • ציבורי

האם לדעתך/לדעתכן על המורה לזמן לתלמידים את האפשרויות המתוקשבות של המחשב?

נוצר על ידי zipora 13:33 @ 02-12-2018 תגובות (32)

למידה היא פיתוח של כישורים של פתרון בעיות וחשיבה יצירתית (קונסטרוקטיביזם, פיאג'ה, פרקינס, גרדנר). לכן,

תפקידה של מערכת החינוך כיום, לזמן ללומד התמודדויות מאתגרות המאפשרות בנייה עצמית של ידע על ידי חילופי מידע

בין הלומדים, הקניית מיומנויות של פתרון בעיות וחשיבה רפלקטיבית/ביקורתית.

עיסוק פעיל של התלמידים בהשוואה, בהערכה ובפתרון בעיה הוא תנאי הכרחי ללמידה, שתכשיר אותם לשינויי המאה ה – 21.

בתי הספר אינם אמורים להכין את הלומדים לבצע הוראות, ולהיות סוג של רובוטים שמבצעים הוראות.

האם לדעתך/לדעתכן על המורה לזמן לתלמידים את האפשרויות המתוקשבות של המחשב (אפליקציות כמו google maps),

שיובילו את הלומד ל"מסעות  אינטלקטואלים" שבהם יוכל לחפש תשובות ולפתור בעיות יותר מאשר לשנן עובדות?

תגובות

  • רעות 22:39 @ 03-12-2018

    עדי גילאי ורעות בק 
    כפי שציינו אנו במשימה הקודמת נוכחנו לגלות כי למדנו רבות על השגרירויות השונות הממוקמות בארץ ישראל ועל הסיבות למיקומן הגיאוגרפי - כחלק מחילוקי הדעות הפוליטיות.. למידה זו היתה - 'למידה עם משהו', שכן בעזרת חיפוש המידע המתבקש אודות השגרירויות, מיקומן והסיבות לכך למדנו בצורה עצמאית מידע רב. אין ספק שמידע זה ייזכר עבורנו בצורה מירבית ומיטיבית שהוא הרי מבוסס כולו על בנייה עצמית של ידע. וכפי שנאמר עיסוק פעיל של התלמידים הוא תנאי הכרחי ללמידה, שתכשיר אותם לשינויי המאה ה – 21.
    בנוסף, במידה ומורה יהיה מעוניים ללמד על התרחשויות היסטוריות שונות, יוכלו תלמידיו לרכוש מידע זה בעצמם בעת חיפוש מיקום השגרירויות.
    שיטה זו של שימוש בגוגל מפס בוודאי מביאה לידי ביטוי את הגישה הקונסטרוקטיביסטית (=הבנייה עצמית של ידע ).

    שכן כפי שאומר פרקינס כל ידע הוא תוצר של חשיבה- הוראה שכוללת חשיבה פעילה כמו זו הנדרשת בפעילות זו של המפות, תפתח אצל הלומד עצמאות ויצירתיות, שיובילו אותו ללמידה מיטבית. 
    בנוסף לפי גרדנר ידע/אינטליגנציה היא היכולת לפתור בעיות או לעצב תוצרים, דבר הבא לידי ביטוי ביצירת המפה ומאפשר לפתח יכולות וכישורים באמצעות תירגול עתיר חשיבה. 
    וכן לפי פיאג'ה למידה מתרחשת באמצעות פעילות הלומד, שבונה וחוזר ובונה את הסכמות שלו. 

    וכפי שראינו בפעילות זו נדרש התלמיד להגיע לחשיבה פעילה, לעצב תוצרים וכן להיות פעיל.

    לכן, בעקבות החוויה שחווינו במשימה זו והמדע הרב אותו רכשנו בכוחות עצמנו, אנו מאמינות שעל המורה לזמן לתלמידים את האפשרויות המתוקשבות של המחשב, כפי שהתאפשר שלנו, שכן משימות כגון אלה מובילות את הלומד ל''מסעות אינטלקטואלים'' שבהם יוכל לחפש תשובות ולפתור בעיות מאשר לשנן עובדות. דבר שוודאי יהווה כלי עזר משמעותי לתלמיד בהמשך לימודיו. 

    https://drive.google.com/open?id=1jEVH303GIqTfaXI2Y6geSnYAopWcep_v&usp=sharing

    שגרירויות זרות בישראל

    עדי ורעות, הסברתן יפה את הקשר בין תיקשוב כמו google maps מתאים לשינויי המאה ה-21 

  • ספיר שטטמן 16:22 @ 04-12-2018

    מגישות: הדר אייזיק וספיר שטטמן

     

    למידה עצמית מול מחשב כפי שהתנסנו במשימה האחרונה היא למידה מסדר חשיבה גבוה, חשיבה עם משהו שגורמת לתלמיד לבחון ולאסוף ידע ממקורות שונים ולא ללמוד חומר כמו תוכי, "למידה, שינון והקאה". התלמיד מתנסה בחיפוש מקורות מידע במקומות שונים באינטרנט, הוא נחשף לחומר רב שלא היה לומד סתם כך בכיתה. בעידן של ימינו יש מקום ללימוד עצמי לחיים האמיתיים, כי מה שהמורה מעביר בשיעור אפשר למצוא ברובו במחשב. הדרך החווייתית של לימוד וחיפוש מעשירה את התלמיד ומחדדת אצלו את המידע, המידע נשאר בזכרונו כלימוד חווייתי ומעצים, לימוד שלא נשכח כעבור כמה שבועות. למידה מסוג זה מאפשרת לתלמיד שקשה לו לשבת בכיתה עם 30 תלמידים נוספים ולהקשיב למורה שמרצה ומדברת על הנושא ללמוד בצורה שונה, להצליח להתרכז ולהצליח להבין את החומר בצורה מיוחדת ומתאימה עבורו. לימוד זה מפתח אינטלגנציות ומתאים לילדים בעלי אינטלגנציה חזותית, מילולית, לוגית ועוד. לסיכום, בלימוד זה בתלמיד רוכש ידע, מיומנויות חיפוש ובעתיד שיקלע לאיזו שהיא שאלה, הוא ידע כיצד עליו לפעול כדי לקבל תשובה על כך.

    הדר וספיר, הסברתן יפה כיצד לימוד האמצעות מחשב מתאים לילדים בעלי אינטלגנציה חזותית, מילולית, לוגית ועוד

  • zipora 09:35 @ 05-12-2018

    עדי, רעות, ספיר והדר, נהניתי לקרוא את הדברים החבורים שכתבתן על אפשרויות התיקשוב ללמידה מיטבית.

    ואני מוסיפה על ה'רווח המוסף' בלמידה - הוראה מתוקשבת: 

    כיתת הלימוד כמעט לא השתנתה מאז תקופת המהפכה התעשייתית. אנחנו נמצאים עדיין במציאות של לוח וגיר, מורה מול תלמידים, שולחנות בטורים, העברת מידע בדרך פרונטלית,  דרישה לשינון להפעלת הזיכרון, עשיית סיכום במחברת. מהפכת המידע במאה ה-21 פתחה בפנינו את האפשרות 'להביא' את העולם אל חדר הכיתה, ולשנות באחת את כיתת הלימוד המקובעת.

     אנסה למנות את יתרונות תהליך ההוראה –למידה באמצעות טכנולוגיות מידע:

    1.  למידה מתוקשבת מסייעת למורה 'לנתץ' את הקירות ולפתוח את ההוראה והלמידה למשאבי המידע הקיימים מחוץ לכיתה. (עוזי מלמד,    http://www.pc.co.il/?p=139660).

    הבלוג של רותי סלומון באתר מאפשר לכל סטודנטית לגלות חדשות חינוכית, 'להיכנס' לבתי ספר רבים בארץ כמו: בית הספר עוזי חיטמן. בית ספר זה שם דגש על למידת-  STEAM, מדע, טכנולוגיה, הנדסה, אומנות ומתמטיקה.

    (https://ruthysalomon.wordpress.com/2016/02/10/petach_tikva/#more-2236)

    בבית הספר יש כתה חכמה בשם "Beta"-ספר. כיתה עתידנית פרי שיתוף פעולה בין עיריית פתח תקווה, מחוז תל אביב במשרד החינוך ומיקרוסופט. תלמידים באים לחוות למידה בסביבה חכמה, גמישה ומעוררת השראה.

    דוגמה נוספת, בית הספר המבוסס על מודל ברוח High  High- Teck  בחולון . כתובת האתר:

    https://www.youtube.com/watch?v=ikm06fcWrwM&list=PL0gHFrhm5yiUdpU9YIBrwuxtRHNmNmVU6

     בהתמחות כמו,היסטוריה, לימודי ארץ ישראל, ספרות וכו' ניתן להיכנס ל – Google earth ולצפות באתרים היסטוריים דרך לווין.

