בשלובים: 3196 חברי רשת, 206.קבוצות

הברווזון המכוער

713 צפיות
  • ציבורי

הברווזון המכוער

נוצר על ידי zipora 10:05 @ 29-10-2018 תגובות (45)

הסבירי מה מהלך השיעור, לכמה חלקים מתחלק השיעור ומה קורה בכל חלק?

כיצד עקרונות התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית מתבצעת השיעור על ברווזון המכוער?

תגובות

  • רעות 16:17 @ 29-10-2018

    התשובה של רעות בק ועדי גילאי

    השיעור התחלק ל3 חלקים.
    בחלק הראשון קראו התלמידים חלק מן הסיפור, בחלק השני נדרשו לחוות דעה אישית על החלק אשר קראו, בעזרת בחירת הדרך הנכונה לפעולה ולפתירת הקונפליקט לדעתם.
    שני חלקים אלו חזרו על עצמם במהלך כל השיעור כמה פעמים, כל פעם עם חלק אחר של סיפור- עד אשר סופר הסיפור כולו.
    בחלק השלישי-האחרון נשאלו התלמידים האם אהבו את סוף הסיפור או שמא הם מעוניינים להציע סוף אחר לסיפור.

    עקרונות התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית מתבצעות בשיעור על ידי, תרגול עתיר- השתתפות והבעת דעה אישית וכן 'ביצועי הבנה' (עפ"י פרקינס) וזאת ע"י שימוש בטכנים ויזואלים כגון טכנולוגיה (מצגת), למידה עצמאית או בקבוצות ע"י עידוד חשיבה וסקרנות, הבעת דעה אישית ודמיון מפותח. כל אלה מובילים ללמידה משמעותית המתבטת בתיאוריה הקונסטרוקטיביסית.

     

  • מילכה 16:24 @ 29-10-2018

    מהלך השיעור הוא קריאה של קטעי מידע מהסיפור "הברווזון המכוער" ולאחר כל קטע קריאה מענה על שאלה בבחירה בין הברירות המוצעות  .

    השיעור מתחלק לחמישה חלקים, כאשר כל חלק מורכב מקטע קריאה ולאחריו שאלת ברירה. 

     עקרונות תיאוריית ההבנייה מתקיימים במהלך שיעור זה על ה"ברווזון המכוער" ע"י כך שהתלמיד קורא קטע קריאה ולאחריו צריך לחשוב באופן עצמאי ובסביבה עצמאית מה הוא היה בוחר לעשות אילו היה במקום גיבורי הסיפור עליהם קרא קודם. 
    ניתן לומר שהוא אף חושב "עם משהו" ולא "על משהו" כיוון שהוא מבצע פעולת חשיבה עם החומר שלמד. 

    מגישות :
    מילכה מלמד, הודיה נעמן, עדי גולדנברג, צופיה בטיטו ויעל הוברמן.  

  • אסתר 16:27 @ 29-10-2018

    מהלך השיעור:  1. רואים את המצגת של הברווזון המכוער  2. פותחים דיון על הסיפור. 3. מסיקים מסקנות ביחד על הסיפור, ומסכמים את השיעור. 

    השיעור מתחלק לשלוש חלקים: ראיית המצגת, דיון, ולבסוף- סיכום ומסקנות. 

    בחלק הראשון מראים לילדים את המצגת ואחד הילדים מקריא לכל הכיתה. 

    בחלק השני פותחים דיון על מה דעת הילדים לגבי הסיפור, מה הם היו עושים במקום האמא? ואיך הם היו מרגישים במקום הברווזון המכוער ? 

    בחלק השלישי, אוספים את התשובות של כולם ומנסים להגיע למסקנות חינוכיות, לדוג' מה הכי כדאי לברווזון לנסות להרגיש, מה יקדם אותו בחיים ולא יגרום לו לשקוע בעצבות בגלל המראה החיצוני שלו. המורה מכוונת את התלמידים לתשובות אבל הם יגיעו אליהם בעצמם  ע"י שהמורה שואלת שאלות שמעוררות אצלם חשיבה, וככה החומר יותר נקלט אצלם בראש. 

    עקרונות התיאוריה הקונסטרוטיביסטית מתבצעים בשיעור כאשר בדיון הילדים נדרשים לחשוב עם הסיפור, להכנס לתוך הסיפור ולא רק להיות כאילו מבחוץ, הם חווים את הסיפור. וזה גורם להם לבנות את הידע שלהם בעצמם ע"י שאלת שאלות, וענייה עליהם בעצמם במהלך הדיון. וע"י הדיון כל אחד גם מעשיר את הידע של חברו. 

     

     

     

  • מוריה משה 09:22 @ 30-10-2018

    הברווזון המכוער - מוריה משה

    מהלך השיעור הוא הקרנת מצגת שבה יש את הסיפור "הברווזון המכוער" ומציגים את הסיפור וכל פעם שיש קונפליקט בסיפור יש שקופית שבה יש דיון לתלמידים מה הם היו עושים במקרה הנ"ל.

    השיעור מתחלק לשלושה חלקים - 

    החלק הראשון: הצגת קטע מהסיפור

    החלק השני: דיון על הקונפליקט שנתקלו בו בקטע של הסיפורוהבעת דעה של התלמידים.

    חלק שלישי: מסכם את הסיפור, איזה סוף כל אחד היה רוצה שיהיה.

