בשלובים: 2950 חברי רשת, 2 עכשיו ברשת, 204.קבוצות

שיעור בדגם SOLE - כיצד לשאול את השאלה הנכונה?

1045 צפיות
  • ציבורי

שיעור בדגם SOLE - כיצד לשאול את השאלה הנכונה?

נוצר על ידי zipora 09:07 @ 25-09-2016 תגובות (27)

הנושא שדנו בו בשיעור ב'כיתה החכמה' היה: מהי סביבת למידה מאורגנת עצמאית? קראתן בבלוג של רותי סלומון - פדגוגיה, טכנולוגיה ומה שביניהם את הפוסט המתמקד בדגם SOLE = סל"ע (Self-organized learning environment). שלחתן תגובות והעליתן שאלות חשובות על דגם SOLE.

נדון בשאלות המסקרנות, שמעלה רננה לאחר שרכשה ידע באמצעות קריאה מעמיקה על דגם Sole:

1. האם זה נכון לתת לילדים בעולם המודרני עוד שעות מול מסך? האם לא כדאי לפתח את מיומנויות הלמידה בעזרת עיון באינצקלופדיות?
2. כיצד ניתן להעביר תוכנית לימודים שלמה בצורה כזו? האם ניתן להקיף את כל המידע וחומר הלימוד בשיטה הזו?
3. לפי השיטה שהבאת כמעט ואין צורך במורה או בבית ספר- את אותה המטלה יכולים התלמידים לעשות בבית, מול המחשב כאשר הם חברים בצ'אט כיתתי וצ'אטים קבוצתיים, האם אין זה מאבד מהאנושיות? ומהו מקומו של החינוך המתבצע בכיתה, במהלך שיעור?
הרי זו מטרת העל של בית הספר! האם הקניית הידע ומקורות המידע הם הדבר העיקרי ולא החינוך לערכים, אידאולוגיות, לחיים בחברה ולמשמעות?
4. האם לדעתך כל שיעור, בכל כיתה צריך להתנהל כך או רק שיעורים מסוימים או מערכי לימוד מסוימים?

מה דעתך?

"להתראות" בקבוצה שלנו

ד"ר ציפי שויצקי

תגובות

  • עדן קדם 18:43 @ 25-09-2016

    אני מסכימה לגמרי עם תמיהתה של רננה על כך שבעולם כה עמוס טכנולוגית, אנו נותנים לגיטימציה לעוד טכנולוגיה שבה הילד אמור להשתמש בתחומי בית הספר. עם זאת אני חושבת שחבל לא לנצל את העובדה שיש משהו שלצערנו "קונה" את רוב הילדים וגורם להם להתרכז ולהיות כ"כ עסוקים.. אנו כמורים דווקא בדור זה, יכולים למנף את העניין הזה לטובתנו. 

    כמובן שהכל במינון!

    לדעתי הרוב המוחלט של השיעורים אמורים להתנהל כרגיל בכיתה, ואת דרך הלמידה היחודית בכיתה החכמה צריך לשמור לזמנים ספציפיים כדוגמת שעות מאוחרות במערכת בהם לילדים כבר קשה להתרכז, או מקצועות פחות מעניינים שדרך הטכנולוגיה יוצרים אצל התלמיד התעניינות ורצון להשתתף בשיעור.

    כמובן שמורה צריכה לדעת ששיעור בכיתה חכמה עם שימוש בטכנולוגיה הוא לפעמים אפילו יותר קשה משיעור בכיתה רגילה, כי לתלמידים יש יותר הסחות דעת ולכן צריך לבחור בקפידה את השיעורים שיועברו בדרך חוייתית זו.

  • zipora 19:32 @ 25-09-2016

    לעדן ולכל הקבוצה,

    בביקור בבית ספר דתי ערכי - תורני למדעים "דעת מבינים" בפתח תקוה, התרשמתי מתכנית לימודים המבוססת

    על שילוב טכנולוגיות מידע בחדר מחשבים או בכיתה בחלק מיום הלימודים. אני מצרפת את תכנית הלימודים ביום שבקרתי:

    מה דעתכן?

    יום חמישי 21 ינואר 2010

     10:00-10:30 -  ישראלה וקסלר- המנהלת: הצגת ביה"ס, החזון החינוכי והתקשוב בתהליכי ההוראה והלמידה 

    שעה

    קבוצה 1

    קבוצה 2

     

    מציגים

    תחום דעת

    סביבה טכנולוגית

    מיקום

    מציגים

    תחום דעת

    סביבה טכנולוגית

    מיקום

    10:30-10:45

    רוית אביעד כיתה ו

    מדעים

    1. ניתוח מאמר באמצעות הכלי a.nnotate

    2. מבחן ב-Moodle

    חדר מחשבים קדמה

    חני שמש כיתה ב

    שפה

    שימוש במקרן, עבודה בסביבת Moodle

    חדר מחשבים פסגה

    10:45-11:00

    חני שמש

     כיתה ב

    שפה

    שימוש במקרן, עבודה בסביבת Moodle

    חדר מחשבים פסגה

    רוית אביעד וכיתה ו

    מדעים

    1. ניתוח מאמר באמצעות הכלי a.nnotate

    2. מבחן ב-Moodle

    חדר מחשבים קדמה

    11:00-11:15

    שושי כץ

    כיתה ה

    אנגלית

    שימוש במקרן למידת עמיתים מתוצרי תלמידים

    בכיתה

    רוית ראשי כיתה ו

    שפה

    הפקת תוצרים באמצעות כלי web 2.0

    חדר מחשבים ליד הנווה

    11:15-11:30

    רוית ראשי כיתה ו

    שפה

    הפקת תוצרים באמצעות כלי web 2.0

    חדר מחשבים ליד הנווה

    שושי כץ

    כיתה ה

    אנגלית

    שימוש במקרן למידת עמיתים מתוצרי תלמידים

    בכיתה

    11:30-12:00

    סיכום, פאנל עם תלמידים וצוות חינוכי בנווה המדעים

     