    חנוכה שמח

  • רות 12:56 @ 05-12-2018

    מגישה: רות גוטליב

    לפי דעתי שיטת הלימוד שכולה מתבצעת במחשב- סותרת מהיסוד את התיאוריות הראשונות שלמדנו.

    ברגע שנידרש מהתלמיד למצוא תשובות במחשב, לעשות העתק-הדבק מגוגל- הוא לא מפעיל,ולו במעט, את השכל שלו. ישיבה מרובה מול המחשב יכולה לגרום לו פשוט להפסיק לחשוב, פחות להתפתח.

    אם רוצים שהילד יבנה את הידע שלו בצורה נכונה- לא מספיק לתת לו משימות במחשב כדי שיפתח לאוצרי ידע. יש צורך בפעולות נוספות שיוציאו אותו מהמסך- והוא יוכל לבטא בפועל את מה שראה ולמד- אם זה במוזיקה\פיסול\בניה..

    להסתפק בהוראות ממוחשבות- כמו בניית מפה בגוגל- זה למידה של תוכי. זה פשוט להעתיק את מה שויקיפדיה כתבה.

    ולכן אני חושבת, שאסור לרגע לנטוש את זירת האנושיות.

    שכמובן כמובן יש צורך לשדרג את הלימוד בכיתות, וחלילה לא להישאר מאחור, ויש צורך ענק בטכנולוגיה ובחומר האינסופי שהמחשב מציע, אבל לא לשכוח לרגע שמה שנעשה במחשב- יישאר במחשב. הילד לא יזכור ולא יחווה מאומה אם הוא לא דיבר על זה עם משהו, השתתף בדיון על הנושא או יצר בחומר את הסיפור. 

    רות, אני מסכימה אתך שהעתק-הדבק מגוגל אינו מוביל ללמידה. השאלה הנשאלת היא מדוע בניית מפה של השגרירויות 

    היא לדעתך למידה של תוכי?  הסיפור מאחורי מיקום השגרירויות של המדינות השונות מענין ואפשר לחפש במאגרי מידע שונים ולא בויקיפדיה בלבד. אפשר לחלק את הכיתה לקבוצות, וכל קבוצה אמורה לתאר את מערכת היחסים בין מדינה מסוימת עם ישראל מאז הקמת המדינה וללמד את שאר הקבוצות.

  • נויה 13:12 @ 05-12-2018

    מגישה: נויה ברקי

     

    ברור לכולם שמערך הלימוד המיושן שבו המורה מרצה בכיתה והתלמידים נדרשים לשנן את דבריו ולפלוט אותם לדפי מבחן, כבר לא מתאים לתקופה שלנו. אנו חיים בתקופה שבה מקצועות העתיד עוד לא נוצרו, ההתפתחות גדולה מאוד, תחומי הייטק ומקצועות חדשים שבעבר לא היו נוצרים כל הזמן. ברור שתפקיד בית הספר כיום הוא לא ללמד את הילד מה לחשוב אלא איך לחשוב, כדי שבעתיד יוכל להשתמש בכלים שלמד וליישם אותם בתחומים שונים. בדיוק כפי שמסביר גרדנר, אינטליגנציה היא היכולת לפתור בעיות ולעצב תוצרים באופן עצמאי. הדגש הוא על הקניית מיומנויות וכישורי למידה ולא שינון של חומר. לכן מערכת החינוך לדעתי צריכה לפתח דרכי למידה המבוססות על למידה עצמאית, הבנייה של הידע אצל התלמיד כמו בשיטה הקונסטרוקטיביסטית, למידה שמעודדת חשיבה ופעילות של התלמיד, כמו שמציינים פיאז'ה ופרקינס, ולצמצם כמה שניתן את שיטת שינון החומר הרווחת כיום. למידה טכנולוגית ומתוקשבת היא דרך מצויינת, שכן הילד נחשף למאגר גדול של מידע והוא צריך – בכוחות עצמו- למצוא את המידע הרלוונטי אליו, להסיק מסקנות, להרחיב את אופקיו מעבר למה שנדרש למשימה. הילד רוצה למצוא את התשובה ולכן תהליך הבניית הידע משמעותי הרבה יותר מאשר אם היה מקבל את התשובה ללא כל גירוי קודם. המערכות המתוקשבות מסייעות לו לחשוב "עם" משהו. בנוסף, בעידן כ"כ טכנולוגי, הקניית כלים כיצד להשתמש בצורה טובה ויעילה שתוכל לשמש את התלמיד בהמשך כבעל מקצוע היא חשובה ונצרכת.

    למשל, במשימת החקר שביצענו על השגרירויות הזרות בישראל, למדתי רבות על הנושא ועל היחסים שלנו עם מדינות זרות, נחשפתי למורכבות של ההכרה בישראל (ירושלים כעיר בירה או כעיר כבושה וכו') וכן למדתי דברים מעניינים שלכאורה היו מחוץ לידע שנדרשתי בשביל המשימה, אך הרחיבו את אופקיי ועזרו לי לראות את התמונה השלימה ולהבין דברים יותר בבהירות. פתאום התמונות של המקום סקרנו אותי, מה שלא בטוח היה קורה בשיעור פרונטלי ממוצע. למדתי להשתמש בגוגל מפס שזהו כלי בסיסי וחשוב שכדאי לדעת להשתמש בו. אני בטוחה שהידע מובנה בראשי בצורה טובה, וכמובן שטובה יותר מאשר אם היו מרצים לי על כך בכיתה.

    נויה, הסברת יפה את היתרונות של שימוש ב google maps

  • תהילה רבקה ארביב 22:50 @ 05-12-2018

    התשובה של אמונה חיימוביץ' ותהילה רבקה:

    לדעתנו על המורה לזמן את האפשרויות המתוקשבות שמבמחשב לתלמידים, משום שהשימוש בסרטונים ובמפות יוצר סקרנות וגיוון. בד"כ הלימוד בכיתה נעשה בצורה פרונטלית והעברת החומר בדרך חזותית מאפשרת זיכרון לטווח ארוך ולמידה שיתופית.

    כיום אנו נמצאים בדור המכונה 'דור המסכים' שבו כמעט לכל ילד יש סמארטפון. ניצול הטכנולוגיה ללמידה בכיתה תעזור לתלמיד להתחבר לחומר מתוך עולמו האישי (מהמסכים), ולהשתמש בידע שלו במכשירים השונים ללמידה מגוונת. יש כאן חשיבה "עם משהו" -התלמידים מכירים את האינטרנט, והשימוש בו גם בשיעורים בכיתה מאפשר להם להתבסס על הידע הקודם ולהעזר בו (לפי פרקינס).

    נוסף על כך, השימוש באמצעים מתוקשבים מאפשר לתלמידים בעלי כישורים חזותיים ושמיעתיים לקחת חלק פעיל בכיתה (לפי התאוריה של גארדנר).

    מעבר לתוכן עצמו התלמיד לומד מיומנות של שימוש בטכנולוגיה וכך כאשר ידרש ממנו להשתמש בה לדברים נוספים יהיה לו יותר פשוט. למשל, גם אנחנו כשעשינו את מפת השגרירויות הזרות למדנו איך מכינים מפה באינטרנט - דבר שיכול לעזור לבנות הלומדות לימודי ארץ ישראל להעביר שיעור במפות בכיתה.

    אמונה ותהילה רבקה, אני מסכימה אתכן שלמידה באמצעות תיקשוב מסקרנת ורלוונטית לדור המסכים...

  • עדי גולדנברג 00:00 @ 07-12-2018

    מגישות עדי גולדנברג וצופיה בטיטו:

    המשימה שביצענו על שגרירויות זרות הנמצאות בישראל, הרחיבה לנו את הידע באופן רחב. משימה זו הוסיפה לנו ידע גם על השגרירויות השונות, וגם על היחסים שלנו עם המדינות הללו, משום שע"י עשיית המשימה נחשפנו למידע חדש, ולמדנו עוד דברים מעבר למה שהמשימה דרשה, ובנוסף למדנו להשתמש ב-google maps שזהו עוד כלי חשוב שרצוי לדעת בדור מתפתח ומתקדם מבחינה טכנולוגית.

    לדעתנו רצוי לזמן לתלמידים את האפשרויות המתוקשבות של המחשב. ישנם יתרונות למשימות במחשב: זה עוזר לתלמיד להתחבר לחומר באופן עצמאי, ע"י מחשב או פלאפון, שזה מפתח למידה עצמאית- בנייה עצמית של ידע (הגישה הקונסטרוקטיביסטית).  למידה בדרך זו היא שונה ומגוונת ממה שהתלמיד רגיל בכיתה, ולכן זה מוסיף עניין לתלמיד ועשוי לסקרן אותו עוד יותר וכך התלמיד יזכור אותו באופן טוב יותר ע"י למידה שונה ומיטיבה זו.

