בשלובים: 2857 חברי רשת, 203.קבוצות

שיעור המתאבדים בקרב ילדים-עולים גבוה פי שניים מבני-גילם הצברים

572 צפיות
  • ציבורי

שיעור המתאבדים בקרב ילדים-עולים גבוה פי שניים מבני-גילם הצברים

נוצר על ידי viki 00:05 @ 09-02-2011 תגובות (9)

תגובות

  • viki 00:05 @ 09-02-2011

    בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת נחשף כי שיעור המתאבדים בקרב ילדים-עולים גבוה פי שניים מבני-גילם הצברים, וכמעט כל מאושפז רביעי במרכזי בריאות הנפש הוא ילד עולה.

    נתונים קשים נחשפו היום (שלישי) בישיבה של וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, במהלך דיון על מצבם של ילדים ובני נוער שעלו לישראל. ממסמך של מרכז המידע והמחקר של הכנסת עולה כי שליש ממשפחות העולים הן חד-הוריות. עוד נחשף כי רבע מהילדים המאושפזים בבתי חולים לבריאות הנפש – הם עולים וכי שיעור הילדים-עולים המתאבדים גדול פי שניים מבקרב צברים בני גילם.

    עו"ד איתן גורני, סמנכ"ל הרשות למלחמה בסמים ו
    אלכוהול, גילה בדיון כי בעוד שאחוז המשתמשים בסם כלשהו אצל בני הנוער הלומדים עומד על כ-10%, הרי שבקרב נערים עולים הוא מזנק ל16.5%. נוער-עולה גם משתמש פי שניים מנוער יליד ישראל בסמים מסוג חשיש ומריחואנה (11.4% מול 5.6%). צריכת האלכוהול בקרב נוער עולה (60.6%) גדולה בעשרה אחוזים יותר מאשר נוער ישראלי (49.9%).

     

    לדברי גורני, הרשות משקיעה כ-3.5 מיליון שקלים בטיפול בנוער דובר רוסית, וכ-1.5 מיליון שקלים בנוער שעלה מאתיופיה. גורני אף ציין, כי בשנים האחרונות נרשמה עליה באחוזי הנוער העולה מאתיופיה המכור לאלכוהול, וכי ממחקרים שנעשו בשנים האחרונות, 67% מכלל הנערים יוצאי אתיופיה צרכו אלכוהול ו-43% אחוזים מהם גם השתכרו.

    יו"ר הוועדה, ח"כ דני דנון (הליכוד) הזדעזע מהנתונים ואמר כי המדינה חייבת לשנות את סדרי העדיפויות, להשקיע בילדים שנמצאים בשולי החברה ולמנוע מהם להידרדר לתהום שלא יוכלו לצאת ממנה. "כל שקל שיושקע בחינוך, רווחה ותרבות כשהנוער-העולה בבית, בבית-הספר או בקהילה, יחסוך אלף שקלים בשיקום פשיעה או ב
    גמילה", ציין דנון.

     

    ח"כ שלמה מולה (קדימה) התריע כי לכל משרד ממשלתי יש בסיס נתונים והגדרה שונה ל"נוער-עולה", והציע קביעה זהה שתחייב את כל הרשויות הממלכתיות. בדיון גם הועלתה בעיית הוצאת ילדים-בסיכון יוצאי אתיופיה, מבתי הוריהם. עו"ד דנה מכניאן מעמותת "טבקה" הזהירה כי פעמים רבות נעשה ההליך המשפטי ללא תרגום לאמהרית, ובלי שההורים מיוצגים בבית המשפט. יו"ר הוועדה דנון דרש מהנהלת בתי המשפט ומהסנגוריה הציבורית לקיים דיון בתופעה ולחייב תרגום לאמהרית, וייצוג של ההורים ע"י עורך-דין יוצא העדה.

     

     

  • viki 00:14 @ 09-02-2011

    למרות לכל הפרויקטים, תוכניות והשקעות מטעם משרד החינוך, הרווחה וארגונים אחרים הבעיה לא שקטנה אלא גדלה והפכה למגפה של המאה ה-21.  ומי נדבק בקלות ? מי שחלש יותר. העולים החשופים לכל חידק שמשטלת על החברה שבה הם חיים ולא תמיד מוצאים את עצמם כחלק ממנה וכשייכים אליה. כמה עוד פרויקטים וכספים נצטרך? ואולי צריך להתחיל משיקום של החברה הקולטת?!