    • לימור הורביץ, רכזת תקשוב – האתר הבית ספרי 
    • נציג מועצת התלמידים יציג את הליך הבחירות באמצעות Moodle
    • רוית אביעד, רכזת מדעים – הצגת סביבת החקר +תוצר של תלמיד בפוטו סטורי
    • איילת ז'נו + נציגי תלמידי כיתות ג' יציגו את הסביבה הכיתתית ואת סביבת החקר בנושא עשרת המכות ב-Moodle
    • גדי חדד, רכז תנ"ך יציג את סביבת התנ"ך
    • לימור עטר + תלמידים מכיתה ג-ד' – פעילות מתוקשבת באנגלית בדעת מבינים

    12:00-13:00

    מפגש / דיון עם מפקחת המחשבים המחוזית, רבקה גריינר, על מה שראינו

  • דינה 17:22 @ 27-09-2016

    אני בהחלט מסכימה עם רננה ועדן, כיוון שלדעתי הלימוד בכיתה החכמה אינו יכול להוות תחליף ללמידה המסורתית ממספר סיבות, לא אפרט את הסיבות שלהן, למרות שאיתן אני מסכימה מאוד, רק אוסיף או ארחיב לפי דעתי.:

    ראשית, הלמידה בכיתה החכמה דורשת משמעת עצמית רבה והנחייה צמודה, שלא כל התלמידים מסוגלים להסתגל אליה, כפי שדיברנו על טיפוסי התלמידים בשיעור שעבר. הבעיה כאן היא יותר שורשית מהדיון שנערך בשיעור, לגבי השאלה כיצד להתאים שיעור אחד למגוון טיפוסי תלמידים, כיוון שלא כל תלמיד יודע להגדיר את סגנון הלמידה שלו, והתאמה שנוצרת בעזרת המורה מחייבת היכרות טובה מאוד של המורה עם הכיתה- דבר שאינו מתאים לתחילת שנה"ל.

    בנוסף לכך, לדעתי הלימוד התמידי בכיתה החכמה עלול להגביל אותנו לשימוש עם טכנולוגיה בלבד, וכשנוצרת תקלה טכנית (מחשב מקולקל, הפסקת חשמל) השיעור נהרס ואינו יכול להתקיים. אם המורה "בונה" על הטכנולוגיה בכיתה החכמה את כל שיעוריו- לא יהיה באמתחתו שיעור ש"יציל" אותו במקרה כזה.

    חיסרון נוסף של השיטה, הוא כוח ההרגל. כיוון שהכיתה החכמה נעשית רגילה בעיני התלמידים, הם עלולים להתחיל לזלזל בשיעורים אלו, ולנצל את השחרור החלקי שהם מקבלים מלמידה פרונטלית שבה המורה רואה את כולם בכל רגע נתון, ללמידה בכיתה החכמה בה המורה מלווה את הקבוצות, ואינו יכול לשים לב לכולם בבת אחת. אם נשמור את השימוש במשאבים שמאפשרת לנו הכיתה החכמה לזמנים שונים, הגיוון יעודד את התלמידים לקחת חלק ולהשתתף.

    בכל זאת, לכיתה החכמה יש מגוון יתרונות, הן בנתינת העצמאות, הן בנתינת הכלים, והן בהתאמת הלמידה לטיפוסי הלומדים השונים, ולכן לדעתי חשוב מאוד להשתמש בה אך באופן מוגבל ומבוקר.

    לגבי היום שנערך בבית הספר דעת מבינים, אני מבינה שזהו יום עיון שמיועד ללמד מורים כיצד ללמד בכיתה חכמה, אז אך טבעי שכל השיעורים יהיו מתוקשבים, אבל מביקור בבית הספר שערכתי במסגרת השירות הלאומי שלי (מדריכה במגוון מקומות) ראיתי שנערכים בו גם שיעורים פרונטליים רבים. בתחילת הביקור נתקלתי בבעיה, כיוון שההדרכה שלי חפפה לשעת השיעור בכיתה החכמה התלמידים לא היו מעוניינים לשתף פעולה והיה עלי לשכנע אותם שגם האמצעים שהבאתי איתי (דגם להסבר, וחומרי יצירה) הינם שווים ומעניינים. זהו דבר שהכיתה החכמה עלולה לגרום- ולדעתי יש לחשוב על דרך להימנע מכך.

     

  • zipora 09:44 @ 29-09-2016

    אני רוצה לחזק את דבריה של עדן שכותבת: "עם זאת אני חושבת שחבל לא לנצל את העובדה שיש משהו שלצערנו "קונה" את רוב הילדים וגורם להם להתרכז ולהיות כ"כ עסוקים.. אנו כמורים דווקא בדור זה, יכולים למנף את העניין הזה לטובתנו. 

    כמובן שהכל במינון!