    למידה באמצעות מחשב היא למידה "עם משהו"- זה למידה עם ידע מסוים שאותו הם צריכים למצוא באינטרנט, ואז התלמידים צריכים לקשר אותו לידע הקודם שלהם. (לפי התיאוריה של פרקינס).

    למידה זו היא גם לפי התיאוריה של פיאג'ה, שאומר שלמידה מתרחשת באמצעות פעילות הלומד, שבונה וחוזר ובונה את הסכמות שלו, וכך במשימה זו, התלמיד פעיל ומרכיב את המפה עם המקומות המצוינים הנדרשים.

    למידה זו היא טובה מכיוון שהילד לומד לפתור בעיות, וליצור את הטבלה, שעליה מיקומים של השגרירויות. שזו למידה הצוברת ידע לפי התיאוריה של גארדר שידע/אינטליגנציה היא היכולת לפתור בעיות או לעצב תוצרים, וניתן לפתח יכולות וכישורים באמצעות תרגול עתיר חשיבה כמו התרגיל הנוכחי שדורש יכולות אלו.  

    לכן אנו מאמינות שעל המורה לזמן לתלמיד את האפשרויות המתוקשבות של המחשב, מכיוון שזה נותן פן נוסף של למידה מיטבית, חוץ מלמידה בכיתה מול מורה, ובעלת יתרונות משמעותיים לתלמיד. כפי שנדרשנו אנו והתעשרנו בידע שלמדנו באופן עצמאי, שנזכור אותו באופן טוב יותר מלשנן חומר לימודי, שהמורה מלמד ולא ע"י למידה עצמאית של התלמיד, שמפתחת את מיומנויות חשובות שהזכרנו לעי'ל, שעשויות לעזור לתלמיד בהמשך לימודיו.

     עדי וצופיה, הסברתן יפה מאד את יתרונות הלמידה המתוקשבת

  • בשמת 21:04 @ 08-12-2018
    אני חושבת שיש המון יתרונות בלתת לתלמידים עבודות והתנסויות דרך האינטרנט והמחשב. זה בהחלט יותר מושך את התלמידים וגורם להם ליותר מוטיבציה ורצון מלכתחילה לגשת אל העבודה (זה הרבה יותר ימשוך אותם מאשר עבודה בדפים כמו שהם רגילים מרוב המקצועות..) בנוסף התהליך עצמו של הלמידה הוא תהליך למידה "עם משהו" והתלמידים כך מקנים לעצמם את הידע ומגלים בעצמם דברים חדשים ובצורה זאת החומר יישאר להם לזמן רב יותר ויהיה טבוע בתוכם ולא יגיע אליהם עם "כפית לפה" ע"י המורים עצמם. בנוסף, תהליך למידה הקונסטרוקטיביסטית מעבר לשיטת הלימוד המעולה שלו הוא גורם לתלמידים לראייה רחבה גם בחיים הפרטיים שלהם ומכך שאפשר ללמוד בכל מקום שאליו יגיעו.
    חשוב להסביר ולנמק באמצעות דוגמאות (מדוע "זה הרבה יותר ימשוך אותם מאשר עבודה בדפים")
  • יעל הוברמן 12:24 @ 09-12-2018

    יעל הוברמן ועדי אנתבי

    לדעתנו כן. על המורה לזמן לתלמידים את האפשרויות המתוקשבות בלמידה דרך מחשב.
    אנחנו יודעים שהיום, בדור שבו לרוב התלמידים יש פלאפונים אישיים ומחשבים בבית (ולאלו שאין להם אישי יש בסביבתם. חברים .. משפחה.. כך שהם חשופים למדיה ומבינים בה) אפשר ואף רצוי לנצל את המשאב הזה גם ללמידה!

    כאשר המורה נותן לתלמידים משימה מתוקשבת, כמו המשימה בgoogle maps, התלמידים מתנסים בחיפוש מידע ממקורות שונים באינטרנט, התלמידים רואים מגוון תמונות רחב ולכן לצורך המשימה גם יוכלו לבחור את התמונה שלדעתם הכי תתאים ותשקף את שירצו להציג, מרחיב את החשיבה. בנוסף במשימה מסוג זה של google maps התלמידים לומדים מכמה נושאים, גם גיאוגרפיה -הסתכלות במפות, גם היסטוריה ורקע של מדינות, יחסים בין ישראל ומדינות ועוד..

    עפ"י הגישה הקונסטרוקטיבית התלמידים פעילים בעצמם ויש למידה עצמאית, הבניה עצמית של ידע. ולכן המידע שנלמד נכנס היטב כנראה יותר מהרצאת מורה בכיתה.

    ראינו זאת גם בסרטון של מאייר שהציג את הבעיה שהחומר ישר מגיע לתלמידים מבלי שהם צריכים להתאמץ או לחשוב הרבה, ומצא דרכי לימוד אשר יסקרנו את התלמידים ומתוך התעניינות ירצו להמשיך לחקור וללמוד. כך גם כאן מתוך מרחב המידע הנמצא באינטרנט ובמדיה, תלמיד שהנושא יסקרן אותו וירצה להמשיך להרחיב ולהעמיק בנושא יוכל ללא בעיה (שלא כמו בספרי הלימוד בהם החומר הכתוב מוגבל.)

    יעל ועדי, אני מסכימה עם הדברים שהסברתן

  • רעות פרנקל 13:50 @ 09-12-2018

    ירושלים בירת ישראל

    יעלה גבאי ורעות פרנקל

    פעילות "ירושלים בירת ישראל" לא רק שמביאה את התלמיד ללמוד גיאוגרפיה, אלא גם היסטוריה ופוליטיקה בצורה מיטבית ומהנה.

    פעילות זו דורשת מהתלמיד מידה רבה של יוזמה ונכונות לשיתוף פעולה, היא גורמת לו להיות חלק פעיל בתהליך הלמידה שלו עצמו, מאחר והיא מצריכה אותו להשתמש בטכנולוגיה חדשנית, כמו חיפוש באינטרנט, כדי לקבץ מידע על מקום השגרירות (ובמידה ושגרירות מסוימת עברה לכתובת חדשה -על התלמיד לברר היכן נמצא משכנה החדש ומדוע חל שינוי זה.) בנוסף, הילד לומד שימוש מודרני במפת גוגל. הוא לומד דרכי סימון, שמירה במפה אישית, ועוד.
    בשלב זה הילד מבין כי תכנית הלימודים לאו דווקא עוסקת בעבר - היא מגוונת ואף מורכבת מתכנים שללא ספק רלוונטיים לחיינו, מערכת החינוך כבר לא נתפסת בעיניו כגוף ארכאי שאינו נוגע לעולמו הפנימי של התלמיד ומשתמשת בשיטות לימוד זהות לאו שבהן למדו הוריו והוריהם לפניהם - אלא מערכת חדישה ומתחדשת בה ניתן ללמוד בדרכים אקטואליות. כיום רוב הילדים משתמשים כבר מגיל צעיר בטכנולוגיה על בסיס יומיומי כמו, למשל, צפייה בסרטים, בילוי חלק ניכר משעות הפנאי במשחקי מחשב, תקשורת עם חבריהם באמצעות אפליקציות בטלפונים הניידים, גלישה באינטרנט ועוד. השימוש בטכנולוגיה לצורכי השיעור ולצרכי הבניית מאגרי מידע במערכת הלימודים עשויה להוות גשר תרבותי ורגשי בין התלמידים לבין מערכת החינוך ובין מגוון מקצועות הלימוד מאחר והשניים האחרונים נעשים עכשוויים ומעניינים יותר מאשר השיטה הישנה בה נדרשו התלמידים לפתוח יחד את הספר בכיתה.

    שימוש בטכנולוגיה מכילה תיאוריות רבות, למרות שנראה כי רוב התאוריות הם דפוסי התנהגות בשיעור ולא שיעורי בית הנעשים מחוץ לבית ספר, הן אכן מתרחשות ומשפיעות לא פחות מאשר בבית. יש הטוענים כי אם התאוריות הצליחו בשיעור, ואכן הילד הסתקרן מהנושא ונוצר בו מניעים פנימיים או חיצוניים לדעת עוד, הוא יעשה בצורה יעילה יותר את שיעורי בית שנתנו לעשות מחוץ לבית הספר.

