בשלובים: 2943 חברי רשת, 1 עכשיו ברשת, 204.קבוצות

הקשר בין השכלה לערך עצמי

487 צפיות
  • ציבורי

אני רוצה לשתף אתכם איך הלימודים שלי באקדמיה - לימודים של תואר ראשון, שני ושלישי, עזרו לי להרגיש תחושת ערך עצמי ולפתח כישורים ויכולות שאני נעזר בהם כיום וגם איך המתמודדתי עם אתגרים בדרך.

אתחיל בווידוי אישי: הסיפור שלי הוא קצת מוזר ולא שגרתי. סיימתי תואר דוקטורט במדעים בטכניון. זה לקח כמעט 9 שנים שכללו לא מעט עניין, רגעי משבר וגם לא מעט עבודה קשה.

והסיפור שלי הוא מוזר ולא שגרתי משתי סיבות:

  1. בכלל לא תכננתי לעשות דוקטורט

  2. לא המשכתי לעסוק במקצוע שלמדתי בסיום התואר

 

אבל מצד שני, אם הסיפור שלי לא היה מוזר, הוא גם לא היה כל כך מעניין. כן...דוקטור למדעים שעוסק במקצוע שלו וקוטף את פירות עמלו, זה נורמלי ולא מפתיע (ואולי לא ממש מעניין).

אבל הסיפור שלי הוא שונה.

 

כשסיימתי את התואר הראשון בהנדסה סביבתית, לא היו לי תוכניות ברורות אבל בזכות חבר שהמליץ לי והציע לי להצטרף אליו לתואר שני, נרשמתי גם.
הלימודים לתואר שני היו מעניינים ומאתגרים והפכו למסלול ישיר לדוקטורט. בכל אותו זמן לא הייתי בטוח לגבי הרצון שלי לעבוד במקצוע שלמדתי אבל התייחסתי ללימודים גם כאל עבודה.
לימודים לתארים גבוהים במקוצעות ריאליים מזכים במלגות ומכיוון שהציונים שלי היו לא רעים, קיבלתי מלגות ששקולות למשכורת חודשית סבירה.


כבר במהלך לימודי הדוקטורט שלי הבנתי שהתשוקה האמיתית שלי היא לטפל באנשים ולעסוק בתחום הנפש שתמיד היה קרוב לליבי ובמקביל ללימודים שלי באקדמיה, התחלתי ללמוד שיטות טיפול אלטרנטיביות והנחתי מפגשי מדיטציה כך שבסיום הלימודים, עברתי לעבוד בתחום הטיפול הרגשי והנחיית סדנאות העצמה אישית.

ודווקא בגלל שלא המשכתי במקצוע שלמדתי אני רוצה לשתף אתכם שההשכלה הגבוהה עזרה לי לפתח הרבה מאוד אמון בעצמי ותחושה של ערך עצמי.

במהלך הלימודים למדתי התמדה, למדתי חשיבה אנליטית ולוגית ולמדתי לסמוך על תחושת ה"לא יודע" שלי.
זו נקודה שהפתיעה אותי בזמנו, אבל במהלך הלימודים שלי שמתי לב שהתשובה "אי אפשר לדעת" הופיעה בהרבה מאוד מבחנים ותרגילים. אני זוכר שבהתחלה הייתי מופתע לגלות את זה אבל אחרי זמן מה הבנתי משהו חשוב מאוד: לדעת שאני לא יודע, משמעותו להבין באמת.

את הנקודה הזו הבנתי יותר לעומק במהלך התזה שלי לדוקטורט. כשכבר עסקתי במחקר ממשי במהלך הדוקטורט רכשתי הרבה כישורים שמשמשים אותי עד היום: למדתי לנהל פרוייקטים, לרכז ולעשות הזמנות של חומרים, לנהל אנשים שעבדו איתי ותחתיי, לתכנן את לוח הזמנים שלי, לכתוב תזה מסודרת עם רצף הגיוני ברור, לפרק משימות גדולות ומורכבות למשימות קטנות ופשוטות שקל להבין ולבצע ועוד.
אבל כל אותו הזמן, גיליתי שוב ושוב שככל שאני לומד יותר, אני יודע פחות או במילים אחרות: אני יודע יותר כמה אני לא יודע.

ההכרה הזו במה שאני לא יודע, אפשרה ומאפשרת לי גם היום להיות מטפל טוב יותר עבור המטפולים שלי כי גם נפש האדם שלא בשונה מכל תחום מדעי, היא מיסתורית, היא זקוקה לחקירה אובייקטיבית והקשבה כנה וכשאני יכול להבין ולהודות במה שאני לא יודע, אני פותח פתח ללמידה מסוג אחר, למידה אמיתית.

האתגרים שהתמודדתי איתם במהלך הלימודים כללו קושי ללמוד ברציפות, תחושות של חוסר סבלנות, לחץ ומתח נפשי, אתגרים ביחסי אנוש ולעיתים תחושות של שעמום ותסכול במהלך לימודים של מקצועות מסויימים.

הדרכים שבהן התמודדתי עם האתגרים מלוות אותי גם כיום.
למדתי לעשות הפסקות יצירתיות ולתת למח שלי לנוח.
לגוון בפעילות ולהחליף לפעילות יצירתית (כמו למשל לנגן בגיטרה) או ספורטיבית וכך לחזור רענן ונינוח יותר ללימודים.

למדתי להקשיב לעצמי ולרגשות שלי ולהיות יותר נחמד ומבין כלפי עצמי ולאפשר לעצמי לפעמים לנוח ולא לדרוש מעצמי רק לעמוד בציפיות מחמירות.
למדתי לשבת למדיטציה טבעית ולהרפות מתח ולחץ נפשי. 
למדתי להיות קשוב יותר לצרכים שלי ולצרכים של אחרים ולפתח מיומנויות תקשורת וגמישות מול דעות של אחרים.

ולגבי שעמום, למדתי לנצל את הזמן המשעמם כדי להקשיב לעצמי וליצור תוכניות יצירתיות להמשך הדרך ולפעמים, גם קצת שעמום זו מנוחה מהלחץ והמתח.
ואגב, כשאני כותב "למדתי" אני מתכוון שאני עדיין לומד, כי לחיות זה ללמוד, אבל הלימודים באקדמיה בהחלט נתנו לי בסיס חשוב שמשרת אותי בכל תחומי החיים.


נכתב על ידי אלי קרסניץ - דוקטור למדעים בוגר הטכניון, מטפל רגשי ומפתח כלים להתפתחות וצמיחה אישית.

תגובות

  • אילנה בר 12:54 @ 18-05-2016

    שלום

    הנושא מאוד מעניין והוא מאוד אישי .אכן כל למידה מוסיפה  לדימוי העצמי , כל אחד על פי רמתו ,יכולותיו ורצונ  "להקשיב"

    ,לעצמו. אשמח לקבל עוד חומר מעשי בנושא.

    תודה אילנה