בשלובים: 2890 חברי רשת, 203.קבוצות

5 שלבים לעירוב תלמידי חטיבת הביניים בלמידה באמצעות למידת חקר

247 צפיות
  • ציבורי
מאת רן שמשוני / רם פרידמן 13:19 @ 13-12-2016

אין ספק שכמורים אנו מתמודדים, לצד חוויות חיוביות ומחזקות, גם עם לא מעט קשיים ואתגרים. 
אם לא די באתגרים "הרגילים" של המקצוע, מורים בחטיבת הביניים מתמודדים גם עם "סערת" גיל ההתבגרות, כך שמלבד הצורך ללמד ולפתח את הידע של התלמידים, אנו נדרשים להתמודד עם קשיי משמעת וחוסר עניין, שחלקם נובע מהתהליכים הפיזיולוגיים והנפשיים בהם מצויים התלמידים.

 

מהי הדרך הנכונה להוביל את התלמידים בחטיבת הביניים אל יעדי החינוך באופן שמצמצם את הקשיים ומעצים את ההזדמנויות?
במסגרת פעילות חצי שנתית בבית-הספר "גאון הירדן", בחרנו בלמידת חקר ככלי להתמודדות עם האתגרים הללו. לאורך תקופת הפעילות, ראינו כיצד למידת חקר, המבוססת על הסקרנות הטבעית של התלמידים, תוך שימוש בחדשנות טכנולוגית כפלטפורמות למידה אינטראקטיבית, יכולה להפוך את הלימוד בכיתה למעניין יותר לתלמידים, משמעותי יותר, עם הרבה פחות עיסוק במשמעת ובהנעת הלומדים.

לא מעט מורים מכירים ומיישמים למידת חקר בכיתות שלהם, אבל חשוב לנו להדגיש מספר נקודות שיכולות להפוך את למידת החקר למשמעותית ואיכותית יותר:

 

 5 נקודות הדרך ללמידה חקר איכותית ומשמעותית

1. חלוקה לקבוצות
לכאורה חלוקה לקבוצות היא פעולה טכנית פשוטה שלא מהווה אתגר משמעותי. אבל בעינינו לשלב הזה יש השפעה קריטית על הצלחת הלמידה.

חשוב לשים לב ולא ליפול ל"מלכודת" של חלוקת התלמידים לפי רמת הידע וההבנה שלהם בחומר הנלמד, לפי רמת ההפרעה שלהם בשיעור או פשוט לפי מקומות הישיבה.

אנחנו ממליצים לחלק את התלמידים לקבוצות, באופן שיתאים לסגנונות הלמידה שלהם, כך שישלימו ויחזקו אחד את השני.

אגב, לא חייבים לחלק לקבוצות בגודל זהה. ישנם תלמידים שילמדו טוב יותר לבד ויש כאלה שרק בצוות, יש כאלה שעבודה זוגית מצליחה להניע אותם ויש תלמידים שללא סיעור המוחות הרחב בקבוצה גדולה, יישארו תקועים במקום.

 

2. סיפורים אישיים
ברור שככל שהלמידה תהיה רלוונטית וקרובה יותר לתלמיד, כך היא תהיה משמעותית יותר עבורו, ולכן חשוב לשלב בלמידת החקר חוויות אישיות אותנטיות של התלמידים.

ניתן להתבסס על התנסות אישית שיש לתלמיד עצמו, או למישהו ממשפחתו, עם החומר הנחקר, או אפילו לבצע ראיון עם בר סמכא בתחום, לערוך ניסוי שממחיש את התופעה וכן הלאה.

נושא שמשלב בתוכו חוויה אישית יהיה בהכרח מעניין יותר, גם לתלמידים החוקרים וגם לשאר התלמידים בכיתה, כאשר המחקר יוצג בפניהם.

 

3. מקורות המידע
עבור תלמידים רבים, הנדרשים לחקור באמצעות מחשב, הפעולה האינסטינקטיבית היא לגלוש ל"ויקיפדיה", ולהתחיל במלאכת "גזור הדבק"...

אם רוצים להגיע ללמידת חקר "אמיתית", כדאי להבהיר כבר בתחילת הדרך שאומנם ויקיפדיה היא מקור מידע זמין ונוח בו ניתן לקרוא ערכים, להשתמש בהפניה למקורות ועוד, אך ברור שהאתר בפני עצמו אינו מקור מידע איכותי למשימת חקר.

כדאי להנחות את התלמידים להעמיק באתרים אקטואליים, בהם קיים מידע מהימן, ולקרוא את הדברים ממקור ראשון.

לשמחתנו, בפעילות שלנו, חלק מהתלמידים הגדילו לעשות והשתמשו במקורות מידע הקיימים במדינות אחרות ובשפה האנגלית, מצב שככלל הינו נדיר בכיתות ח', ו-ט'. תלמידים אלו הבינו שבחלק מהנושאים מובילי הידע אינם ישראלים, והחיפוש דורש מאמץ נוסף. עבור אותם תלמידים, הכניסה לאתרים זרים היוותה ממש "יציאה מן הקופסה" והם העידו כי הסיטואציה נתנה להם ביטחון לקרוא חומרים שאינם בעברית. זהו הישג שלא צפינו, והוא מאוד משמעותי.

https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Sources_of_information.png

 

4. ניתוח, יישום והערכה 
אחד האתגרים המשמעותיים של למידת חקר, הוא ההתמודדות עם אתגר הלמידה ופיתוח החשיבה מסדר גבוה. 