     

    התיאוריות אשר באות לידי ביטוי בשימוש באמצעים טכנולוגיים:

    • דמיון פורה: אינטרנט הוא מקור מידע אינסופי המכיל את כל הכלים האפשריים לפיתוח הדמיון שרק אפשר לחשוב עליהם - כמו סרטים, מצגות, משחקים, אפליקציות ועוד. הלימוד לא חייב להיות רק ויזואלי בכיתה, הוא יכול לאפשר לילד לדמייין ולרכוש מידע בעזרת דברים שלא קיימים במציאות.
    • הוראה בין תחומית - שילוב נושאים שונים. טכנולוגיה מאפשרת למורה לשלב דברים בקלילות לשיעור שלא דווקא לקוחים מנושא מקצועו, כמו שילוב משחקי מירוץ מכוניות כפתיחה ללימוד של בעיות תנועה, או שימוש בערוץ הכנסת בשיעור אזרחות. המורה נעזר בכלים מחוץ לבית ספר להראות כי הלימוד הוא רלוונטי ועכשווי.
    • SOLE- למידה עצמאית, בעזרת הטכנולוגיה ילדים כיום יכולים ללמוד כל דבר באופן עצמאי, במיוחד ילדים סקרנים שרוצים לקבל מידע נוסף על מה שמסביר המורה בשיעור. בזכות הזמינות מהמידע שיש באינטרנט - כמעט כל דבר היום אפשר ללמוד לבד.
    • המרכיב הקונסטרוקטיבי- "תוכן הלימוד מונגש לחיים שלנו" ברגע שהמורה משתמש בטכנולוגיה, הוא מראה כי הנושא עדיין רלוונטי לעולם, כמו הסתברות בעולם משחקי הימורים (משחקים חינוכיים בלי כסף אמתי) או גאוגרפיה של ישראל לפי שגרירויות העולם בתוכה וכו'.

    הגישה הקונסטרוקטיביסטית מתמקדת בשלושה דרכים (היכולות לבוא לידי ביטוי בטכנולוגיה):

    • הלומד הפעיל – ידע והבנה נרכשים באופן פעיל - יכול להיעשות בקלות בעזרת הטכנולוגיה, גלישה באינטרנט ומציאת סרטוני מידע והסברה. תלמידים כיום לא זקוקים דווקא למורים כדי ללמוד דברים אקטואליים שמעניינים אותם.
    • הלומד החברתי – ידע והבנה אינם נבנים באופן אינדיבידואלי אלא תוך דיאלוג עם אחרים. לשם כך, כדאי לעשות את העבודה בקבוצות, תוך מציאת מידע נרחב באינטרנט, כאשר עובדים בקבוצה קל יותר לבחור את המידע הרלוונטי. בנוסף הלומד החברתי עשוי למצוא את עצמו ברשתות חברתיות, בהן הוא לוקח חלק ומביע את דעתו ובנוסף נחשף לדעות של אחרים ולומד להתייחס אליהן.
    • הלומד היצירתי – הלומדים צריכים ליצור מחדש  את הידע עבור עצמם. ידוע לנו כי באינטרנט יש מידע רב ואין סופי, על התלמיד להתמקד במידע שהוא מבין ומקבל - הוא בונה את המידע שלו לפי תפיסתו.

     

    שימוש בטכנולוגיה עוזרת למורה להשתמש באינטליגנציות מרובות תוך כדי העברת השיעור, כמו שגרדנר הגדיר את האינטליגנציה- "יכולת לפתור בעיות ולייצר תוצרים". אם האינטרנט יכול לעזור לילדים להגיע לתוצרים, אז כדאי ומומלץ לקחת בו חלק מתוכנית הלימודים.

    מבין האינטליגנציות שהטכנולוגיה מאפשרת להגיע אליהן ואף לפתח אותן:

    • אינטליגנציה מוזיקלית- במהלך השיעור או בשיעורי הבית המורה יכול להפנות את הילדים לשיר ביוטיוב -  באמצעות שיר אפשר ללמוד על ההיסטוריה, תרבות, מנהגים וכו'. ילדים בעלי יכולת גבוהה בתחום המוזיקה יוכלו להתחבר בקלות וללמוד בהנאה את הנושא.
    • אינטליגנציה מרחבית- באינטרנט, שלא כמו כל מקור אחר, אפשר למצוא אלפי מפות, תרשימים, ציורים וכו'. ילדים המתחברים לתחום האמנותי הוויזואלי יוכלו ללמוד את החומר בקלות בעזרת תרשימים שאנשים יצרו והעלו לאינטרנט. לדוגמא, כאשר המורה יפנה אותם למפה, כמו במשימה של "ירושלים בירת ישראל" תלמידים אלו ייהנו מאוד ויגיעו להבנה מקסימלית.
    • אינטליגנציה לוגית מתמטית- ילדים אלו אוהבים חידות מתמטיות, לא פעם ולא פעמיים ראיתי כי מפתחים משחקים מעניינים שעוזרים ללמוד (כמו אוצר מילים, פתירת תרגילים, משחק זיכרון ועוד). כאשר המורה נותן למשחקים אלו מקום בשיעור, ילדים בעלי אינטליגנציה לוגית יוכלו ליהנות באופן מרבי בשיטת הלימוד הזאת.
    • אינטליגנציה לשונית- ילדים אלו אוהבים משחקים מילוליים, בעלי זיכרון טוב וחובבים סיפורים ומעשיות, בעולם הטכנולוגיה אפשר למצוא סיפורים ומעשיות בזמינות גבוהה, המון משחקים מילוליים ועוד. 
      באמצעות הטכנולוגיה הילדים יוכלו ללמוד ולהתפתח בתחום שהם אוהבים, וכל זה באופן מהיר זמין ומהנה.
    • אינטליגנציה בין אישית – המורה יכול להפנות את התלמידים להתדיין בכבוד בפורומים, קבוצות ברשתות חברתיות (כגון קבוצת פייסבוק או קבוצת וואטסאפ וכד'). דיון שכזה, על אף שבלא ליווי של מבוגר אחראי יכול להיהפך למאיים כלפי ילדים חלשים יותר באינטליגנציה בין-אישית, כאשר קיים ליווי של מורה בתהליך, יכולים להוות מקפצה חברתית משמעותית ויעילה - ילדים שחוששים בדרך כלל להביע את דעתם בקול רם בכיתה עשויים למצוא את עצמם פעילים ומנהלים שיח ער ופעיל כאשר אינם נדרשים לעמוד פיזית מול כיתה שלמה ומתוך כך יגבר האומץ שלהם בהדרגה אחרי שהם יוכחו לדעת שדבריהם מקבלים יחס מכבד ומקום בעל ערך חשוב בדיון הכיתתי.
    • אינטליגנציה תוך אישית – כאשר התלמיד יכול לשים בצד את התחושות של "מה יחשבו על תחומי העניין שלי? על רמת העניין שלי? על קצב הלימוד שלי? וכו' מחשבותיו יהיו פנויות יותר ללמוד את החומר בדרך שלו, הוא יוכל לברר עם עצמו אילו תחומי עניין באמת מעניינים אותו – ללא תלות בהערכת הזולת. כך תתפתח האינטליגנציה התוך אישית שלו – הוא יוכל להבין טוב יותר את עצמו ולנתח את פעולותיו ודרכי מחשבתו.

     

    למרות כל התועלות וההיבטים החיוביים שהעלינו לעיל, חשוב לציין שעל המורה לוודא שהוא עושה ככל יכולתו על מנת להגן על התלמיד מפני הסכנות האורבות בעולם הטכנולוגי – עבריינות רשת, תכנים לא צנועים וכד'.
    כמובן שניתן גם מתוך מענה על צורך זה להוסיף דווקא יתרון משמעותי בלמידה זו – אם המורה יבקש מההורים לקחת חלק פעיל בנושא זה (מלבד התקנת תוכנות החוסמות אתרים ידועים מראש) – לשבת עם ילדיהם ולסייע להם באיתור התכנים המתאימים לשיעור ותוך כדי כך לפקח על האתרים בהם הם גולשים, להתבונן לעיתים בדיונים הכיתתיים ולהחמיא לילדם על מידת השתתפותו בדיון וכך למנף את בטחונו העצמי... כל אלו יכולים להוות קישור חשוב מאוד של חיי התלמיד אל לימודיו בבית הספר, דבר שכיום מאוד חסר במערכת הלימודים בה הורים כבר כמעט ואינם עוזרים לילדיהם בשיעורי הבית ונוצר נתק בינם לבין בית הספר – חלק חשוב מאוד בחיי ילדיהם. שיתוף זה יכול להעמיק את הקשר של התלמיד עם הוריו, לעודד הורים להוות חלק משמעותי יותר בחיי ילדיהם – הם יכירו את חבריהם, יוכלו לאחר מכן לנהל דיונים סביב השולחן על החומר הנלמד או להמשיך דיון שהתנהל בקבוצה וכך גם להגביר אצל הילד את התחושה שהחומר הנלמד הוא רלוונטי גם אחרי הצלצול שמציין את סוף השיעור.

    יעלה ורעות, ניתחן בצורה מעמיקה, ברורה, מחדשת ויפה, העתן רעיונות חשובים ונעלה אותם בכיתה

  • דבורה 18:02 @ 09-12-2018

    דבורה רוט

    לדעתי המורה אכן אמור לזמן לתלמידים את האפשרויות המתוקשבות של מחשב וכך לגרום להם לחפש תשובות ולפתור יותר בעיות, כל זאת תוך הקפדה על המקומות אליהם שולח המורה את התלמיד (בדיקה שהמקומות בטוחים לתלמידים, ושהם מתאימים לערכים אותם רוצה המורה להעביר, כך למשל לא נשלח אותם לתוכן המכיל דברים לא צנועים או מלאי קללות ואלימות).