    הקראת הסיפור והדיון חוזרים על עצמם כמה פעמים בסיפור.

    עקרונות התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית מתבצעת בשיעור מכיוון שהתלמיד מבצע חשיבה פעילה בשיעור ע"י הסקת מסקנות, שאילת שאלות והבעת דעה וכך הם בונים את הידע שלהם. והתלמיד מגיע לביצועי הבנה ע"י שאילת השאלות, שמיעת הדעות האחרות והסקת מסקנות על הסיפור.

    בשיעור משתמשים באמצעים: הקרנת מצגת במחשב, שמעניינים את התלמידים ושוברים את שגרת הלימודים.

  • רותם ביתן 15:01 @ 30-10-2018

    השיעור התחלק ל 3 שלחים

    קריאת קטע שאלות וסיכום

    עקרונות התאוריה הקונסטרוקטיביסטית מתבצעת בשיעור בגלל שהתלמיד עושה חשיבה עצמאית בשיעור שאילת שאלות הסקת מסקנות בעזרת זה הם מגיעים להבנה.

    רותם ביתן

  • תהילה 22:54 @ 30-10-2018

    מהלך השיעור מתנהל סביב הסיפור "הברווזון המכוער" תוך שילוב מעניין של בקשה מהתלמידים לחשוב מה הם היו עושים במצב הנ"ל.

    השיעור מחולק ל6 חלקים כך שבארבעת החלקים הראשונים יש בכל חלק קטע מהסיפור ולאחריו עצירה ומתן אפשרות לתלמיד לענות מה הוא היה עושה באותה סיטואציה, בחלק ה5 התלמיד קורה את סוף הסיפור ולאחר מכן בחלק ה6 התלמיד מתבקש לתת אופציה אחרת לסופו של הסיפור. השיעור מתנהל במצגת כך שבכל פעם התלמיד קורה חלק מהסיפור ולא קורה את המשכו לפני שחושב לבד מה הוא היה עושה.

    שיעור שמתנהל בצורה כזו מתבסס על עקרונות התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית-

    התלמיד לומד בסביבה עצמאית ולא ע"י מורה בכיתה, אחריות הלמידה נמצאת בידיו ולא בידי המורה, התלמיד מתבקש לקרוא סיפור החושף אותו להתלבטויות מציאותיות שיש בחיים והידע הנרכש מונגש לחייו ולא רחוק ממנו- הוא מתבקש להחליט מה הוא היה עושה במצב נתון ולהציע לדמות בסיפור איך לפעול ולא מקבל ישר את המעשים וההחלטות של הדמויות כמובן מאליו. שיעור בהתנהלות כזו מסקרן את התלמיד ומגרה אותו לרצות ללמוד- הוא קורה סיפור ולא סתם טקסט מיידעי וניתנת לו האפשרות להתערב בו. 

     תהילה, את צודקת הלומר"מתבקש להחליט מה הוא היה עושה במצב נתון ולהציע לדמות בסיפור איך לפעול ולא מקבל ישר את המעשים וההחלטות של הדמויות כמובן מאליו". השיעור מתמקד בפתרון בעיות בעלות משמעות אישית וחברתית וניתן לאמר שהשיעור מכין את התלמיד לחיים בחברה מחוץ לבית הספר.

    מושגים מהגישה הקונסטרוקטיביסטית: חשיבה "עם משהו", סביבת SOLE, ידע ישן+ידע חדש = תובנות ורעיונות חדשים,

    חשיבה רפלקטיבית (הנמקות והסברים) וכו'

     

  • zipora 10:36 @ 31-10-2018

    נהנתי לקרוא את הדברים החשובים שכתבו תהילה,רותם, מוריה, אסתר, מילכה, רעות, עדי על יישום התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית

    בשיעור על 'הברווזון המכוער'. השיעור מבוסס על פיתוח של חשיבה יצירתית, ולא זכירה של תוכן השיעור.

    המורה מעודד את הלומד לפתח רעיונות ולחשוב בצורה רפלקטיבית - להפיק משמעות מחוויה/מהסיפור שתוביל לתובנות חדשות

    ולידע חדש. גם פיאז'ה מדבר על למידה המתרחשת באמצעות פעילות הלומד, שבונה וחוזר ובונה את מבני הידע שלו - ידע

    ישן +ידע חדש = תובנות ורעיונות חדשים.

    להתראות בשיעור

    ד"ר ציפי שויצקי

     

     

  • תפארת קרסיק 14:11 @ 31-10-2018

    השיעור מבוסס על הסיפור המוכר הברווזון המכוער. במהלך השיעור התלמידים קוראים בעצמם את הסיפור ובין חלקי הסיפור מובאות שאלות הדורשות מהתלמיד חשיבה יצירתית, רפלקטיבית. התלמיד נדרש להביע מה דעתו בעניין, מה היה ממליץ לדמויות לעשות בסיטואציות מסויימות, ובסיום הסיפור האם אהב את סוף הסיפור או שמא היה מעדיף סוף אחר. הלמידה בשיטה זו נעשית על ידי פעילותו של הלומד, שמפעיל את חשיבתו ובונה לעצמו ידע, תובנות ורעיונות. השיעור מורכב מחמישה חלקים כך שבכל חלק יש קטע מהסיפור ולאחריו שאלה. עקרונות התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית מתבצעות בשיעור על ידי כך שהלומד נדרש להפעיל חשיבה עצמאית יצירתית, קיימת למידה 'עם משהו', יש שימוש בטכנולוגיה וביצועי הבנה.