    אני מצטטת מדבריו של [1]Terrel Bell:

    "There are three things to remember about education. The first one is

    motivation. The second one is motivation. The third one is motivation"

    לשאלה מדוע היחיד לומד? התשובה היא שהיחיד לומד כי הוא מונע בעיקר כי החומר הנלמד או פעילויות הלמידה מעוררים את סקרנותו.

    לדעת חוקרים רבים למידה מקוונת (למשל בכיתה חכמה) תואמת יותר את טבע הלמידה האנושי. סביבה כזו מזמנת ללומד אפשרות להגיע למעגלים רחבים יותר של מידע מעבר למעגל הצר של תחום התוכן הספציפי, ובכך היא מעודדת את סקרנותו של הלומד. בנוסף לכך, סביבה מתוקשבת מאפשרת להציג מידע רב-תחומי דרך הצגות שונות כמו קבצי טקסט, קבצי קול, תמונות וקטעי וידאו. כך, מתאפשרת למידה בערוץ החזותי והשמיעתי נוסף על הלמידה דרך השפה הכתובה.  

    אבל כמו כל דבר בחיים אני חוזרת על הדברים של עדן:

    כמובן שהכל במינון!


    [1] Terrel Howard Bell  היה שר החינוך בארה"ב בממשלתו של הנשיא רונלד רייגן בין השנים 1981-1984

                                                                                         

     

  • zipora 10:02 @ 29-09-2016

    דינה נוגעת בשאלה מעניינת: "...לגבי השאלה כיצד להתאים שיעור אחד למגוון טיפוסי תלמידים, כיוון שלא כל תלמיד יודע להגדיר את סגנון הלמידה שלו, והתאמה שנוצרת בעזרת המורה מחייבת היכרות טובה מאוד של המורה עם הכיתה..."

    אני מסכימה איתה שהיכרות של המורה עם אוכלוסיית הכיתה היא חשובה מאד. בשיעור האחרון כל אחת זיהתה את סגנון הלמידה שלה באמצעות הכלי לזיהוי טיפוסי הנעה שונים, שפותח על-ידי לאה אדר (1970). ארבעת טיפוסי ההנעה הם: הטיפוס ההישגי, הטיפוס הסקרני, הטיפוס המצפוני והטיפוס החברתי.

    נמצא שהטיפוס הסקרני מתאים לאסטרטגית ההוראה המתוקשבת בהיותו בעל רמת סקרנות גבוהה, ויוזם תחומי פעילות חדשים הקשורים בחקר וגילוי. יתכן, שקורס מתוקשב אינו מתאים לטיפוס הישגי כי תהליך הלמידה המקוון מבוסס על שיתוף פעולה, ועל הלומד להיות מעורב ופעיל לאורך כל הקורס, ולא רק במבחן הסופי. הטיפוס המצפוני לומד מתוך רגש חובה חזק המופעל כדי למלא את חובותיו אך לא מתוך מוטיבציה פנימית. יתכן שהוא מגביל את השתתפותו בקורס המקוון לביצוע מטלות באיכות בינונית. הטיפוס החברתי אוהב לשתף פעולה, ולכן שימוש בכלים טכנולוגיים המאפשרים תקשורת סינכרונית וא-סינכרונית יובילו לעניין בקרב הטיפוס החברתי בגלל רמת השיתופיות הגבוהה.

    דינה צודקת מאד, כל מורה אמורה לזהות מי יושב בכיתתה, ולברר האומנם שיטת הוראה מקוונת מתאימה לאוכלוסיית כיתתה.

  • ליאל 20:27 @ 25-10-2016

    אני מסכימה עם דינה אבל קצת מסתייגת במה שהיא אמרה.מורה צריך להכיר את סגנון תלמידיו, אולם היכרות עמוקה תהייה ניקרת רק במהלך השנה וחבל יהיה לפספס את הכלי הטכנולוגי לטובתנו. איזה ילד יתנגד לסרטון חביב במהלך השיעור בשביל התרעננות?

    אני מסכימה גם עם עדן כשאמרה שברגע שנשתמש באופן תמידי בכיתה חכמה זה יוריד מהערך שלה ומכח ההרגל זה כבר לא יעניין וישעשע את התלמידים.

    בעקבות כך עלה לי רעיון.
    אפשר לעשות מערך שיעור שילובי: גם פרונטלי וגם טכנולוגי. לדוגמא: המורה יכולה להתחיל את השיעור עם סרטון מצחיק שקשור לתוכן השיעור ובכך זה ימשוך ויסקרן את התלמידים להקשיב לשיעור. לאחר הסירטון המורה תמשיך את השיעור בצורה פרונטלית ומידי פעם במהלך השיעור תשלב את הכלים הטכנולוגיים על מנת לעורר את הילדים ולגרום להם לצפיה לתוכן הטכנולוגי הבא. לקראת סוף השיעור אפשר לחלק אותם לקבוצות ולתת להם לדבר על כל מה שהועלה בשיעור.

    המטרה שלנו בסופו של דבר זה לגרום לילד להיות מוערב בשיעור ולהבין את הנושאים הנלמדים ולכן אני חושבת שזאת הדרך הכי טובה. השילוב של מורה בכיתה בשיטה המסורתית יחד עם הטכנלוגיה שמתאימה לילדים בדור שלנו.