    דרך למידה זו היא בעצם דגם SOLE דרך סביבה עצמאית בה התלמידים בונים את הידע של עצמם. באמצעות למידה זו התלמידים מבצעים תרגול עתיר חשיבה ומגיעים בסופו של דבר לחשיבה מסדר גבוה. מאחר וכשהתלמיד משנן עובדות לא מתבצעת למידה יעילה הוא בסופו של דבר יישכח את מה שלמד ועל כן כשמלמדים אותו בדרך בה עליו לחפש את התשובות ולפתור בעיות כך גורמים לו לזכור יותר טוב את החומר הנלמד, מה גם ששימוש באמצעים טכנולוגיים מובילים להנעה אצל התלמידים לפתור את בעיות, כיוון שהם יותר נמשכים לאמצעים אלה. העולם מתקדם ובסופו של דבר כולם ישתמשו באמצעים טכנולוגיים זוהי הדרך הטובה ביותר להכשיר את התלמידים לעתיד לבוא, ולהראות להם שהחומר הוא הרלוונטי להם וכך יש בשימוש בדרך למידה זו את הרכיב הקונסטרוקטיבי.

    אם ניקח דוגמא מהשימוש בתוכנת המפות של גוגל בשיעור נוכל לראות שבמהלך השימוש בתוכנה כשעליו לבדוק את המידע על השגרירויות השונות התלמיד בעצם הופך ללומד הפעיל, עליו לחפש מידע: גיאוגרפי, היסטורי וכו' על השגרירויות השונות (כך בעצם אנו גם משתמשים בלמידה בסוגי אינטליגנציות שונות, אליהן נוכל לגשת יותר בקלות כאשר אנו מובילים את התלמידים להשתמש באמצעים הטכנולוגיים). תוך דיון עם חבריו על העבודה המשותפת התלמיד גם הופך ללומד החברתי וכשעליו לחפש דרכים למצוא את המידע, או להוסיף תמונות וכך לעצב את המפה שלו כך שהיא תהיה יותר נעימה לעיניים וייחודית מן השאר התלמיד גם הופך ללומד היצירתי.

    דבורה, הדברים שכתבת חשובים ונכונים

  • שרה שקלנובסקי 20:18 @ 09-12-2018

    בימינו, החברה התקדמה ונעשה שימוש רב בטכנולוגיה בכל תחומי החיים. זה די מתבקש שאם כל החברה משתמשת בטכנולוגיה, שגם אל בתי הספר תיכנס הטכנולוגיה ותהווה חלק משמעותי במערכת הלימודים. הקניית מיומנויות שימוש שונות בטכנולוגיה לתלמיד עוזרת לו להתפתח גם בתוך בית הספר וגם נותנת לו כלים להמשך החיים הטכנולוגיים שסביבו. כאשר התלמיד משתמש בטכנולוגיה הוא חושב בעצמו, המורה לא אומר לו מה עליו לחשוב ולעשות אלא נותן לו כלים כדי שיוכל להפעיל את מוחו ולהשתמש בידע שהוא צובר תוך כדי הלימוד. זה בדיוק מה שגרדנר אומר, האינטליגנציה היא היכולת לפתור בעיות ולעצב תוצרים באופן עצמאי, כלומר, הדגש הוא על הקניית הידע וכישורי הלמידה לתלמיד ולא על שינון החומר והאכלה בכפית. לכן, אנחנו חושבות שמערכת החינוך צריכה להכניס את הטכנולוגיה כחלק מהמערך הלימודי ולעודד למידה עצמאית והבנייה של הידע כמו שדוגלת השיטה הקונסטרוקטיביסטית ולמידה פעילה שמעוררת את המחשבה כמו שאומרים פרקינס ופיאז'ה ולהפחית כמה שיותר את השיטה הדוגלת בשינון החומר. חשיפת התלמידים ללמידה משולבת עם מחשב מלמדת אותם לחפש חומר בכוחות עצמם, לסנן אותו בהתאם למשימה הנדרשת מהם ולהסיק מסקנות מתאימות, ובכך הם מרחיבים אופקים ומגלים דברים החדשים להם, אפילו כאלו שלא התבקשו במשימה. התלמיד יותר נמשך לטכנולוגיה על כל שימושיה מאשר לשינון החומר וכתוצאה מכך הוא רוצה בעצמו למצוא תשובות ולגלות דברים. השימוש בכלים מתוקשבים גורם לתלמיד לחשיבה 'עם' משהו. הודות לכלים הטכנולוגיים שהתלמיד רוכש במהלך שנותיו בבית הספר הוא מגיע יותר "מוכן" לחיים ויכול יותר בקלות לרכוש מקצוע בעתיד.

    במשימה הקודמת התבקשנו לציין את מיקומם של השגרירויות הזרות בישראל ולתת קצת פרטים על כל אחת מהן. משימה זו גרמה לנו לחשיבה מסדר גבוה, חשיבה עם משהו. המשימה תרמה לנו בכך שנחשפנו לכמות של מידע והיינו צריכות לסנן מתוכו את התוכן הנדרש לנו ובכך הרחיבה את הידע הכללי שלנו. נחשפנו לכלי טכנולוגי בסיסי וחשוב, google maps, שמומלץ מאוד לדעת לעבוד איתו ויכול לסייע לנו בדרכים שונות. הלימוד הזה היה בדרך יותר קלילה ומונגשת ואנו זוכרות אותו יותר מאשר שינון החומר שמשננים מהנלמד בכיתה.

    תהילה ברכה ושרה, הסברתן יפה את החשיבות של הכניסה של סביבות למידה עתירות טכנולוגיה למערכת החינוך, המאפשרת להקנות ללומד כלים להמשך התפתחותו לאחר המסגרת הבית ספרית

     

  • צופיה שהואט 10:40 @ 10-12-2018

    צופיה שהואט-

    אני חושבת שיש ללמד את התלמידים דרכי הוראה דרך המחשב.

    בדור של היום כולנו נחשפים לטכנוגליה חדשנית שמקיפה את כל חיינו. הדור המבוגר והצעיר נחשפים למדיה והחדשנות.

    לכן ראוי שגם תהליך הלמידה יכלול בתוכו טכנוגליה חדשנית, לסקרן את הילד ולחבר את עולם הלמידה לעולמו האישי.

    הטכנגוליה קיימת ואי אפשר להתעלם ממנה, לכן ראוי ללמד איך לעשות בה שימוש נכון ומיטיבי.

    וכל זה כמובן באיזון, לא לשכוח את השיעורים החברתיים, שלא כל היום התלמידים יהיו מול מסכים ויאבדו תקשורת בסיסית.

    צופיה, את הנימוקים יש לבסס על התיאוריות שדנו בהם

  • הודיה 11:09 @ 10-12-2018

    מגישות-

    שיר שטסל ,יערה מרבל, הודיה חדד

    אי אפשר להתעלם מכך שרוב השימוש היום הוא טכנולוגי ורוב היום כולנו נעזרים באמצעים טכנולוגיים. לכן לדעתנו יש להשתמש גם במהלך השיעור באמצעים אלה. ע"י שימוש במחשב במהלך השיעור אנו מלמדים את התלמיד איך להתשמש במחשב גם לדברים חיוביים ולא רק לסרטים ומשחקים.כך מלמדים את התלמיד עוד יכולות טכנולוגיות חינוכיות, אטשר יעזרו לו גם לאחר המסגרת הבית סיפרית. 
    בנוסף התלמיד משתמש בכלי שהוא אוהב, כלי בו הוא משתמש במהלך היום גם לתכנים לימודיים ובכך אפשר לחבב עליו את המצוע. 
     
    ע"י שימוש בכלים טכנולוגיים גורמים לתלמיד להיות חלק פעיל בשיעור, לאסוף עובדות בעצמו, לא מביאים לו הכל בכפית לפה, הוא טורח על מנת להשכיל. סדר חשיבה גבוה- לא רק קולטים חומר ומשננים אותו, אלא אוספים אותו בעצמם וכך זוכרים את החומר יותר טוב. 
    יש שימוש בשיטת sole, התלמיד לומד עצמאית ולא רק קולטת את החומר אשר המורה מלמדת במהלך השיעור. 
    בכל מקרה התלמידים קולטים המון מידע בעזרת האינטרנט והמחשב, באמצעות למידה טכנולוגיות אפשר להתמש בחוזקות שלהם לטובת הלמידה. 
     