    דברים חשובים וחשוב גם ללמוד מהתיאוריה של פיאג'ה וביצועי הבנה

  • יובל שני 16:58 @ 31-10-2018

    החלק הראשון: פתיחת השיעור- נספר את סיפור הברווזון המכוער (אם זה לגיל נמוך, נראה סרטון אונספר מתוך ספר וראיית תמונות ואם זה לגיל גבוה נספר את הסיפור ע"י מצגת בה כל תלמיד יקרא שקופית אחרת)

    החלק השני: נדיין בכיתה לגבי מצבו של הברווזון המכוער, מה הם היו עושים לו היו במצבו, מה הם היו מליצים לברווזון לעשות והאם יש להם מצבים דומים כמו לברווזון שהם רואים בחיינו? 

    החלק השלישי: נסכם את תשובותיהם של התלמידים ואפילו נכתוב אותם על הלוח או נתלה את הערכים שלמדו מהסיפור כקישוט בכיתה כדי שהתלמידים ירגישו גאווה מסויימת ושלתשובות שלהם יהיה תוקף.

    אנו רואים את עקרונות התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית ע"י ההשתתפות הפעילה של התלמידים בשיעור- המורה מכוון את התלמידים ועוזר להם לחשוב ולהשתתף אבל "לא מאכיל אותם בכפית" את החומר, אנו מקשרים את השיעור וא הסיפור לחייהם של התלמידים ונותנים להם לשתף מה הם היו עושים במקום, עי" עידוד חשיבה זה התלמיד מגיע לביצועי הבנה נפלאים.

     

  • נהורה 21:53 @ 31-10-2018

    התשובה של חן מורשה נעמי ונהורה

    השיעור מתחלק לשלושה חלקים.
    1. קריאת הסיפור מהמצגת
    2. דיון פעיל על הסיפור של כל תלמידי הכיתה בקבוצות
    3. הסקת מסקנות כיתתית וסיכום.

    עיקרון התאוריה הקונסטרוקטיביסטית בא לידי ביטוי בשיעור כאשר התלמיד לומד בסביבה עצמאית וכך מראה התעניינות ונהיה שותף פעיל במהלך השיעור.
    התאוריה מדגישה את חלקו של התלמיד בתהליך הלמידה ומעודדת למידה אקטיבית וע'י זה התלמיד מגיע לביצועי הבנה ולפיתוח יכולת החשיבה היצירתית.
    חן מורשה, נעמי ונהורה, אילו ביצועי הבנה זיהיתן בשיעור על 'הברווזון המכוער'? פיתוח הדמיון, ייעוץ, הסבר וכו'

  • רעות פרנקל 22:45 @ 31-10-2018

    התשובה של יעלה גבאי ורעות פרנקל

    השיעור מתחלק לחמישה חלקים. ארבעת החלקים הראשונים זהים במבנה שלהם:
    כל אחד פותח בהצגת מידע חלקי על המשך הסיפור ומיד לאחר מכן מנוסחות שאלות הדורשות חשיבה מסדר גבוה שהרי הן דורשות מהתלמיד למצוא בעצמו פתרון לבעיות שאיתן מתמודדות הדמויות בסיפור.
    כל אחד מהחלקים הוא תרגיל עתיר חשיבה שכן הוא מתחלק בעצמו לשני תתי חלקים, כאשר בחלק הראשון התלמיד מקבל ידע מהמורה ובעצם לומד את הסיפור 'על משהו', לשיטת פרקינס.
    ובחלק השני, לעומת זאת, התלמיד נדרש להביע את דעתו ולקחת חלק פעיל בסיפור על סמך הפסקה הנתונה, ובכך לבצע חשיבה 'עם משהו'.
    מבנה זה מעודד את התלמיד לקחת חלק פעיל בשיעור ולבצע ביצועי הבנה כיוון שעל מנת לקחת חלק בהחלטה על התפנית הבאה בסיפור עליו לחקור את רגשותיו ולהסיק מכל על רגשות הדמויות שלהן הוא צריך "לייעץ".
    התוספת המעניינת של האופציה "אחר" לרשימת ההמלצות האופציונאליות בסוף החלק הראשון שמתוכן על התלמיד לבחור – מעודדת את התלמיד לחשיבה עצמאית, ללא הנחיה ובכך מאפשרת לו לפתח את הדמיון ולנסח עצה בעצמו מתוך עולמו הפנימי.
    הפניה לתלמיד לייעץ לשתי דמויות מפתח שונות בסיפור מאפשרת הצלבת נתונים מורכבת – על התלמיד להזדהות עם שני הצדדים ולהבין לעומק את תחושותיו של כל אחד מהמעורבים.
    החלק האחרון מפנה אותנו לסוף הסיפור, ושואל את התלמיד על אהבתו לסוף הנתון, ומה הסוף שהוא היה מציע במקום הסוף הכתוב.
    מהלך השיעור עובד לפי התאוריה של פרקינס ומכיל גם את התאוריה של פיאז'ה:

    • SOLE "למידה המאורגנת באופן עצמאי" כלומר המורה שקוף, ומאפשר לתלמידים לנהל את הלמידה שלהם.
    • פיתוח של חשיבה יצירתית- השאלות מסייעות לתלמיד לפתח אצלו יצירתיות על המשך הסיפור.
    • תרגיל עתיר חשיבה- השאלות לאחר קטעי הסיפור מאפשרות לתלמיד להיכנס ולהיות חלק מהסיפור. כגון שאלות: מה תמליצו לברווזון לעשות?, מה תמליצו לאמא אווזה לעשות?
    • למידה עם משהו- מאחר ולא נלמד כאן רק התוכן אלה מעבר לזה, התלמיד מרגיש שהוא חוקר באופן שיתופי "עם" המקרה.
    • דמיון פורה- על התלמיד לחשוב באופן דימוני על המשך הסיפור, ומה גם יכול להיות הסוף החדש שלו.

    לפי התאוריה הקוגנטיבית של פיאז'ה, מבנה השיעור מורכב משלבים שמאפשרים לתלמיד לבנות ידע ישן על מידע חדש ובכך הוא מתעשר בחשיבה ברמה גבוהה ובונה תובנות חדשות.
    אנו מפרים את שיווי המשקל הקוגנטיבי של הילדים ובכך הם מסוקרנים לגבי מציאת פתרון לברווזון.
    שיעור זה מרחיב את התבנית הקוגנטיבית של התלמיד, ומפתח אותו משלב החשיבה האגוצנטרית, בו התלמיד אינו מסוגל להבין נקודות מבט שונות משלו, דרך שלב החשיבה האינטואיטבי, בו התלמיד חושב עפ"י האינטואיציה ועד לתחילת שלב החשיבה המופשטת – התלמיד מפתח מסוגלות של בחינת השערות וחשיבה גם על האפשרי ולא רק על המצוי.
    עפ"י פיאז'ה, מבנה השיעור מאפשר לתלמיד לבצע התאמה של המבנה החשיבתי הקיים לגירויים חדשים שאינם מתאימים לאלו שהוטמעו.

  • zipora 08:53 @ 01-11-2018

    יעלה ורעות, ניתחתן את השיעור על 'הברווזון המכוער' בצורה מעמיקה, ברורה ויפה - כל הכבוד

    ואודה לכן אם תציגו את הדברים שכתבתן בכיתה.

    ציפי

     

  • zipora 09:14 @ 01-11-2018

    בשיעור האחרון הזכרנו גם את התיאוריה של פיאז'ה שמהווה בסיס לקונסטרוקטיביזם: השאלות בשיעור על ה'ברווזון המכוער'

    מערערות את האיזון של הידע הישן של התלמיד על הסיפור. התלמיד מטמיע את הידע החדש ובונה רעיון חדש וכוללני. 

    התלמיד מגלה שיש פתרונות חלופיים לבעייתו של הברווזון ולאו דווקא כפי שמופיע בסיפור המקורי.

    התלמיד מסביר בצורה מעמיקה וברורה את ההצעות והפתרונות שלו, והלמידה הופכת להיות מהלך של ארגון עצמי, ובנייה

    פנימית של הלומד על הגירסה הישנה של הידע שלו (כפי שלמד כשהיה צעיר).

    אני ממליצה לקרוא את הדברים שכתבו יעלה גבאי ורעות פרנקל 

     

  • תהילה רבקה ארביב 10:34 @ 01-11-2018

    מהלך השיעור מתחלק לחמישה חלקים של סיפור וארבעה חלקים של שאלות.  אחרי כל קטע של סיפור יש שאלות לדיון המאפשרות לילד להיות שותף פעיל בלימוד ויוצרות אצלו סקרנות. בסוף הסיפור הכותב שואל את התלמיד אם התחבר לסוף הסיפור ואם רוצה להציע סוף שונה. שאלה זו גורמת לתלמיד להפעיל את הדמיון ואת היצרתיות. 

    בשיעור הברווזון המכוער סביבת הלמידה היא עצמאית (sole). התלמיד קורא את החומר הנלמד, צובר ידע ופועל. השאלות שיש בסוף כל חלק מהסיפור יוצרות אצלו חשיבה מסדר גבוה ונתינת פירושים הגיוניים למה כל דמות בסיפור נהגה בצורה מסוימת. החשיבה היא עם משהו - התלמיד קורא את הסיפור ועל בסיס הידע שמקבל עונה על השאלות ומתמודד עם התוכן.

  • zipora 12:04 @ 04-11-2018

    תהילה רבקה, אני מדכימה שרמת החשיבה בשיעור על הברווזון המכוער גבוהה כי הלומד מתמודד עם התוכן - השיעור מבוסס על הצסת אתגרים ללומד ונראה לי שבסופו של דבר הלומר מפיק הנאה מתהליך הלמידה.

  • עטרה קליינר 12:17 @ 04-11-2018

    חברות הקבוצה: עטרה הדר וספיר

    השיעור היה מחולק לשלושה חלקים:החלק הראשון כלל את קריאת הסיפור מהמצגת(כמובן לפי גיל היעד), החלק השני כלל דיון על הסיפור (שאלות שונות ומגוונות על הסיפור,התלמיד צריך לחשוב ולהגיב)של כל תלמידי הכיתה והחלק השלישי כלל הסקת מסקנות וסיכום.