  • zipora 13:05 @ 26-10-2016

    אני מסכימה עם ליאל, שיש לשלב בשיעור סרטון/מצגת, היוצר אצל הלמוד תהיות ושאלות (SOLE), מעורר ענין ומושך את תשומת לבו, מגרה את דמיונו וגורם לשיתוף פעולה של התלמידים.

    להלן 2 דוגמאות שמצאתי בזמנו:

    icon מצגת לפתיחת שיעור במדעים

    icon מצגת לפתיחת שיעור הנדסה

    אם נפצח את הרעיון שבא לידי ביטוי במצגות הללו – על המצגת להיות מחולקת ל-3 :
    א. גירוי חזותי
    ב. הסבר ולמידה
    ג. קישור לאמצעי המחשה (סרטון?)

  • zipora 13:46 @ 26-10-2016

    חשוב לי להדגיש כמה דברים מאד חשובים שכתבה דינה:

    1. "וכשנוצרת תקלה טכנית (מחשב מקולקל, הפסקת חשמל) השיעור נהרס ואינו יכול להתקיים. אם המורה "בונה" על הטכנולוגיה בכיתה החכמה את כל שיעוריו- לא יהיה באמתחתו שיעור ש"יציל" אותו במקרה כזה". חשוב שתהיה תמיכה קבועה ושיתוף פעולה מלא עם יחידת התקשוב.

    2. "נשמור את השימוש במשאבים שמאפשרת לנו הכיתה החכמה לזמנים שונים, הגיוון יעודד את התלמידים לקחת חלק ולהשתתף". חשוב להשתמש במשאבים הטכנולוגיים כחלק מתכנית הלימודים ולגוון את השיעורים ולהפוך אותם לאטקטיביים.

    3. "חשוב מאוד להשתמש בטכנולוגיות אך באופן מוגבל ומבוקר"

    4. ולגבי טיפוסי לומודים, כפי שציינתי למידה מתוקשבת מתאימה לטיפוס החברתי והסקרני, אך אפשר לטפח ולפתח אצל שאר הטיפוסים (מצפוני והישגי)  רצון לחקור ולגלות נושאים המעניינים אותם.

    כל הכבוד לדברים החשובים שדינה, רננה, עדן, דינה וליאל כתבו.

    מחכה לתגובות של שאר הקבוצה

  • zipora 14:07 @ 26-10-2016

    בית ספר היסודי הוא מקום נפלא לעודד יצירתיות, חשיבה, משמעות בלמידה ולעורר זיק בעיניים של התלמיד..

    וכל זה לאו דווקא קשור לטכנולוגיה.

    מתי כן נכון להשתמש בטכנולוגיה בתהליכי למידה כמו SOLE?

    1. חיפוש מידע

    אין תחילף לחיפוש מידע ברשת האינטרנט וכל מילה מיותרת.

    2. יצירתיות

    לכל תלמיד הייחודיות שלו וילדים שונים אוהבים להפיק את התוצר שלהם בצורות שונות. יש ילדים שאוהבים לכתוב שיר, לרקוד, להכין הצגה או תסריט – ו…יש לא מעט ילדים שאוהבים את המחשב, ואוהבים ליצור תוצרים דיגיטליים. עבור הילדים האלה הפקת תוצר במחשב הינה ביטוי ליצירתיות ולחשיבה והיא מהווה עבורם עשייה משמעותית.

    3. למידה שיתופית ועבודת צוות

    כלים טכנולוגיים שונים משביחים את הלמידה השיתופית והעשייה הצוותית. בעבודת צוות מתקיימת שיתוף פעולה, עמידה בלוח זמנים, כבוד הדדי, קבלת הרעיונות וההצעות של הזולת, וכל זה באווירה של אמון בין החברים. אמון כזה מאפשר שיתוף פעיל של כל השותפים בהתאם ליכולות של כל חבר. כלים כמו גוגל דוקס, גוגל דרייב וכו' מאפשרים להיות מעודכנים, להוסיף, לייעץ, להמליץ ולשפר והיא משביחה את העבודה המשותפת.

     

  • רביד בן לולו 02:50 @ 27-10-2016

    לדעתי בנוגע לשאלה האם יש צורך להשתמש באמצעיים טכנולוגים בכיתה שהרי רוב בני הנוער מבלים זמן רב מול המסכים היא שכן ובמינון כמו שחלק אמרו למעלה. צריך ללמד ולהראות לילד גם אצ הצועלת שיש בדברים הקיימים בעולם. אומנם חלק מהקדמה בא לעיתים לגירעוון לנו אך את היתרון צריך לדעתי לדעת לנצל. ובאמת כיום לחיפוש מידע אין תחליף למחשבים ולאתרי האינטרנט. כמו חדוגמא שפלאפון יכול להביא עימו קלקולים רבים אך גם שמירה על קשר רציף עם חברים, עבודה, מיילים, צריך לדעת לנצל את הטוב ולהפרד מהרע וכך להנחיל לתלמידים. לא המיגור של כלי הטכנולוגיה יעזרו אלא לימוד כיצד להשתמש נכון לדעתי.

