בשלובים: 2960 חברי רשת, 204.קבוצות

It’s All Talk

881 צפיות
  • ציבורי
מאת יענקל 17:18 @ 15-11-2010 תגובות (5)
www.assortedstuff.com

טים סטאמר כותב שבמהלך השנים מספר לא קטן של מרצים מעוררי השראה ובעלי חזון חינוכי הגיעו למחוז שלו, והיה לו הכבוד לשמוע אותם. אבל על אף המילים המרשימות, מעט מאד באמת השתנה:

They were inspiring, thoughtful, forward-thinking, and presented a challenging, but realistic vision of where we should be taking public education.

And nothing changed as a result.

The superintendent and other top administrators booked the speakers, heard their message, and did nothing to lead the system in the direction they pointed.

The principals heard the message, and many agreed with the changes being proposed, but they still went back to their buildings to promote the same old instructional focus.

במילים אחרות, אנחנו מהנהנים בראש להכללות חינוכיות יפות על השינוי הדרוש, אבל אין זה אומר שאנחנו באמת מבצעים את השינוי. שני הסברים עולים לראש בעקבות התופעה הזאת - או שהרבה יותר קל לדבר יפה מאשר לעשות משהו מעשי, או שהדיבורים שלנו על שינוי חברתי הם במידה לא קטנה העמדת פנים.

אני מניח שבסופו של דבר מדובר בתרכובת של שניהם.

תגובות

  • סוזן צעירי 19:03 @ 15-11-2010

    ג'יי אי אפשר לומר שלא עושים משהו מעשי, הרי מכניסים לוחות אינטראקטיבים left right and center ;-)

  • zipora 14:57 @ 16-11-2010

    ג'יי, כנראה שהשינויים הם מאד איטיים ואנחנו לא רואים את השינויים 'כאן ועכשיו' . אני קצת יותר אופטימית - יש אנשי חינוך שעושים ומשנים. הכנסת התיקשוב למערכת החינוך היא דוגמא של תהליך איטי אבל מבטיח.

    ציפי

  • יורם אורעד 20:48 @ 17-11-2010

    מסכים עם ציפורה. קשה לאנשים להתמודד עם שינויים, ולארגונים בפרט משום שהעניין מורכב יותר. כבר כתב על כך אלווין טופלר בספרו הלם העתיד. לדעתי, וגם אני נוטה להיות אופטימי בעניין זה, אין מדובר על העמדת פנים. לאנשים ולארגונים פשוט קשה להשתנות. יחד עם זאת, השינוי מתרחש אבל טיפין טיפין (לעתים פחות מדי ממה שהיינו מצפים). אתן דוגמה מן התחום שבו אני עוסק - תכניות לימודים. אחת מן הפעולות שנעשו בשלוש השנים האחרונות על ידי משרד החינוך, הוא פעולות להטמעת מיומנויות למידה באופן מכוון. קשה לומר שבפועל זה יושם עד כה במלואו ואולי גם לא בקנה מידה נרחב, אבל מורים מתחילים להפנים זאת אט אט.

  • יענקל 21:26 @ 17-11-2010

    הייתי מצטרף לתחושת האופטימיות, אבל נדמה לי שאין זאת הנקודה. אוסיף שלדעתי הבעיה איננה במפקחים או במנהלים או במורים שאינם יודעים לתרגם את ההרצאות היפות האלו למעשים. לטוב או לרע התחום שלנו גדוש במרצים שיודעים להלביב, שמועררים השראה, אבל בסך הכל באים להרביץ הרצאה ולעבור הלאה, שמחים לצאת מהאולם לפני שהם צריכים להסביר כיצד מגיעים מהכאן והעכשיו הקודרים לנחלה ולמנוחה העתידיים. (אני מודה, יש לי הכרות אישית, קרובה, עם אחד מאלה.) ההרצאות האלו הופכות להיות סוג של בידור, show שבאים כדי לצפות בו ולהנות ממנו ... ולחזור לשגרה.

  • יורם אורעד 21:41 @ 17-11-2010

    היי ג'יי

    במידה רבה אתה צודק. יש אנשים ש"עבודתם" היא להלהיב את הקהל אבל הם אינם מטריחים מעבר לכך כגון - האם מה שהם אומרים מעשי, מביא תועלת, מה המגבלות, כיצד יש לבצע זאת, מי יישא באחריות לכך וכו". לעתים קרובות הם מגזימים, ואני אומר זאת בלשון המעטה, ואני מוכן להצטרף אליך בעניין זה. יחד עם זאת, אם יש אמת מסויימת והיתכנות מסויימת בדבריהם, ואם שומעיהם מאמצים אפילו אחוז קטן ממנה, זה עשוי להיות לברכה.

יענקל

גאה להיות חבר של OLE של מכון מופ