כחלק מלמידת החקר, התלמידים צריכים לנתח ולהעריך את המידע שהם מצאו במהלך הלמידה, לחבר את הכל לתמונה קוהרנטית וברורה ולמצוא יישומים פרקטיים של המידע המנותח. כל אלו מיומנויות הדורשות אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה. 

מאוד חשוב לא לוותר על מציאת ההקשר המעשי. אם נבצע למידת חקר ונשאר בשלב איסוף הנתונים או אפילו בשלב הניתוח, ולא נגיע לשלב היישום הפרקטי, אנחנו עלולים להפוך את הלמידה לפחות משמעותית ולפספס חלק מהמשמעות של למידת החקר.

גם במקרה שלנו, לחלק מהתלמידים זה היה אתגר לא פשוט, ועם זאת, היו קבוצות שהגיעו להישגים משמעותיים.

אחת הקבוצות עסקה באתגרי הרפואה בעת הזו ובעתיד הנראה לעין. הקבוצה הזו עסקה בפיתוחים הרפואיים הקיימים, ובמיוחד בפתרונות שלא היו בעבר. תוך כדי קריאת החומרים וניתוח המצב הקיים, התלמידים מצאו שבישראל יש מצוקת אשפוז בבתי החולים, כגון צירי תנועה פקוקים המקשים על פינוי ועוד "חוליות חלשות" הפוגעות בשרשרת האיכות ברפואה בארץ.

בנוסף, התלמידים בחנו את הגורמים המרכזיים לאתגרי הרפואה של היום, בעיקר שבץ מוחי והתקפי לב, והגיעו הגיעה למסקנה שיש להשקיע יותר בחינוך בהקשר של תזונה ואורח חיים, שהם המפתח לשיפור בריאותי של הפרט ושל האוכלוסייה כקולקטיב. התלמידים בחנו את אורח החיים של חברי הקבוצה ואיתרו בעיות ונושאים לשינוי ושיפור בחיי היום יום שלהם.

 

5. ההצגה בכיתה
שלב ההצגה בכיתה הוא שלב "החגיגה". אפשר ואף מומלץ להפוך את הצגת התוצר של למידת החקר לאירוע משמעותי בכיתה. אפשר להציג בפני שאר חברי הכיתה, כל השכבה, בנוכחות מורים אחרים או בנוכחות הורים.

חשוב להכווין את התלמידים להציג את הפן הפרקטי או היישומי שהם מצאו ולקשור את קהל השומעים לאותה נקודה, כך שהיישום והרלוונטיות של למידת החקר יהיה ברור לכל.

במקרה שלנו, אחת הקבוצות הציגה למידת חקר בנושא איומי הסייבר, וכדי להמחיש את הפגיעות למתקפת סייבר, נדרשו תלמידי הכיתה להראות באיזו תכנת הגנה הם משתמשים בטלפון החכם ובמחשב, זאת ללא הכנה מוקדמת. רובם המוחלט של התלמידים נמצאו במצב חסר הגנה לחלוטין, תוך גילוי בורות וחוסר מודעות. התלמידים שהציגו את הנושא הסבירו כיצד מתבצעת הגנה על המכשירים האלו, ושאר התלמידים העלו את היישום הנדרש בזמן אמת. בדרך זו התחזקה בכיתה המודעות לאיום, ובצד זאת הם קיבלו הכוונה ליישום רלוונטי, על-מנת להתמודד איתו. כך כל התלמידים הבינו את חשיבות עבודת החקר של קבוצה זו והתחברו ללמידה בעת הצגת העבודה.

 

סיכום
כיום ישנה בבית הספר תשתית אינטראקטיבית וזמינה, המהווה הזדמנות לפיתוח למידת חקר, שעשויה להיות מעניינת יותר, מסקרנת, ורבת הפעלה, בקרב תלמידי חטיבת הביניים.

שילוב נכון של בחירה, מיצוי הטכנולוגיה, משימות מאתגרות ומשמעותיות יכול להוביל את התלמידים להישגים משמעותיים ולחוויה בעלת משקל סגולי גבוה, בעצם חשיפתם לאתגרים, ובדגש על הניסיון להתמודד איתם, ומכאן - ללמידה משמעותית יותר.

 

מאת: רן שמשוני ורונן איציק.

רן הוא איש חינוך ומומחה למיומנויות למידה. בעל תואר שני בחינוך ותואר ראשון בהנדסה. ממקימי חברת "פסיפס" בעל ניסיון של 17 שנה בהנחיה והקניה של מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך, סטודנטים וילדים. ממחברי הספר "סודות הלמידה" נושא תו התוכן של מכון אדלר. 

רונן הוא מורה, אלוף-משנה במילואים, דוקטורנט במדעי המדינה ומנחה תהליכי פיתוח מקצועי לסגלי הוראה בפסיפס.