    מעבר לכך, הטענה ששימוש בשיטת SOLE מבטל את הצורך במורים היא לא נכונה לדעתי. לדעתי דרך שאילת השאלה- בצורה בה גם המורה עצמה מביעה סקרנות רבה בשאלה אותה היא שאלה, ובחירת השאלה והניסוח בצורה הברורה והמתאימה ביותר לתלמידים היא חשובה מאוד. יתכן ואותה שאלה תשאל ע"י שתי מורות שונות לדעתי אך תגרום לאפקט שונה בכיתה ובסקרנות שאותה שאלה עוררה משום דרך שאילת השאלה. ומעבר לכך לאורך העבודה בקבוצות של חקירה וחיפוש מידע לדעתי המורה יכולה להועיל יותר, לכוון תוך כדי תנועה לעוד שאלות היוצאות מתוך החיפוש של הקבוצות השונות, לדאוג שרמת הסקרנות שאר גבוהה, וללוות את התלמידים בחקירה.

    אני חושבת ששיטה זאת טובה מאוד ויכולה מ’חילת השיעור למשוך אף תלמידים שלאו דווקא תיכננו להקשיב. והמורה בעייני נחוצה מאוד כמסקרנת .

  • zipora 10:07 @ 27-10-2016

    אני רוצה לצטט מדבריהן של עדן רביד: "עם זאת אני חושבת שחבל לא לנצל את העובדה שיש משהו שלצערנו "קונה" את רוב הילדים וגורם להם להתרכז ולהיות כ"כ עסוקים.. אנו כמורים דווקא בדור זה, יכולים למנף את העניין הזה לטובתנו". 

    "צריך ללמד ולהראות לילד גם את התועלת שיש בדברים הקיימים בעולם. אומנם חלק מהקדמה בא לעיתים לגירעון, אך את היתרון צריך לדעתי לדעת לנצל. ובאמת כיום לחיפוש מידע אין תחליף למחשבים ולאתרי האינטרנט...לא המיגור של כלי הטכנולוגיה יעזרו אלא לימוד כיצד להשתמש נכון"

    שיר מעלה נקודה חשובה מאד: "קרה כמה פעמים שהסתמכנו על ציוד טכנולוגי, שלא תמיד היה קיים או שרצינו להקרין ובמחשב שהיה בכיתה לא היתה התוכנה המתאימה ומצאנו את עצמנו אובדי עצות..."

    יש קשר בין המוטיבציה והרצון להשתמש בטכנולוגיות לבין מידת הקלות או הקושי והמאמץ הכרוכים בשימוש בטכנולוגית מחשבים. אם המורים תופסים את טכנולוגיית המחשבים קלה לשימוש, הם יתפסו אותה כתועליתית. מרכיב חשוב, מרכיב חשוב המשפיע על מידת הקלות או הקושי של השימוש במחשבים, הוא תמיכה סביבתית כלומר יחידת מחשב המסייעת למורה ותמיכה של עמיתים.

    רביד מדגישה נקודה מצויינת:"יתכן ואותה שאלה תשאל ע"י שתי מורות שונות לדעתי אך תגרום לאפקט שונה בכיתה ובסקרנות שאותה שאלה עוררה משום דרך שאילת השאלה..."

    לדוגמה שתי שאלות שונות:

    1. מהו אצטון ומהן תכונותיו היחודיות?

    2. ביום קיץ שרבי חנה ישבה בחדרה ורצתה להוריד את הלק הוורוד מציפורניה. היא פתחה את בקבוק האצטון וכשסיימה להסיר את האצטון שכחה לסגור את הבקבוק. לאחר כשעה שמה לב שלא סגרה את הבקבוק וכשרצתה לסגור אותו ראתה שהבקבוק ריק. חנה כעסה מאד והחליטה לחקור את התעלומה. מה הסיבה לדעתכן להעלמות האצטון? רשמו את השערותיכן. התייחסו להיבט החלקיקי של החומר והסבירו כיצד אפשר היה למנוע את העלמות האצטון.

    מהו לדעתכן ההבדל בין שתי השאלות?

     

  • שירה 09:22 @ 31-10-2016

    לדעתי ההבדל בין שתי השאלות הוא שהשאלה השניה נשאלת ע"י סיפור, סיפור שיכול לקרות לכל אחד מאיתנו. כאשר התלמיד מרגיש שהשאלה רלוונטית אליו- יום אחד הוא אולי יצטרך להתמודד איתה, סקרנותו מתעוררת, הוא מעוניין ללמוד את הנושא ולחקור אותו על כל צדדיו. לעומת זאת, השאלה הראשונה פחות מסקרנת ונוגעת לתלמיד. אני חושבת שהשאלה השניה תגע בתלמיד והוא ילמד את הנושא לעומק ויזכור אותו לטווח ארוך.

  • נעמי חיה 09:27 @ 31-10-2016

    השאלה השנייה היא יותר מעניינת כי היא מתחילה בסיפור שמיד טופס את תשומת הלב של הילדים. בגלל שהילדים שמעו את הסיפור הם נכנסים אליו והשאלות שמעניינות את חנה יתחילו לעניין גם אותם והילדים יתחילו להעלות השערות.

    בשאלה הראשונה אין גורם שימשוך את כל התלמידים לרצות לענות על השאלה.

  • דגן 09:27 @ 31-10-2016

    קיים הבדל משמעותי בין שתי השאלות , השאלה הראשונה משאירה את החומר הנלמד באופן משעמם שאינו מאתגר ומסקרן את התלמידים -היא מתאימה לתלמיד המצפוני .

    השאלה השניה לעומת זאת מעניינת ומרתקת,היא יכולה לגרום לתלמידים לנסות אפילו את הניסוי הזה בבית ולחזור על מה שעשתה חנה -היא מתאימה לתלמיד הסקרן והתחרותי.