    שימוש באמצעים טכנולוגים גורם ללמידה חוויתית המתאימה לכל מיני סוגי תלמידים, תלמידים בעלי אינצלגנציה חזותית, מילויות וכך מאפשר להרבה סוגים להתחבר לשיעור.
    במשימת חקר שביצענו על השגרירויות בישראל, למדנו על היחסים שלנו עם המדינות השונות, על המורכבות איזו עיר בארץ נחשבת עיר מרכזית. התעשרנו במידע נוסף אשר לא ידענו קודם ע"י חיפוש באינטרנט בנוסף למדנו איך להשתמש בכלי עיקרי- google maps. 

     שיר, יערה והודיה, ציינתן נכונות נכונות מהתיאוריות שדנו בכיתה כמו sole

  • נעה 13:41 @ 10-12-2018

    מגישות אסתר אוחנה ונועה שרעבי

    מכיוון שהיום משתמשים הרבה בטכנולוגיה, וזה נגיש ומחובר לעולם של הילדים, לדעתינו מורים צריכים לזמן לתלמידים את האפשרויות המתוקשבות במחשב.
    זה יגרום לילדים להתעניין יותר בחומר הנלמד ולקחת בו חלק פעיל. זה ינגיש להם את החומר בצורה חוויתית וחיובית מבחינתם, ויגרום להם לגשת ללמידה עם יותר מוטיבציה.  

    על ידי הלמידה המתוקשבת זה גורם לתלמידים לחשוב עם החומר, כי זה מעניין אותם כשזה במחשב. וככה הם באמת לומדים וזה גורם להבניה של החומר אצלם בראש כשזה מוחשי ולא רק ע"י ספרי לימוד.

    אסתר ונועה, חסר הקשר בין התיאוריות התיאורטיות וההוראה באמצעות טכנולוגיות מידע

  • תהילה 13:50 @ 10-12-2018

    מגישות- הדסה מורשה בלוך, אליה אשואל ותהילה הלפר

    לפי דעתינו כן. הפעילות מפגישה את התלמיד (ואותנו) עם מגוון רחב של תחומי למידה שונים כגון- גאוגרפיה, היסטוריה ופוליטיקה ע"י שימוש בטכנולוגיה המאפשרת לתלמיד למידה עצמית בסביבה המוכרת והנוחה לו בימינו. התלמיד לא צריך לשבת ולשנן חומר אלא הוא אקטיבי- מחפש וחוקר בעצמו את החומר הנדרש וכך החומר נחקק יותר בזכרונו ולא כמו בלמידה שיגרתית שהתלמיד משנן את החומר מדף, 'מקיא' אותו במבחן ואז שוכח הכל. יש פה גם למידה חברתית- שיתוף פעולה בין חברי בקבוצה, כל אחד נותן מעצמו במה שהוא טוב בו (כמו- שימוש במחשב, חיפוש מידע באינטרנט, ניסוח תשובה, עמידה בזמנים ועוד..) גם למידה פעילה- הלומדים לא שומעים הרצעה מהמורה אלא עובדים עצמאית מול החומר. וגם למידה יצירתית- בניית מפה ע"י שימוש במחשב ובניית מפות טכנולוגיות-מאפשר לתלמיד לאסוף את הידע באמצעות האינטרנט ולאבד את המידע על פי תפיסתו.

    אנחנו מאוד ניהנו לעבוד בצורה כזו ע"י שימוש בgoogle maps , הלמידה הייתה לנו משמעותית יותר, הצלחנו ללמוד מעבר לשאלות שנשאלו, אופן הלמידה העלה בנו סקרנות לחפש עוד מידע באינטרנט. העבודה בקבוצה איפשרה לנו להביא את הידע והתחום שכל אחת טובה בו וביחד לפתור בעיות אחת של השניה ולהגיע להבנה מצויינת של החומר אצל כולן.

    הדסה מורשה,אליה ותהילה, ציינתן נקודות נכונות ביחס לתיאוריות שדנו בהן בכיתה

  • רונית רטנר 15:10 @ 10-12-2018

    בס"ד

    לדעתי, על המורה לזמן לתלמידים את האפשרויות המתוקשבות של המחשב שיובילו את הלומד ל"מסעות  אינטלקטואלים" שבהם יוכל לחפש תשובות ולפתור בעיות.

    ראשית, מדובר ב"חשיבה מסדר גבוה" כלומר חשיבה פעילה. התלמיד נדרש לחשוב "עם משהו", ולהתמודד בעצמו עם מידע חדש ומשימות שעליו לבצע.

    בעיני, היכולת של המורה לקחת את אמצעי הטכנולוגיה ולשלבם בכיתה היא יוצאת דופן ומהווה פריצת דרך בכל נושא ההוראה בשנות ה21. דרך השימוש באמצעים טכנולוגיים אנו מקנים לתלמידים את התחושה שהטכנולוגיה היא כלי נפלא לצבירת ידע ולפיתוח מיומנויות חדשות. בשונה מהשיטה החינוכית המחרימה מהתלמידים כל שימוש בטלפונים או מחשבים כחלק מחוויית הלמידה – מגיעה שיטה זו ומציגה אפשרות אחרת. בכל דבר יש טוב ורע וזו הזדמנות לתת לתלמידים את הכיוון הנכון לשימוש תקין ומדוד בכלים שמציעה לנו התחדשות הטכנולוגיה.

    לדוג' – בפעילות של השגרירויות הזרות – נתנה לתלמידים ההזדמנות למצוא בעצמם את המידע, המיקום הגיאוגרפי, ושימוש באינטילגציות שונות כגון: מילולית, מרחבית, תוך אישית, לוגית וכדו'.

    רונית, ציינת נקודות נכונות בתיאוריות החינוכיות

  • נריה 18:40 @ 10-12-2018

    לאחר שהתנסיתי בפעילות המתוקשבת בנושא "ירושלים בירת ישראל" אני מבינה את החשיבות הגדולה בלמידה אקטיבית שבאה לידי ביטוי בצורה טובה דרך האפשרויות המתוקשבות של המחשב.

    כאשר הייתי צריכה לחפש שגרירות מסויימת במפה, ולאחר מכן לחפש את הערך שלה בויקיפדיה נחשפתי למאגר מידע גדול , שדרך האינטילגנציה שלי קלטתי את המידע שחיפשתי, ובאותה מידה כל תלמיד שנכנס לויקיפדיה ונחשף למאגר המידע הגדול הזה קלט את המידע על פי הצורת חשיבה שלו, בין אם היא חזותית ,מרחבית וכו' .

     

    בנוסף דרך המחשב התלמיד חווה למידה "עם" משהו, הוא מעלה שאלות בעצמו ועונה על התשובות בעזרת הלמידה העצמאית שהוא חווה. דרך הלמידה הזאת היא כלי מעולה לתלמידים סקרנים שמרבים לשאול שאלות ומעוניינים בהרחבת הידע,והמאגר פתוח לפניהם.

     נריה, נקודות חשובות נוספות, תרגול עתיר חשיבה, חשיבה רפלקטיבית, למידה שיתופית, חשיבה מסדר גבוה וכו'

  • טל ידיד 14:42 @ 11-12-2018

    אני חושבת שיש ערך גדול במשימות מתוקשבות. כאשר עשיתי את המשימה של 'ירושלים בירת ישראל' נחשפתי להרבה דברים שלא ידעתי קודם. 
    במשך השנה, השיעורים לרוב מתבצעים בכיתות עם מחברת ועיפרון. במשימה מתוקשבת, יש אפשרות לתלמידים להיפתח ולהכיר אמצעים חדשים שאולי לא ידעו להשתמש בהם לפני. הם לומדים על כלים ועזרים נוספים חוץ ממה שהם רואים בכיתה. היום התלמידים מכירים טוב מאוד את המסכים, אבל לא בצורה שאנו נראה להם. הם מכירים איך למצוא משחקים, סרטים וכו'. בשיטה זו אנו יכולים להראות להם שהמחשב יכול להיות גם מקור מידע ענק. הם ילמדו כיצד למצוא את המידע שהם רוצים, איפה הם יכולים לקרוא הרבה חומר על דברים שלא ידעו לפני, ואיך ליצור דברים שלעולם לא חשבו ליצור לפני כן. 
    בנוסף, משימה זו יכולה לעזור מאוד לילדים בעלי כישרון חזותי, המחשב מוסיף עניין וצבע שיכולים להוסיף עניין לעבודה.

    טל, חבל שלא הזכרת עקרונות עיקיים בתיאוריות השונות

  • שילת 00:35 @ 14-12-2018

    לדעתי,כמובן שיש ערך גדול וחשוב שפתיחת השער הזה אל google maps כדוגמא וכמובן כל העולם האינטרנטי בכלל שיתרחב דווקא מתוך כותלי בית הספר ודווקא מתוך המורה,שהוא בשביל התלמיד דמות חינוכי וערכית לומד ומפתח בעזרתו עוד את עולמו הלימודי והמוסרי.

