בשלובים: 2885 חברי רשת, 203.קבוצות

האם החינוך של היום יספיק לעתיד של המחר?

612 צפיות
  • ציבורי

הנתונים אודות החינוך בישראל קצת מעורפלים, בלשון המעטה.

מצד אחד מבחני פיזה ומיצ"ב מעידים על פערים משמעותיים בין היכולות האורייניות של ילדי ישראל לעומת שאר העולם. מצד שני, אחוז האקדמאים בישראל הוא במקום ה-2 בין מדינות ה-OECD, ואחוז מסיימי התיכון בישראל עומד על כ-90%.

מה בעצם קורה פה? תלוי את מי שואלים ומה האינטרס שלו.

אין ספק שההשקעה בחינוך בישראל עלתה. בין 2010 ל-2015 גדל תקציב החינוך ב-56% - יותר מכל שאר משרדי הממשלה האחרים ש"זכו" לעלייה של 10% בלבד (דה מרקר, 25.11.15), אבל הישגי התלמידים בישראל עדיין נמוכים בהשוואה למדינות אחרות בעולם.

ומה בנוגע לחינוך החרדי, שמקבל תקציבים גבוהים משמעותית לעומת החינוך הממלכתי - ועדיין לא נדרש ללימודי ליבה? לא מזמן התפרסמו מספר כתבות בהן חרדים צעירים שחזרו בשאלה, תובעים את מדינת ישראל על כך שלא זכו לחינוך הבסיסי ביותר שמחייב את שאר מוסדות החינוך החילוניים.

אך מהבחינה הזו יש נקודת אור גדולה - שיעור החרדים המועסקים גדל מדי שנה, ובמיוחד במקצועות החופשיים ובמשרות הייטק למיניהן. נכון לשנת 2015 אחוז המועסקים בקרב האוכלוסייה החרדית הגיע ל-65.8%, לעומת 63.6% ב-2014 (דוח הכנסת, מרץ 2016). יש לשער כי אחוזי המועסקים החרדים בשוק העבודה רק יגדלו, וזאת בעיקר בשל חדירת האינטרנט והסמארטפונים.

אם כך, האם כל הבעיה כולה טמונה בעובדה שהישגיהם של הצעירים נמוכים בהשוואה למדינות אחרות? שוב, תלוי את מי שואלים.

מרכז טאוב פרסם לא מזמן מחקר שטוען שלמרות ההישגים הנמוכים יחסית של ילדי ישראל, ההשוואה הבלתי פוסקת עם מדינות אחרות חורגת מכל פרופורציה. הישגים גבוהים במבחנים ההשוואתיים לא מנבאים בהכרח כלכלה טובה יותר לישראל, כך לפי עורך המחקר - נחום בלס.

נקודה נוספת הנובעת מן המחקר - למרות הנתונים ההשוואתיים הבעייתיים, כביכול, ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם מבחינת רישום פטנטים לכל מיליארד דולר תמ"ג (תוצר מקומי גולמי). זה מתחבר יפה לנתונים שאיתם פתחנו - מצד אחד יכולות אוריינות נמוכות בקרב ילדי בתי הספר, אך מצד שני אחוז גבוה יחסית של מסיימי תיכון והשכלה אקדמית.

מה כל זה אומר?

על פניו נראה שעל כל "שנת בזבוז" בתקופת בית הספר, משלים האזרח הישראלי הממוצע את הפערים בימי בגרותו - הרבה מעבר למה שהיה צפוי מהישגיו כתלמיד במערכת החינוך הישראלית. גם החרדים, שעליהם רובנו קובל, מתבררים כבעלי מוטיבציה לא פחותה להישגים כאשר הדבר נוגע בהשתתפות בכוח העבודה היצרני במדינה.

פועל יוצא של כל הדברים הללו, הוא שאומנם יש מקום להשוואה עם מדינות אחרות שהישגיהן גבוהים משלנו (כמו פינלנד, למשל) - אך יש לראות את התמונה הכוללת, ולא לטמון את הראש אך ורק בנתונים היבשים.

הביקוש למקצועות ההייטק עולה; תואר אקדמי כבר לא כל כך חשוב כמו שהיה פעם, והמשקל כיום מוטה אל עבר הלימודים המקצועיים קצרי המועד. כל אלו, וגורמים נוספים, מאזנים אחד את השני ויוצרים פה כלכלה משגשגת למרות רואי השחורות.

 

תגובות

  • נאור 20:09 @ 20-06-2017

    החינוך של היום חייב לשלב יותר לימודי תוכנה כי הכיוון הכללי הוא להייטק. יש היום לא מעט משרות בהייטק