    לאחר השאלה השניה התלמידים יקשיבו בקשב רב להמשך השיעור .היא משמשת כשאלה בתחילת השיעור בדגם סל"ע המרכזת את התלמידים ולאחריה יש דיון ועבודה בכיתה .

    ההבדל בין שתי השאלות נראה בבירור לעין למרות שהתשובה אליהן זהה לגמרי ובכל אופן זה מדהים עד כמה אופן שאלת השאלות חשובה ומשמעותית להמשך השיעור

    דגן

  • חני 09:27 @ 31-10-2016

    ההבדל בין השאלות הוא שהשאלה הראשונה היא כללית מאוד ומי שלא קרא ולמד על אציטון לא יידע לענות עליה,לעומת השאלה השנייה שהסיפור הקצר שמופיע טרם השאלה נותן הכוונה והעלאת רעיונות לתשובה.הסיפור נותן בסיס מסויים שבעזרתו יהיה אפשר לשער תשובה נכונה.

  • חני 09:27 @ 31-10-2016

    ההבדל בין השאלות הוא שהשאלה הראשונה היא כללית מאוד ומי שלא קרא ולמד על אציטון לא יידע לענות עליה,לעומת השאלה השנייה שהסיפור הקצר שמופיע טרם השאלה נותן הכוונה והעלאת רעיונות לתשובה.הסיפור נותן בסיס מסויים שבעזרתו יהיה אפשר לשער תשובה נכונה.

  • מיטל הרשקוביץ 09:49 @ 31-10-2016

    לאחר שקראתי את תגובתן של שאר הבנות. אני נוטה לראות את היתרונות בלמידה בשיטת הsole.
    אני חושבת שכיום כשהטכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד מההתנהלות היומיומית של הילדים, חשוב להשתמש באמצעים האלו גם בלימודים.
    שילוב של סרטון/ מצגת בשיעור- מעורר את התעניינותם וסקרונתם של הילדים. בעיקר לילדים בעלי כישרון חזותי.
    שאלה המוצגת באמצעים חזותיים בד"כ יותר מעניינת וגורמת לסקרנות ורצון לבירור. אני זוכרת שיעורים שהיו לי באולפנא, ברגע שהייתה מצגת או מהו שונה מלימוד עיוני בלבד, השיעור יותר סיקרן ויותר עניין אותי. כמובן שגם צריך לשאול את השאלה בצורה מעניינת. ופה אני מתייחת לשתי השאלות המוצגות לעיל.

    לדוגמה שתי שאלות שונות:

    1. מהו אצטון ומהן תכונותיו היחודיות?

    2. ביום קיץ שרבי חנה ישבה בחדרה ורצתה להוריד את הלק הוורוד מציפורניה. היא פתחה את בקבוק האצטון וכשסיימה להסיר את האצטון שכחה לסגור את הבקבוק. לאחר כשעה שמה לב שלא סגרה את הבקבוק וכשרצתה לסגור אותו ראתה שהבקבוק ריק. חנה כעסה מאד והחליטה לחקור את התעלומה. מה הסיבה לדעתכן להעלמות האצטון? רשמו את השערותיכן. התייחסו להיבט החלקיקי של החומר והסבירו כיצד אפשר היה למנוע את העלמות האצטון.

    כמובן שיש הבדל באופן שאילת השאלה. ברגע שמכניסים את הפן המציאותי בשאלה, השאלה יותר מדברת לילדים, יותר נוגעת אליהם ומסקרנת אותם. כמובן שישנם ילדים שאוהבים יותר את הפן המדעי והשאלה יכולה לסקרן אותם. אבל אצל רוב הילדים הפן החזותי עובד יותר.

    התבוננתי שוב בבלוג של רותי סלומון על שיטל הsole ואיך לשאול את השאלה הנכונה.

    "שיעור הבנוי על פי דגם SOLE  נפתח על ידי שאלה שמטרתה להניע את הילדים לעבר חיפוש משמעותי. לשאלה יש השפעה קריטית על האפקטיביות של השיעור. השאלה שנשאלת יכולה לבנות או לרסק את השיעור. לכן חשוב לוודא שהיא מסקרנת, רלוונטית, מתאימה הן לרמת הידע והן לרמה הרגשית של הילדים ומעוררת חשק לחקירה. יחד עם השאלה כדאי לעורר סקרנות על ידי הצגת סרטון או תמונה להמחשה.

    שאלת  SOLE לא מתכווננת לעבר תוצר. היא יותר פשוטה. יותר אקדמית. בסך הכל עליה לעורר מוטיבציה וסקרנות לחקירה. ללמידה. לידע."

    לפי הבלוג של רותי סלומון המסבירה על שיטת sole ושאלת השאלה הנכונה אני מבינה שהאלה השניה היא הנכונה-היא מעוררת מוטיבציה וסקרנות לחקירה והיא מונגשת לרמת הידע והרמה הרגשית של הילדים.

  • ליאל 09:54 @ 31-10-2016

    השאלה הראשונה היא שאלה יבשה,שאלה שתגרום לתלמידים לאבד את העניין די מהר.בכדי שהתלמידים יעקבו אחרי הנושא הנלמד בכיתה הם צריכים שאלה מעניינת מדגם סל"ע. ולכן לפי מה שלמדנו,הבנתי שהשאלה השנייה היא מדגם sole.
    השאלה השנייה יותר מעניינת וגורמת לסקרנות ולעניין מצד התלמידים. כשנותנים דוגמא או מקרה התלמידים יכולים להזדהות עם הנושא ולתאר את עצמם מה היו עושים באותה סיטואציה,זה יגרום להם לפתח את השאלה. זה מאוד מסקרנן לדעת למה לאחר שעה נוזל האיציטון נעלם...

