בשלובים: 2950 חברי רשת, 204.קבוצות

על חמש מגמות שמשנות את עולם החינוך הגבוה עקב התפתחויות טכנולוגיות.

1445 צפיות
  • ציבורי
מאת יורם אורעד 18:02 @ 15-07-2012

קטגוריות: סביבות למידה, תקשוב

 

image

 

במאמר מעניין, בהיר ותמציתי בשם Tech for teaching: five trends changing higher education שפורסם בשבוע שעבר, כותבת פרופסור גילי סלמון (Gilly Salmon) על חמש מגמות שמשנות את החינוך הגבוה. להלן כמה דברים בולטים במאמרה:

 

  1. ניידות (mobility): מכשירים ניידים, הם הרבה יותר זמינים כיום לרכישה, דבר המאפשר ללומדים להשתמש בהם ולשאתם לכל מקום. מפותחים עבורם יישומים לימודיים שונים שבהם גישה לספריות אוניברסיטאיות וחומרי קורסים. בקרוב (כך טוענת גילי סלמון) נהיה עדים לשילובם של יישומים כאלה בפרקטיקות היומיומיות בעבודת ההוראה של המרצים .
  2. קישוריות ( Connectivity ): העבודה בענן מאפשרת איחוד בין התוכן לפעילויות הלימודיות. 
  3. פתיחות ( Openness ): המידע נמצא כיום בכל. האתגר הוא כיצד לעשות בו שימוש יעיל להפקת ידע וליצירתה של למידה. אוניברסיטאות מתחילות להבין כיצד ניתן להוסיף ערך ללמידה על ידי שימוש במדיה חברתית כדי לספק דו שיח מעשיר, הגורם לסטודנטים להיות מעורבים יותר. בשנים הקרובות נהיה עדים להפיכתם של שיתוף הפעולה והתרומה, לפתוחים יותר ולהיותם גורמים למעורבות של הסטודנטים.
  4. תבונה קולקטיבית  (Collective intelligence ): בשנים הקרובות נהיה עדים ליותר ויותר אוניברסיטאות המשתמשות בפלטפורמות חברתית לשתף מידע בעל אינטרס משותף.
  5. עולמות וירטואליים ( Virtual worlds ): למרות שהבולמוס סביב אווטארים, כגון אלה שבסקנד לייף, דעך, הרי שעולמות וירטואליים המספקים אווטארים ומרחבים לאינטראקציה הם נגישים. רוב המוסדות להשכלה גבוהה לוקחים על עצמם פיתוח פרויקטים בעולמות וירטואליים. בעתיד נראה שימוש גובר והולך על ידי אוניברסיטאות, במרחבים וירטואליים שבהם מופיעים אווטרים של סטודנטים ושל מורים, לשם למידה חדשנית, הוראה חדשנית ומחקר. העולמות הוירטואליים יאפשרו לנו לעשות מה שאיננו יכולים לעשות בעולם האמיתי, על ידי כך שיספקו פלטפורמות שישרתו בצורה הטובה ביותר את צורכי הלמידה.

 

עד כאן - חלק מדבריה המחכימים של פרופ' גילי סלמון. כדי שדברים אלה יתקיימו עלינו לעבור כמה משוכות. אחת מהן היא הנכונות הנפשית של המרצים במוסדות להשכלה גבוהה להשתמש בצורה מסיבית וכחלק מחיי היום יום האקדמיים שלהם, בכלים מתוקשבים בכלל ובמדיה חברתית בפרט. גם נכונותם הנפשית של הסטודנטים איננה ודאית לחלוטין אך מאחר שהם גדלו בתוך העולם הזה, מן הסתם קל להם יותר להתחבר. משוכה נוספת היא הכשרה ראויה של המרצים לשימוש נכון בכלים המתוקשבים. עוד משוכה, שגם היא איננה מובנת כלל מאליה, היא שילוב נכון בין הפדגוגיה והדידקטיקה לבין הכלים המתוקשבים. כיום אנחנו עדים ליותר מדי שימושים בכלים המתוקשבים החדשניים, שאינם תומכים דווקא בהוראה ולמידה משודרגים (והדגש הוא על למידה והוראה משודרגים ולא בהכרח כלים משודרגים). דוגמה אחת היא הלוח האינטראקטיבי, שעם כל מעלותיו ולמרות כל הערכתי כלפיו, הוא תומך למעשה בלמידה המסורתית ולא בזו שאנו כמהים כל כך אליה - למידה שיש בה עצמאות, שיתוף, פיתוח מיומנויות חשיבה גבוהות ועוד. עוד משוכה היא ניהול נכון של הלמידה. הלמידה המסורתית שבה שיעורי בית קונבנציונליים, הנשלחים במקרה הטוב למרצה באימייל, סיכומי שיעור קונבנציוליים, הערכה קונבנציולית ועוד, אינה עולה בקנה אחד עם למידה חדשנית. אין זה מעשי ומעבר לכך - זה מבלבל, לקיים את שתי המערכות במקביל, למרות שאולי יהיה צורך במעבר הדרגתי כלשהו בין הלמידה-הוראה הישנה לבין זו החדשה.