    מושגים נוספים מהגישה הקונסטרוקטיביסטית (הבניה): חשיבה רפלקטיבית, ביצועי הבנה, דמיון, הסקת מסקנות, הנמקה, SOLE

     

    עקרונות התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית מתבצעת בשיעור על ברווזון המכוער:
    התלמיד עובד בצורה עצמאית -הוא נדרש לחשוב לבד על פתרונות לסיפור ועל השאלות שהועלו תוך כדי הסיפור.בנוסף התלמיד פועל בחשיבה יצרתית ודימיונית כאשר הוא חושב על התשובות והפתרונות לשאלות. הוא גם מפעיל תרגיל עתיר חשיבה-התלמיד לא חיצוני לסיפור אלא שותף פעיל ומלא בסיפור,יש לו אפשרויות רבות להגיב ולקחת חלק בסיפור על ידי השאלות שנשאל.
    כמו כן הוא בונה ידע חדש על הידע הקודם שיש לו על ידי נתינת פתרונות לסיפור.

     

  • יסכה 14:14 @ 04-11-2018

    השיעור מחולק לחמישה חלקים, כאשר בארבעת החלקים הראשונים יש חלק מהסיפור ולאחריו התלמידים מקבלים שאלה שגורמת להם לחשוב עם הסיפור ולהיכנס לתוך הדמיויות ולהגיד מה הם היו בוחרים לעשות, מתוך הידע הקיים הם יוצרים יע חדש כשהם חושבים מה כדי לעשות בעתיד- חשיבה מסדר גבוהה. בחלק האחרון התלמידים נותנים את דעתם לסיום הסיפור.

    עקרונות מתוך התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית שבאה לידי ביטוי בשיעור-

    *תרגיל עתיר חשיבה- מתוך ידע קודם התלמיד צריך לבנות ידע חדש כאשר הוא חושב מה כדי לעשות ולמה זה כדי.

    * sole-סביבת למידה עצמאית- המורה נותן את הקרע והתלמיד הוא המרכז בשיעור, הוא דן בסיפור וחושב מה כדי לעשות

    *שימוש בדמיון - התלמיד צריך לדמיין את הסיטואציה ובנוסף הוא נכנס לדמיות שונות (הברווזון או אמא שלו) וכך הוא מרחיב בתוכו את הידע.

    *הנעה פנימית- אחרי שהתלמיד חושב עם הידע (מתוך השאלה שקיבל)הוא מסוקרן לדעת מה יקרה בהמשך הסיפור, מדרבן אותו ללמידה.

    יסכה שפירא

     יסכה, הדברים שכתבת חשובים, בשיעור האחרון הוספנו גם מהתיאוריה של פיאג'ה -מרכיב קוגניטי , ריגשי ומטה קוגנטיבי בלמידה

  • דבורה 19:53 @ 04-11-2018

    התשובה של דבורה רוט ורות בוצר:

    השיעור מתחלק לחמישה חלקים כאשר כל אחד מארבעת החלקים הראשונים מתחלק גם הוא לשניים: בתחילה מופיע חלק מן הסיפור "הברווזון המכוער" ואחר כך נשאלות שאלות שאמורות לפתח אצל התלמיד חשיבה מסדר גבוה באמצעות ביצועי הבנה שלפי התאוריה של פרקינס זהו תנאי הכרחי ללמידה יעילה. במהלך חלק זה לפי פרקינס התלמיד לומד "על משהו".

    גם בחלק האחרון של השיעור התלמיד מפתח חשיבה מסדר גבוה, באמצעות הדמיון הפורה שלו. בחלק זה לפי התאוריה של פרקינס התלמיד לומד "עם משהו" כלומר הוא מתמודד עם פתרון בעיות על בסיס חומר קיים.

     ניתן לראות שכל השיעור נבנה על פי הגישה הקונסטרוקטיביסטית:

    השיעור נבנה על פי דגם SOLE כלומר סביבת למידה עצמאית בה התלמידים בונים את הידע של עצמם. השיעור התחיל בסיפור מסקרן ואחר כך הוצגה לתלמידים שאלה באמצעותה התלמידים למדו וחקרו, בעצם היה פה תרגול עתיר חשיבה של הלומדים באמצעות ההשתתפות בדיונים והבעת הדעה האישית שלהם, כל אלו הובילו בסופו של דבר ללמידה יעילה.

    בנוסף, בשיעור זה היה מימוש של שיטת הוראה פעלתנית, דבר הנדרש על פי פיאג'ה על מנת ליצור צמיחה קוגניטיבית. הסיפור והדיון בקבוצה לאחריו היו בעצם הגירויים שחשפו את התלמיד לדעות ומחשבות שונות ויצרו אצלו מוטיבציה ללמידה על ידי הפרת המשקל הקוגניטיבית. תפקיד המורה בשיעור זה היה הנחייה ולא העברת ידע.

    בשיעור התלמיד נחשף לידע חדש ובאמצעות הידע שהיה קיים אצלו מלכתחילה הוא הצליח להגיע לרעיונות חדשים ולתובנות שונות. העבודה בקבוצות הועילה לזה גם כן בשל החשיפה לדעות השונות של משתתפי הקבוצה.