    רק עכשיו הבנתי שבחירת השאלה שנשאלת בכיתה היא מאוד קריטית וחשובה לתהליך למידת הנושא.אני סבורה שכל מורה ומורה בישראל צריך להכיר את דגם השאלות האלו משום שבימנו לתלמידים יש הרבה הסחות דעת במהלך השיעור וחייב למצוא להם תריגר .

  • הדר 18:30 @ 31-10-2016

    ב"ה

    לדעתנו, השאלה השנייה היא השאלה שצריך לשאול, כיוון שהשאלה השנייה כתובה בצורה מעניינת, מסקרנת, שמושכת את העין , היא מספרת סיפור שיעניין את התלמידים ויגרום להם לחפש את התשובה מתוך סקרנות ולא מתוך סימון וי על שיעורי הבית.

    חגית אדרי והדר בלדב

  • לינוי פלא ענקי 21:22 @ 31-10-2016

    ההבדל בין 2 השאלות הוא שבשאלה השנייה מעבירה ומציגה את הנושא : אצטון ותכונות המיוחדות (על פי דגם סל"ע )בדרך של הצפת שאלת פתיחה מסקרנת ומאתגרת, הקשורה לנושא הנלמד ומביאה את התלמידים לדיון וחקירה עצמית בנושא וכן גם לחיבור - יכול להיות שסיפור הקצר שהביאה ארע לאחד מהילדים וזה יגרום לו להתחבר לנושא - יש פה רלוונטיות בחיים הפרטיים של הילד -אנחנו פה מעוררים את השכל של התלמיד ,וכל תלמיד יכול להגיע למסקנה ולהעלאת השערות , זהו אינו רק נחלתם של "ילדים חכמים " ופה הפוטניצאל לסחוף את כלל התלמידים להשתתפות בשיעור .השאלה הראשונה מתאימה לטיפוס התלמיד הסקרן -החקרן .

    השאלה הראשונה תמציתית וענינית ומתאימה יותר לתלמיד ההשגי - שכן התלמיד ההשגי רוצה לגעת "בתכלס" העניין והנושא הלימודי דרך זו מתאימה אם מטרת המורה להנגיש את החומר בצורה רציפה נושא אחר נושא , אין לאצטון מיוחדיות מסוימת שבכוונת המורה לעצור ולתת תשומת לב ודגש על כך ,לכן אם זו מטרת הלימוד דרך תמציתית וענינית עונה על הצורך .

    -לינוי ענקי- 

  • מזל סלהוב 22:09 @ 31-10-2016

    ברצוני להתייחס לעניין האופן שבו אמורה להישאל השאלה לתלמידים אותו העלתה ציפורה.

    השאלה המקוצרת ממוקדת ואינה מעוררת כל עניין אצל התלמיד. כל שעליו לעשות זה לאתר חומר אודות דבר ספציפי ולסכמו.

    השאלה האורכה, הכוללת סיפור קצר,מעין טריגר לתלמיד, גורמת לסקרנות שבו להתעורר והוא ישאל מעצמו מהו החומר הזה? מדוע התרוקן הבקבוק? ואיך קורה התהליך? וכל זאת בשל הסקרנות הטבעית שעוררנו אצלו. 

  • הילה 23:09 @ 31-10-2016

    היי, רציתי לשתף את דעתי האישית בקשר לשיעור הבנוי עפ"י דגם SOLE אני חושבת ששיעור מדגם זה הוא אמצעי דידקתי להוראה חשוב מאוד אך אני חושבת שהוא אינו מתאים כל כך למתכונת יומיומית מפני שאמנם אכן התלמיד התעניין בחומר הנלמד ובשאלה שנשאלה אך הוא יקח את זה לתחום העניין שלו ואני חושבת שזה יכול להוביל למצב שהחומר שנדרש מהמורה ללמד עלול להתפספס. לדוגמא: מורה להסטוריה ששואל שאלה שמסקרנת את התלמיד כגון "מדוע לפי דעתך היטלר שנא כל כך את היהודים?" זו שאלה שעלולה להתפרש ככללית ואם המורה לא ממקד את התלמיד מספיק הוא יכול להגיע לתשובה אחרת ועיון בחומר שונה ממה שהמורה ציפה ממנו ולכן אני חושבת שבתור מורה להיסטוריה פחות אשתמש בשיטת הוראה זו כי שאלות מההיסטוריה יכולות להיות ברב הפעמים פילוסופיות וכלליות ולעיתים גם לא אובייקטיביות

    אני חושבת שאשתמש בשיטה זו אך ורק שארצה להתחיל נושא וארצה לעורר את הסקרנות של תלמידיי אבל לא חושבת שאשתמש בזה על בסיס יומיומי 

    אך אני באמת חושבת ששיטת הוראה זו טובה ואפילו גאונית לשיעורים יותר מדעיים ופרקטיים.

  • יעל ויזל 23:11 @ 31-10-2016

    יש הבדל מאוד עקרוני ומשמעותי גם באופן שאילת השאלה וגם בדרך שבה התלמידים צריכים לנתח אותה כדי לענות עליה . 