    היום העולם שלנו קורא קריאה אחרת.

    כמו שציינו רבות המערך המיושן של כיתה רגילה לוח ומורה ש"מקיא" לתלמיד חומר וכך הלאה כבר לא תואם ואף יוצר אנטיגוניזם אצל חלק מהתלמידים.

    וזאת לדעתי לא בגלל שהדור נהרס או עוד תיאורים כאלו. אלא בפשטות,העולם דוהר אל עבר התקדמות ,עידן חדש של טכנולוגיה חדשנית עופף את כולנו והבשורה הזו איננה צריכה ואף לא יכולה כבר להיות חלק נפרד מהלימוד של התלמידים.

    כמו כן רוב הגישה הקונסטרוקטיביסטית (שלמדנו עליה רבות והבנו כמה היא מדוייקת ונכונה הרבה יותר לדור שלנו אנו) מושתת על עקרונות כמו דגם SOLE, הפריית התלמיד בדימיון חופשי שיצור אצלו למידה עצמאית ויצירתית,רלוונטיות לחיי התלמיד-החומר צריך להיות מועבר באופן שיהיה רלוונטי לעולם התלמיד,שימוש בטכנולוגיה ועוד...

    ככל שמתעמקים באלו הנישות של הגישה החשובה הזו מבינים שהחשיבות של הטמעת העולם הטכנולוגי כיום היא בהכרח נכונה ליצירת מרחבי למידה מדוייקים יותר לתלמידים של היום.

    בנוסף מחשבה שעלתה לי,לצערנו היום שומעים על לא מעט מקרים שבהם ילדים רבים מוצאים את דרכם אל מקומות חשוכים ומסוכנים במרחבי הרשת הטכנולוגית.

    מקרי התאבדות,שיימינגים,התמכרות,השמנת יתר ועוד...

    כל דור מתמודד עם בעיות משלו וכמובן כמו שהכלי הטכנולוגי זה מנוע שיכול להיות חיובי מאוד ומעשי לתלמידים שלנו כך בקלות זה יכול להגיע גם למקומות השליליים שיש בכלי הזה.

    לכן בעיניי זה רק מחזק את דעתי ,אם המורה הוא יהיה זה שינגיש לתלמיד שימושים טכנולוגיים חיוביים,מעניינים,נגישים שיהיו רלוונטיים לחיי התלמיד ולא ירדו במאום מרמתו הטכנולוגית הקיימת של התלמיד. דבר זה יעורר אצלו עיסוקים חיוביים במנוע הזה ואף יגביר עשייה טובה וחיובית גם בשעות הפנאי שלו.

    כמו כן,תוך כדי העבודה בעזרת הכלים הטכנולוגים בשיעור יוכל המורה להעביר מסרים חינוכיים ומוסרים/להגדיר קווים אדומים/לספר על מקרים שלצערנו אפשר ללמוד מהם כיום ועוד,על מנת לשפוך אור,ליצור שיח והדדיות עמוקה בעולם הזה שמעסיק כל כך את התלמידים ואת כולנו היום.

    שילת, הדברי שכתבת חשובים ומעניינים

  • הדר מזרחי 00:05 @ 16-12-2018

    הדר מזרחי 

    לדעתי מורה בימינו לא רק צריך לזמן את האפשרויות של לימוד מתוקשב באמצעות המחשב אלא גם קצת חייב מתוקף תפקידו כמורה בתקופה זו. אנחנו חיים במאה ה 21 שמאופיינת בשינוי טכנולוגי גדול. התלמידים שלנו יכולים לדבר ולהכיר את השימוש במחשב בסמארטפון ובאפליקציו אפילו טוב יותר ממנו והמורה יכול להרויח משיעור מספר דברים:

    המורה יוצר ענין אצל התלמידים. כאשר הוא פונה אליהם דרך הדברים שמעניינים אותם, והעולם שלהם הוא יוצר עניין גדול יותר בשיעור שיוביל להטמעת החומר בצורה טובה יותר. כי הילד יהיה פעיל בשיעור ויתעניין בנעשה (עפ"י פרקינס).

    בנוסף, מחשב יוצר רלוונטיות (לפי הגישה הקונסטרוקטיביסטית שעליה למדנו).. המורה רלוונטי בחיים של התלמיד. מדבר איתו דרך עולם המושגים שלו, ומעביר לו ידע דרך העולם שלו. זה חשוב מאוד ויכול להביא לתוצרים נפלאים. זה הזכיר לי את הסרטון שראינו בשעור על כך שבעולם השתנה בהכל רק החינוך נשאר אותו הדבר.יש כמובן המון דברים טובים בחינוך היום אבל לדעתי היכולת להכניס את המחשב לתוך המערכת החינוכית משנה את פני החינוך שגם הוא יהפוך ליותר עדכני לדור הנוכחי.  

    לדעתי זה ילמד את התלמידים שלמחשב יש יתרונות ושימושים חיוביים. לא רק בשביל העיסוקים היום יומים שלא בהכרח משמעותים כמו צפיה בסדרות תמונות ורשתות חברתיות שיכולות להוביל לסכנות חברתיות. לפתע הילד נחשף לעולם תוכן עשיר שדרכו הוא יכול ללמוד ולגלות דברים חדשים זה יוצר סקרנות ומאפשר מרחב חברתי מוגן ולא הרסני (לדוגמא רשת חברתית כמו שלובים בה התלמידים יציגו תוצרים, ישתפו ויערכו דיונים).

    מהחוויה האישית שלי אני יכולה לשתף שכאשר הכנתי את המפה בשיעור על ירושלים הופתעתי מהסקרנות שגיליתי. רציתי לדעת עוד מידע ולגלות עוד פרטים. אלו דברים שבכלל לא ידעתי וגם לא שמתי את דעתי לחשוב עליהם. הלמידה העצמאית יצרה אצלי עניין וסקרנות בלי ששמתי לב. גיליתי על עצמי כמה זה נכון למידה בצורה כזאת, שהתלמיד פעיל, הידע נמצא אצלו, הוא צריך להשתמש בכישורים העומדים לרשותו. בנוסף, רכשתי מיומנויות שלא ידעתי - כמו ליצור מפה. זה משהו שלא התנסתי בו מעולם וזה הגדיל את השימושים שלי במחשב. כך גם מורה שמשתמש במחשב יכול ללמד את תלמדיו עוד כיושרים חדשים שלא בהכרח הם הכירו.

     הדר, הדברים שכתבת נכונים

  • יעל ראדקו 14:51 @ 17-12-2018

    יעל ראדקו, נחלה שטרן

    שילוב של אמצעים מקוונים בשיעור ומחוצה לו על ידי המורה הן אמצעי מוסיף וחיוני, ויש בהם מן היציאה מן השגרה, אך כמובן במידה מתונה (לא יותר מדי פעמים, הרי זה גם לא בריא לגרום לתלמידים לשהות זמן רב מול המסכים). לטענתנו, יתרונותיה של שיטה זו פועלות אינדיבידואלית על התלמיד, כלומר תמיד יהיו תלמידים ששיטה זו תבוא לרעתם, ובשיטה זו של למידה דווקא הם לא יוכלו "לקלוט" את החומר. כאשר התלמיד יבצע עבודה מתוקשבת, לרוב היא תתבצע בסביבה שאינה לימודית, וגירויים חיצוניים מסביבתו עלולים להקשות על ריכוזו בביצוע המטלה.

     

    שיטת עבודה זו היא גם מעין ניסיון לתלמידים לעמוד בפיתוי להעתיק מגוגל ולהדביק היישר אל המקום הרצוי ולשלוח למורה, אך אנו טוענות כי אפילו בשיטה זו של העתקה והדבקה החומר נקלט במוחו של התלמיד, שכן הוא צריך לקרוא את החומר ולהבין אותו על מנת לדעת איזה חומר עליו להעתיק ואיזה מידע מיותר ולא עונה על שאלת המורה.

    התשובה לשאלה האם השימוש בחומר מתוקשב על ידי התלמיד בהנחיית המורה הוא דבר יעיל, אינה תלויה רק בשימוש הטכני באינטרנט על ידי התלמיד, אלא גם תלויה במשימה שניתנה לו. תוכן המשימה, אופן ניסוח המשימה, ודרישת תצורת ההגשה של המורה, משפיעים אף הם על אפקטיביות השימוש באמצעי מתוקשב.

    לעומת זאת, למידה בכיתה דורשת את מלוא הריכוז ותשומת הלב של התלמידים. ב"על כורחם" הם יושבים בכיתה ומסיבים מבטיהם למורה. יהיו תלמידים שיסכמו, יפנימו את החומר ויצליחו לשמור על ריכוז מיטבי. ולעומתם יהיו תלמידים אשר בקושי רב יצליחו "להחזיק מעמד" בשיעור, יאבדו ריכוז ו"יאבדו" את המורה.