     דבורה ורות, הסברתן יפה את תהליך החשיבה 'מסדר גבוה' שמתרחש בשיעור על הברווזון המכוער' על פי התיאוריה של פיאג'ה:

    התלמידים נחשפו לדעות השונות ש'הפרו' את האיזון במבנה הקוגניטיבי (הידע הישן), ויצרו אצל הלומדים מוטיבציה ליצירת רעיונות חדשים. 

     

     

  • הדר מזרחי 23:27 @ 04-11-2018

    הדרמזרחי :

    השיעור בנוי מ5 חלקים:

    4 החלקים הראשונים בנויים בצורה דומה. קבוצת התלמידים קרויאם קטע מסויים שמכיל ידע והם צריכים להשתמש בידע שקראו בהקשר שלנו זה חלקים  מהסיפור הברווזון המכוער ולעבד את הידע הזה. לחשוב מה הם היו עושים במקום, איך הם היו מתנהגים.

    התלמיד רוכש ידע ומשתמש בחשיבה רפלקטיבית- ז"א חשיבה פעילה והלומד משתמש בדמיון פורה - מה הברווזון הה עושה מה כדאי לאמא לעשות , מהיהי המשך הסיפור וכו'.

    לאורך כל השיעור הלומד עצמאי, יוזם ופעיל ורוכש ידע באצעות ביצועי הבנה ( עפ"י פרקינס).

    בחלק החמישי והאחרון של השיעור התלמיד מתבקש להציע סוף אחר לשיעור, ז"א התלמיד מבצע תרגול עתיר חשיבה- חושב על ההבנה שלו ,דן , שואל שאלות, כותב חיבור. עצם הענין של כתיבת סוף אחר לסיפור דורשמת ממנו לחשוב לדון עם חבריו ולתבצע תרגול לאחר שהוא חשב באופן עצמאי.

    עפ"י פיאז'ה בשיעור זה באו לידי ביטוי שלושת המרכיבים של התאוריה הקונסטרוקטיביסטית:

    1. הלומד פעיל- הידע וההבנה נרכשים באופן פעיל (כמו שפירטנו לעיל)תלמיד נדרש לחשוב עם משהו ולא על משהו. התלמיד לא רק עונה על שאלות אלא נדרש לנקוט עמדה לדון עם חבריו וכו'.

    2. הלומד החברתי – הידע והבנה של התלמיד לא נבנים לבד אלא תוך דיון ושיתוף עם חבריו לקבוצה. הם מתווכחים משכנעים אחד את השני וכו'.

    3. הלומד היצירתי – בתלמידים בשיעור זה צריכים ליצור מחדש את הידע בשביל עצמם. זה בא לידי ביטוי בחלק החמישי של השיעור בו הם נדרשים לכתוב סוף אחר לשיעןר. התלמידיםצריכים להתשמש בדמיון פורה וביצירתיות ולדמין את הסיפור אחרת ע,י זה הם בעצם יוצרים ידע בעצמם, מיישמים את הידע.

     

  • zipora 09:19 @ 05-11-2018

    הדר, הסברת יפה את מרכיבי התיאוריה הקונסטרוקטיבית - פעיל, חברתי ויצירתי. בשיעור נדבר כיצד בא לידי

    ביטוי פעילות הלומד בשיעור על הברווזון המכוער

     

  • שירה עוקבי 13:11 @ 05-11-2018

    שם הסטודנטית: שירה עוקבי.

    נושא השיעור: " הברווזון המכוער". שיעור זה מתמקד ביכולות של התלמיד לפתור בעיות בעלות חשיבות ומשמעות חברתית ואישית, ומכין את התלמידים לכל מיני סיטואציות אישיות/חברתיות בחיים שלא בהכרח יקרו בבי"ס אלא גם מחוצה לו. השיעור בנוי מחמישה חלקים עיקריים, כאשר יש לארבעת החלקים הראשונים מבנה זהה: כל אחד מחלקים אלו מציג בראשיתו מידע חלקי על המשך הסיפור: "הברווזון המכוער". לאחר מכן, מוצגות לתלמיד כמה וכמה שאלות הדורשות ממנו חשיבה ברמה גבוהה ויכולת למצוא פתרונות אפשריים לבעיות איתן מתמודדות הדמויות בסיפור. בחלק הראשון, התלמיד מקבל חלק מהידע שמביא לו המורה ומתחיל ללמוד "על משהו", על הידע הקיים(פרקינס). לעומת זאת, בחלק השני התלמיד נדרש לבצע חשיבה "עם משהו" כלומר, להוסיף ידע חדש על הידע הקיים. התלמיד מתבקש להביע את דעותיו ולקחת חלק אקטיבי בשיעור. מבנה זה של השיעור גורם לתלמיד לבצע ביצועי הבנה,כי התלמיד צריך לקבל החלטות בעצמו שתוצאותיהן יובילו לתפנית הבאה בסיפור. התלמיד נדרש להחליט "מה הוא היה עושה במצב נתון זה"? ולהציע לדמויות בסיפור איך לפעול. התלמיד "נכנס לנעלי הדמויות בסיפור", מזדהה עם רגשותיהם, מבין אותם ובעקבות כך מחליט במקומם. אני מאוד אהבתי שבדומה לשיעור הקודם על "המרד הגדול" גם כאן היתה לתלמידים אופציה בקטגוריות הנקראת "אחר" המצטרפת לרשמת ההמלצות האפשריות. דבר זה מדהים בעינייכי הוא מעודד את התלמיד לחשיבה עצמאית, מקורית, יצירתית וללא הנחיה ממישהו אחר. זה נותן מקום לתלמיד לבטא את עצמו ואת דעותיו במילותיו שלו. דבר זה מפתח בו את יכולת הדמיון, יכולת הניסוח והביטוי העצמי. התלמיד במשימותיו נדרש לייעץ לכמה וכמה דמויות מפתח שונות בסיפור. דבר זה מאפשר לתלמיד להזדהו עם כל אחד ואחת מהם, להכיר ולראות את "שני צדדיו של המטבע". זה מביא בעיניי ערך מוסף לשיעור מכיוון שזה מלמד את התלמיד שבכל סיטואציה יש שני צדדים וחשוב שאנחנו כבני אדם נצליח לראות ולהקשיב לכל הצדדים המעורבים בסיטואציה ושלא נשפוט מיד צד אחד. הרבה פעמים קורה לנו בחיים שאנחנו רואים וקשובים רק לצד אחד בסיפור ושוכחים שישנו גם צד אחר שאם היינו קשובים לו יכול להיות שלא היינו כל כך מתנגדים לו ואף היינו מבינים את מעשיו. דבר זה מקנה להם ערכים לחיים כמו יכולת הכלה, הקשה, ראיה וקבלה של האחר. בחלק האחרון של השיעור, התלמיד מופנה לסוף הסיפור ונשאל על אהבתו לסוף הסיפור הנתון ומה לדעתו צריך להיות הסוף במקומו,  מהו הסוף האחר שהוא היה מציע לכותב הסיפור? כל מהלך השיעור מתבסס על התיאוריה של פרקינס( ביצועי למידה, שאילת שאלות, ביצועי הבנה, הסקת מסקנות וכו') ונוסף על כך, מתבסס גם על התיאוריה של פיאז'ה. בשיעור זה היה:

    הבאת תרגיל עתיר חשיבה: השאלות לאחר כל קטע וקטע בסיפור, מאפשרת לתלמיד להזדהות ולהיכנס לנעליהן של דמויות המפתח בסיפור ולהיות לזמן קצר חלק מהסיפור. שאילת שאלות כמו: "מה תמליצו לאימא אווזה לעשות"? מפתחות בו את החשיבה, הדמיון והיצירתיות.

    כמו שציינתי קודם לכן, יש כאן גם למידה "על משהו", על הידע הקיים עם פיסות המידע שהביא המורה, ובנוסף למידה "עם משהו" שבה התלמיד חושב וחוקר באופן עצמאי ויוצר מידע חדש המתווסף לו למידע הישן.

    מבנה השיעור מורכב לפי התיאוריה של פיאז'ה- "תיאוריית התפתחות השלבים". שיעור המורכב משלבים אפשריים לתלמיד ליצור "הבניה" של ידע. כלומר, לבנות ידע חדש על ידע ישן. שיעור זה מקדם את התלמיד משלב החשיבה האגוצנטרית (מאפיין של החשיבה הפרה-אופרציונלית) בה התלמיד אינו יכול לתפוס את ההבדל בין שדה הראייה הנשקף מעיניהם למה שרואים אחרים הנמצאים בזווית שונה מהם. כלומר, התלמיד מתפתח מבחינה מוסרית הוא מצליח לראות ולהבין נקודות מבט שונות משלו ולהכיל אותן. דבר זה מוביל אותו לשלב החשיבה האינטואטיבית, עפ"י אינטואיציה. בה התלמיד חושב על פי האינטואיציה שלו.  כך עד שהתלמיד בסופו של דבר, מגיע ליכולת לחשוב בצורת חשיבה מופטת. כלומר, התלמיד מפתח מסוגלות של בחינת ההשערות וחשיבה של כל האופציות האפשריות ולא רק על אלה המצויות בפניו. בשיעור זה נוצרים בתלמיד גירויים חדשים המתווספים לממבנה החשיבתי הקיים בהם ומקדמים אותו. מנגנון האיזון הוא זה שמניע את התקדמותו של התלמיד- כאשר הוא נתקל במצב שהוא אינו יודע להתמודד עמו, הוא נוקט בפעולה של התאמה שבה הוא משכלל את פעולותיו על מנת שיתאימו לסיטואציה החדשה. או שהוא נוקט בפעולה של הטמעה שבה הוא מנסה להתמודד עם המצב החדש בדרכים הישנות שהוא כבר מכיר.

     שירה, ניתחת יפה את הסיפור על הברווזון המכוער. גם סיפור לכאורה ילדותי (ידע ישן) מאפשר רמת חשיבה גבוהה הכוללת הבנת מושגים מופשטים כמו הכלה, הקשבה, קבלת האחר (ידע חדש)

  • יעל ראדקו 13:41 @ 05-11-2018

    התשובה של יעל ראדקו נחלה שטרן שירתיה שני

    מהלך השיעור- בשיעור חילקנו את סיפור "הברווזון המכוער" לכמה קטעים, כאשר לאחר כל קריאת קטע, מוצגת דילמה המבקשת מהתלמיד להיכנס לנעלי הדמות בסיפור ולחשוב על דרך פעולה בה היה נוקט לו היה הדמות.בסוף הסיפור התלמיד מתבקש להציע סוף אחר לסיפור.