  • חיה 18:29 @ 09-02-2011

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4025988,00.html

    הכתבה שפרסם ד"ר איתי גל ב-Ynet אתמול.

    בחרתי להדגיש את דברי ח"כ דני דנון (מהליכוד), שאמר-

    " כי המדינה חייבת לשנות את סדרי העדיפויות, להשקיע בילדים שנמצאים בשולי החברה ולמנוע מהם להידרדר לתהום שלא יוכלו לצאת ממנה. כל שקל שיושקע בחינוך, רווחה ותרבות כשהנוער העולה בבית, בבית הספר או בקהילה, יחסוך אלף שקלים בשיקום פשיעה או בגמילה".

     

     

  • יורם אורעד 19:17 @ 09-02-2011

    אין ספק לדעתי שהניכור התרבותי שחשים עולים מכל המדינות אך במיוחד ממדינות שיש פער תרבותי בינם לבינינו, הוא גורם דומיננטי בשיעור ההתאבדויות, במידת השימוש בסמים ובאלכוהול וכן בשיעורי האישפוז במוסדות פסיכיאטריים. לכן, קליטת עולים צריך שתיעשה באופן הדרגתי ככל האפשר כדי שהמעבר בין התרבות ממנה הגיעה העולה אל התרבות הישראלית יהיה מוצלח.

  • עפר פיין 14:58 @ 13-02-2011

    היי ויקי, היי כולם

    פעם הקיבוצים היו עושים עבודת קודש בחברות הנוער שלהם. הייתי פעם ילד חוץ בקיבוץ, חצי מהכיתה היו ילדי חוץ וחצי ילדי משק. לכל ילד חוץ (שההורים לא בקיבוץ) היתה משפחה מאמצת. חיינו כל היום ביחד עם שאר הילדים ולמעשה לא היה הבדל בינינו, כי היינו ישנים יחד, אוכלים יחד, לומדים יחד ועובדים יחד (כן, מגיל 10 אני זוכר שכל ילד היה חייב לעבוד שעתיים כל יום, עבודה אמיתית - בפרדס או בלול או במטבח). אז אין לי עצות מדוייקות לקובעי המדיניות במדינה, אבל הייתי אומר שקודם כל צריכים לזעוק, כדי שישמעו כולם. במילים יפות יותר - להגביר את המודעות. אם יהיה אכפת ליותר אנשים, אפשר אולי לא רק למנוע התאבדויות, אלא ליצור מצב שהילדים האלה יהיו מאושרים.

  • זיו לפיד 00:19 @ 02-03-2011

    לדעתי צריכים קבוצות של נוער ולוקחת יוזמה ולשתף את התלמידים האתיופיים בכל מיני פעילויות בבתי ספר בחברה

  • viki 13:28 @ 02-03-2011

    האם הנוער "הנורמטיבי" מוכן היום לקחת אחרייות כזאת ? מדובר על פעילות יומימית , ערב-ערב. האם הנוער "הנורמטיבי " יכול לשמש כדגם לעולים? מהם הנושאים המשותפים לשני הצדדים?

     

  • פאני 01:03 @ 15-04-2011

    אני רוצה להתייחס לבעייתיות בנושא התלמידים העולים- כפי שבאה לידי ביטוי ברשתות החברתיות השונות (פייסבוק למשל). ראיתי הרבה עולים , למשל מרוסיה, המתכתבים ביניהם ברוסית. הבעיה היא שאם יש איזו מצוקה נפשית אצל אותו בן נוער עולה (החל בבעיה מינורית ועד לאובדנות בקצה השני שלה), אזי הוא ישוחח עם חבריו בשפתו. רוב הסיכויים שהבעיה לא "תצוף" הלאה (הרי אם חברו מהכיתה יראה את ההודעה והוא אינו דובר רוסית, הרי שלא ידע שקיימת בעיה והילד נמצא במצוקה) ותישאר במסגרת המצומצמת של החברה שאליה שייך אותו בן נוער עולה. האוכלוסיה הזאת סגורה למדי בתוך עצמה וקשה לי לראותם משתפים "צברים" בבעיותיהם, ובטח שגם לא אנשי מקצוע...

  • viki 07:04 @ 28-04-2011

    היי, פאני!

    כמה שאת צודקת! המנטאליות , התרבות המאפיינת את העולים מארצות

    כמו ברה"מ או אתיופיה לא נותנת שום סיכוי לכך שהם ישתפו את אנשי המקצוע או ילידי הארץ. יותר מזה לא תמיד אנשי מקצוע מבינים את העקרונות בתרבותם של העולים. . .