    השאלה הראשונה היא למצוא אתר/קטע שנותן מידע לקחת אותו בלי שום עניין יותר מידיי ולענות על השאלה לעיתים אפילו בשיטת "העתק הדבק" בלי להבין ולהתעניין יותר מידיי.

    השאלה השניה כבר יותר קרובה לדגם סל"ע . היא מכניסה את התלמיד לסיטואציה שהוא צריך להתחיל לדמיין ולנסות להסביר לעצמו איך זה קרה ואיך הגיוני שפתאום חומר נעלם . ולא כמו השאלה הראשונה שכלפיו היא מאוד חיצונית ולרוב התלמידים אולי לא מדברת בכלל . בשאלה השניה התלמיד מכניס את עצמו לסיטואציה המוספרת ונזכר במקרים בבית או בכל מקום אחר בהם הוא בעצמו השתמש באותו חומר ונתקל גם במצב דומה . מה שיכול מאוד מהר להביא לדיון ושיתוף פעולה בין התלמידים . יהיו תלמידים שיספרו שאצלם הם השאירו פתוח אבל זה לא כ"כ מהר התאדה ויהיו כאלה שלא הספיקו לחזור וכבר לא נשאר חומר . זה מביא את התלמיד למצב שהוא עצמו נזכר במה שהיה כשלו זה קרה ומה הוא עשה אז . ובעקבות כך שלכל תלמיד קרה משהו שונה זה מעורר לחשוב ולנסות להבין איך זה יכל לקרות . איך זה שפתאום חומר מתאדה בלי שום מעשה מיוחד חיצוני . ובכלל איך אצל כל אחד התגובה של החומר הייתה שונה . כך שבהחלט השאלה השניה הרבה יותר מעניינת ומסקרנת ומתאימה להישאל בכיתה כדי למצוא עניין ושיתוף פעולה אצל התלמידים .

    -יעל ויזל -

  • דינה 17:58 @ 01-11-2016

     ממש מסכימה עם דבריה של רביד!: הטענה ששימוש בשיטת SOLE מבטל את הצורך במורים היא לא נכונה לדעתי. לדעתי דרך שאילת השאלה- בצורה בה גם המורה עצמה מביעה סקרנות רבה בשאלה אותה היא שאלה, ובחירת השאלה והניסוח בצורה הברורה והמתאימה ביותר לתלמידים היא חשובה מאוד. יתכן ואותה שאלה תשאל ע"י שתי מורות שונות לדעתי אך תגרום לאפקט שונה בכיתה ובסקרנות שאותה שאלה עוררה משום דרך שאילת השאלה.

    אני חושבת שהשאלה השניה היא שאלת הסל"ע כיוון שהיא מעוררת את סקרנות הלומד. אני ממש זוכרת שיעורי כימיה שהתחילו בניסוי, והשאלה מדוע היו לו תוצאות מסויימות סקרנה כל כך את כל הכיתה עד שכולן הקשיבו. מצד שני, חשוב מאוד להתאים את רמת השאלה לתלמידים- הן מבחינת התוכן (מושגים שהם מכירים) והן מבחינה רגשית (שאילת השאלה בצורה שתעניין את התלמיד הספציפי שמולי). לכן, ייתכן שבפתיחה לשיעור אחד בכיתה נצטרך להשתמש בכמה שאלות.

  • עדן קדם 18:34 @ 01-11-2016

    לאחר קריאה של שתי השאלות וחשיבה על ההבדל בינהן, החלטתי פשוט להיכנס לנעליים של תלמיד ממוצע ולחשוב על התשובה מנקודת ההתבוננות הזו.

    כל תלמיד מסתקרן יותר ברגע שפורסים בפניו שאלה המבוססת על סיפור. וכי מי לא אוהב סיפור? מי לא זוכר באופן הכי טוב את סיפורי תורה ששמענו מפי המורה בכיתה ב', לעומת פירוש מעמיק של רמבן שלמדנו לבגרות?

    ניתן להבין באופן מופשט ביותר שברגע שהמורה משחק עם שאלתו, מכניס לה קצת יותר צבע וחיים, היא נהפכת להרבה יותר אטרקטיבית בעיניי התלמידים ואף מעוררת עניין. הבנה זו מתחברת לנו גם באופן נפלא לדגם ה SOLE, שרוצה לגרום לנו לאתגר את התלמיד, לפתוח בפניו את הרצון להעמיק ומתוך נכונות לפיצוח הסיפור ששמע, הוא יעבוד טוב יותר ויחקור וילמד. מה גם חשוב לזכור ששאלת הפתיחה אמורה לגרום לתלמיד להישאר מפוקס למשך שיעור שלם, כך שחשוב שהיא תהיה בנויה טוב ומושכת את העין והלב גם יחד.

    מכאן נובע שהשאלה השניה מתאימה הרבה יותר לדגם ה SOLE ותהיה יותר טובה על מנת להצליח להעביר באמצעותה שיעור שלם.

     

התנסות בכתה החכמה במכללת אורות

התנסות בכתה החכמה במכללת אורות

סטודנטיות נכנסות בפעם הראשונה לכתה החכמה - בואו נחבור אליהן להתנסות - מוזמנים כל מי שפדגוגיה חדשנית ב'כיתה חכמה' קרובה לליבו/ה.