    בשיעור זה נדרשת חשיבה מסדר גבוה, זאת מכיוון שהתלמיד מתבקש לתת מענה לדילמה תוך מתן הסבר לתשובה שהציע. הכוונה שהתלמיד אינו יכול לתת תשובה סתמית אלא תשובה הגיונית התואמת את דרכי פעולתו ביום יום התואמים את אישיותו ותכונותיו.

    כמו כן נדרשת חשיבה יצירתית ודמיון פורה, שכן התלמיד מתבקש להשתתף במעין משחק תפקידים, בו הוא מגלם את הדמות המתלבטת בסיפור, ומתבקש לחשוב על דרך פעולה התואמת את מהלך הארועים בסיפור.

    עקרונות התאוריה הקונסטרוקטיביסטית באים לידי ביטוי במהלך השיעור על ידי כך שהתלמיד משתף מחייו ומתאים את הידע שלמד לחייו הפרטיים. זאת "חשיבה עם משהו" כיוון שהתלמיד מצליב נתונים ומסיק מסקנות.

    יעל, נחלה ושירתיה, דברים חשובים ובשיעור האחרון הוספנו גם את התיאוריה של פיאג'ה וכיצד ניתן ללמוד ממנו על למידה מבוססת חשיבה (מרכיב רגשי וכו')

  • zipora 13:45 @ 05-11-2018

    שירה, ניתוח מצוין ונדון בו כדוגמה לתיאוריות של פיאג'ה והקונסטרוקטיביזם - כל הכבוד

  • צופיה שהואט 14:10 @ 05-11-2018

    מהלך השיעור מתחלק ל3 חלקים:

    בחלק הראשון קראנו את הסיפור והצגנו את המצגת.

    בחלק השני דנו בשאלות ותשובות שבהם התלמיד נדרש לחשוב ולהגיב בהתאם.

    בחלק השלישי הסקנו את המסקנות, וסיכמנו את הדעות השונות של הקבוצה

    אנו רואים את עקרונות התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית שהתלמידים שותפים בשיעור-המורה נמצא שם כיד לכוון ולהדריך אבל לא מעביר באופן ישיר את התשובות.  נותן להם להתבטא ולהביע דעה מה כל תלמיד ותלמיד חושב, נותן ביטוי.

    השיטה עוזרת לתלמיד להיות מרוכזים במהלך השיעור ע"י השתתפות פעילה שלהם וכך הם זוכרים טוב יותר ע"י תהליך של הטמעה בזיכרון.

    חשוב לנתח גם מושגים מהגישה הקונסטרוקטיביסטית: חשיבה "עם משהו", סביבת SOLE, ידע ישן+ידע חדש = תובנות ורעיונות חדשים, חשיבה רפלקטיבית (הנמקות והסברים) וכו' והתיאוריה של פיאג'ה

  • עטרה כהן 17:02 @ 05-11-2018

    הסבירי מה מהלך השיעור, לכמה חלקים מתחלק השיעור ומה קורה בכל חלק?

    מהלך השיעור הוא קריאת קטעים מתוך הסיפור 'הברווזון המכוער' ולאחר קריאת כל קטע התלמיד מתבקש לענות על שאלות שגורמות לו לחשוב ולהכנס לתוך המתרחש בסיפור.
    השיעור מתחלק לחמישה חלקים. בכל חלק בשיעור התלמידים נדרשים לקרוא קטע מהסיפור ולאחריו לענות על שאלה הדורשת חשיבה שלהם על הקטע שקראו מתוך הסיפור.

    כיצד עקרונות התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית מתבצעת השיעור על ברווזון המכוער?

    השאלה המופיעה לאחר כל קטע דורשת מהתלמיד ללמוד בעצמו, למידה הבנתית. השאלה מחזירה אותו אל המחשבות שלו עצמו על המתרחש בסיפור. אלה לא שאלות המבקשות מידע מהסיפור . דורשות מהתלמיד לחשוב ולראות איך הרגיש בתוך הסיפור ומה היה עושה אילו היה שם בעצמו. מנסה להבין מתוך מה שקרה מה היה כדאי לפעול ולעשות בתור שחקן בסיפור. דורש ממנו לחשוב על פתרון הבעיות הנמצאות בסיפור, דורש מהתלמיד להתנסות בבעיות שלא נפגש איתם קודם, יוצר אצלו שאלה שמכוונת אותו לחשיבה הבנתית- זאת אומרת דורש ממנו התנסות בפתרון בעיות. נצרך להסיק מסקנות והבנות חדשות על הנאמר בסיפור ולהציע פתרונות - להעלות השערות ולהסביר מדוע חושב כך. חושב מה חשב קודם ומה עכשיו חושב אחרי שנפגש עם בעיה חדשה.

    עטרה, כתבת דברים חשובים ולא הזכרת מושגים מהגישה הקונסטרוקטיביסטית: חשיבה "עם משהו", סביבת SOLE, ידע ישן+ידע חדש = תובנות ורעיונות חדשים,

     

    חשיבה רפלקטיבית (הנמקות והסברים) וכו' והתיאוריה של פיאג'ה

     עטרה, הסברת יפה את מבנה השיעור

     

תיאוריות על הנעת למידה מיטבית - מכללת אורות ישראל תשעט

תיאוריות על הנעת למידה מיטבית - מכללת אורות ישראל תשעט

הקורס מתנהל בכיתה רגילה ובכיתה חכמה