    התשובה לטענתנו היא אינדיבידואלית. על המורה להכיר את תלמידיו ולזהות איזו שיטה של לימוד תהיה היעילה ביותר, אך עם זאת, גיוון ויציאה מהשגרה פעם בתקופת זמן הם דבר מבורך ומרענן.

    יעל ונחלה, הדברים שכתבתן חשובים. ביחס ל"בשיטה זו של העתקה והדבקה החומר נקלט במוחו של התלמיד, שכן הוא צריך לקרוא את החומר ולהבין אותו על מנת לדעת איזה חומר עליו להעתיק ואיזה מידע מיותר" -אתן בהחלט צודקות אבל חשוב להדגיש שמדובר ברמת חשיבה נמוכה ללא פעילויות כמו השוואה, הנמקה, הצלבת נתונים וכו'

  • נעמי יוסיפון 21:21 @ 17-12-2018

    אם המצאת האינטרנט ובמיוחד מיזמים כמו ויקיפדיה וכו' המורה הוא כביכול מיותר. הידע של המורה הוא מצומצם מאד לעומת הידע שנמצא באינטרנט. האינטרנט 'יודע' יותר. כיום, על המורה לא רק להקנות ידע אלא בעיקר לפתח אצל התלמידים מיומנויות למידה שונות ויכולות להסתדר בעולם המודרני (כמובן חוץ מהדבר החשוב ביותר- חינוך!)

    כיום, המון מהעיסוק של האנשים הוא באמצעים המתוקשבים, אם בעבודתם, בסידורים שונים, בבילויים בשעות הפנאי וביצירת קשרים חברתיים. מערכת החינוך לא יכולה להתעלם מחלק כ"כ חשוב בעולם. היא צריכה גם להכשיר את התלמידים להסתדרות בעולם הווירטואלי והעתידני הן מבחינה טכנית- מיומנויות שונות, והן מבחינה ערכית- התנהגות ושימוש ראוי ברשת.

    שימוש באמצעים מתוקשבים בתהליך הלמידה- בכיתה ובשיעורי הבית יכול לפתח אצל התלמידים מיומנויות שונות בשימוש במחשב ויכול גם בהכוונה נכונה של המורה לפתח אצל התלמידים תרבות התנהגות, התבטאות ושימוש נכון ומבוקר ברשת. דבר זה חשוב ביותר, ילווה אותם כל חייהם וייצור כאן חברה אם תרבות התנהגות ברשת.

    מכיוון שהרשת תופסת חלק גדול מחייהם של התלמידים שימוש בה במערכת החינוך יחבר את התלמידים למערכת החינוך, יהיה קשר בין שעות הפנאי שלהם לזמנם בבית ספר והיא תהיה רלוונטית וחדשנית בשבילם.

    בנוסף לכך השימוש באמצעים מתוקשבים עוזר למורה ליצור שיעורים מעניינים, חוויתים,בעלי נראות טובה שמגרים את התלמידים ללמידה וממחישים מבחינה וויזואלית.

    האינטרנט מאפשר לתלמידים ללמוד באופן עצמאי ופעיל, המידע נגיש להם. רכישת המיומנות ללמוד באופן עצמאי באינטרנט יכולה לעזור ולהוביל את התלמיד ללמידה עצמאית גם אחרי שיגמור את בית הספר כל חייו.

    באינטרנט יש אפשרות ללמוד באמצעות כל האינטילגנציות. בשיעור רגיל אי אפשר להספיק בדרך כלל ללמד עם כל האינטילגנציות וגם כשמלמדים עם אינטילגנציות שונות כל שלב כולל בדר"כ אינטילגנציה שונה. באמצעות אמצעים מתוקשבים אפשר לתת לכל תלמיד\ קבוצת תלמידים ללמוד את החומר בצורה שמתאימה להם (שהמורה ינגיש את החומר לאינטילגנציות השונות) דבר זה יכול לעזור לתלמידים גם אח"כ- האינטרנט נגיש לכולם והם יכולים ללמוד לקראת המבחן את כל החומר בצורה שמתאימה להם.

    לכן לפי דעתי חשוב מאוד להשתמש באמצעים מתוקשבים. זה נכון שישנן בעיות באינטרנט אבל דווקא בגלל זה חשוב שלשתמש בו במסגרת חינוכית- אנחנו לא יכולים למנוע מהתלמידים להשתמש באינטרנט אז לפחות נלמד אותם איך להשתמש בו נכון. 

    נעמי, הדברים שכתבת חשובים, חבל שלא הזכרת את היאוריות שדנו בהם בכיתה

  • שירתיה 21:27 @ 20-12-2018

    מגישה: שירתיה שני

    לדעתי על המורה לאפשר לתלמידים ללמוד גם בדרכים מתוקשבות, אך במתינות. ניתן ללמוד דברים רבים בעזרת הטכנולוגיה שלא מפסיקה להתקדם ולהשתכלל. הטכנולוגיה בעלת היצע גדול ורחב של דרכים רבות ומגוונות של למידה מתוקשבת. התלמידים אוהבים שיעורים שהמורה משלב בהם למידה מתוקשבת. הם מתחברים ונעשים מרותקים למשימות המתוקשבות שנתינות להם. בכך הכלכלה הקוגנטיבית של התלמיד לרוב תהיה חיובית והוא ירצה להמשיך להקשיב ולהשתתף בשיעור. הרווח שלו מהשיעור יגבר על העלויות, מכיוון שדרך העברת החומר הנלמד מעניינת ומרתקת אותו, והסיכוי שהוא ישתעמם או ירגיש שהוא מבזבז את זמנו בסתם עוד שיעור הוא נמוך. בדך כלל בדרכי לימוד מתוקשבות התלמיד נשלח למשימה אישית או קבוצתית. בכך נעשית הבניה של החומר הנלמד על ידי התלמיד עצמו וחבריו. החומר הנלמד הוא מרכיב קוגנטיבי- גם אם לכתחילה החומר לא מדבר אל התלמיד, אופן למידתו- בדרך מתוקשבת, יכול לגרום לתלמיד להתחבר יותר לחומר ולהתעניין גם בידע עצמו ולא רק בכלי הלמידה. זו למידה שיכולה להיות מדגם SOLE- התלמיד מארגן את הלמידה שלו ומנהל את שלביה. כאשר הלמידה היא בקבוצות התלמידים מפתחים מיומנויות חברתיות וחשיבתיות שונות כאשר אחד מלמד ועוזר לשני.

    למידה מתוקשבת גורמת לתלמיד לפתח מיומנויות של למידה עצמאית בלי הוראתו של המורה לאורך כל השיעור.

    צריך לשים לב לרמת השימוש במערכות מתוקשבות ללמידה בכיתה, מכיוון שכיום התלמידים חשופים במשך שעות רבות לטכנולוגיה גם בלי השיעורים המתוקשבים. צריך ללמדם שיש ערך לעשות דברים נוספים מלבד ישיבה מסיבית מול מסך, גם אם חלקה היא לימודית.

    שירתיה, הדברים שכתבת חשובים ומעניינים

  • שירה 20:33 @ 25-12-2018

    מגישות: אביה זינו ושירה אברג'ל

    במשימה האחרונה עשינו משימה הדורשת עבודה עם google maps- למידה שונה מהוראה רגילה שדורשת מהתלמיד עצמו ליצור את הידע הדרוש, דורשת מהתלמיד יוזמה ויצירתיות ע"י למידה ממקורות אחרים מלבד ספרים וסיכומים.

    דווקא בזמן בו התלמידים מבלים זמן רב בשיטוט באתרי האינטרנט השונים והתנסות במדיה מגוונת למידה ע"י מקורות מקוונים כמו במשימה האחרונה מנווטת את העיסוק הרב באינטרנט גם ללמידה, כך התלמיד מרגיש שלמידה ממקורות המדיה היא זמינה, נוחה ואפשרית אפילו בזמנים שהוא אינו נדרש לכך. מעבר לכך, הדרך החוויתית של הלמידה דרך המחשב גורמת לתמיד "לחיות" את החומר וכך לזכור ולהשתמש בו בצורה הרבה יותר טובה מלמידה רגילה.

    בנוסף התלמיד רוכש כלים וידע בחיפוש ולמידה דרך מחשב שיעזרו לו בעתידו המקצועי במאה ה21.

    על כן זה חיובי בעיננו לזמן לתלמיד מפעם לפעם למידה דרך מקורות מקוונים שתורמים כל כך לתלמיד וללמידה משמעותית.  

    אביה ושירה, לא הזכרתן עקרונות עיקריים בתיאוריות שלמדנו שניתן ליישמם בלמידה מתוקשבת

תיאוריות על הנעת למידה מיטבית - מכללת אורות ישראל תשעט

תיאוריות על הנעת למידה מיטבית - מכללת אורות ישראל תשעט

הקורס מתנהל בכיתה רגילה ובכיתה חכמה